החתכים הראשונים שלי-חלק 6-מוקדש לNOA BATEL דני אנונימית anonimit:) S.B.W.J.B

אני ממליצה לכן לשמוע את השיר Rihanna – What Now (הקליפ קצת מוזר אבל לא נורא חחחח)
חלק 6
ואני ברחתי משם במהירות
עוד לפני שהייתי באמצע המדרגות שמעתי אותה (את אמא שלה) אומר
"אן יפה ואד רוצים ללכת לקניון?"
אחרי בערך דקה נשמעה טריקת דלת וסיבוב-הם הלכו לקניון
איך היא יכולה ללכת לקניון אחרי מה שהיא עשתה הרגע?
איל היא יכולה שניה אחת להרביץ לבת שלה כמו לבהמה ושניה אחרי זה להיות נחמדה לבתה האחרת?
איך היא יכולה להיות כזאת?
שמעתי את מנוע המכונית ואת המכונית נוסעת
ירדתי למטה בריצה בתקווה שאולי היא לא נעלה את הדלת-שאולי יש לי סיכוי לברוח-אבל לא, הדלת הייתה נעולה….
דמעות נקוו בעיני
דמעות של כאב,דמעות של תסכול,של אכזבה,של כעס-של כל כך הרבה רגשות שהיתחלפו בתוכי עכשיו
אין לי אופציה לצאת מאחד החלונות בקומה הראשונה כי הם כולם עם סורגים
הסורגים אולי מעוצבים ומסולסלים כאילו הם קישוט-כאילו הם ליופי,כאילו הם נגד גנבים אבל הם בעצם נגדי-שאני לא אברח
אני באמת לא מבינה מה יוצא לה מזה שאני פה-היא צריכה להאכיל אותי-זה לא שהיא מאכילה אוצי הרבה-בקושי פרור אני רואה ממנה….
אני חושבת שהיא "מרוויחה" מזה סיפוק-הסיפוק לגרופ לי סבל-הסיפוק לענות אותי-בכל אופן בעיניה זה רווח…
אני לא יכולה לקפוץ מהחלונות למעלה כי אני אתרסק-הגוף שלי יקרוס-גם ככה אני בקושי אוכלת,כל הגוף כואב לי מההצלפות-עדיין יש לי צמרמורות-אני לא אשרוד את הנפילה ואז היא תבין שרציתי לברוח ורק תכלא אותי יותר…..
אפילו בחדר שלי יש סורגים על החלון הקטן-גם הם מעוצבים כדי שכשחברות באות הן לא יחשדו…
גם בשביל זה יש לי מחשב ומיטה-מבחינתה לתת לי לישון על הרצפה-על מסמרים….
היא פשוט לא רוצה שכל הסביבה תחשוד….
אז עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר לעשות במצבי-רצתי למטבח-לחפש משהו לאכול….
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!!