החלום השלישי פרק ראשון מוקדש לחברתי המושלמת (היא יודעת מי היא)
היו שאנשים!
אחרי הרבה זמן שלא הספקתי, סופסוף אני עושה לסיפור הזה פרק ראשון, איזה כיף לי!
כל הבנות שמשתתפות, היום מתוכננות נקודות מבט של אלה וזוהר, אבל אם משהו יתווסף אתן תדעו מזה! :)
לאביו אול ומתחילה:
פרק ראשון
*אלה*
נכנסתי הביתה, אני כבר מתה לספר לאחותי הקטנה עמית שאני הולכת לגור עם וואנדי לשנתיים שלמות! איך בדיוק זה בא דווקא עליי מכל הדיירקשניות בישראל אין לי מושג! אבל היא כלכך הולכת לקנא בי!
"היוש עמיתי מניש? יש לי משהו לספר" אמרתי והתיישבתי על הכיסא המסתובב ליד המחשב, התחברתי לפייס ולג'ימייל, שמתי שירים של וואנדי ביוטיוב וחשבתי איך להתכונן לשנתיים הבאות, אנלא מאמינה שזה באמת קורה לי, עדיין לא הצלחתי לעכל!
"מה יש לך לספר?" עמית שאלה אותי, היא האחות הכי טובה שאפשר לבקש, אנחנו אף פעם לא רבנו על שומדבר ובכל הדברים של וואנדי אנחנו מתחלקות, זו גם הסיבה שאני מעדיפה לחלוק איתה את החדר שבו תלויים כל הפוסטרים מאשר לעבור לחדר משלי….
"תנחשי, זה קשור לבנים…" אמרתי בהתרגשות, ראיתי שאביה והדר שתיהן הוסיפו אותי לצ'אטים בג'ימייל וכתבו לי "היוש" ו"היוש יפתי מה קורה?…", תנחשו מי כתבה מה….
"אני יוצאת לשנתיים לגור עם וואנדי." אמרתי לעמית כאילו זה שגרתי לגמרי, לא הבנתי לאן כל ההתרגשות נבלעה פתאום, אבל הייתי מרוצה מהדרך שאמרתי את זה…., כתבתי לאביה ולהדר "שלום נשמותיי, בבית עם עמיתוש, מחכה להרוג את נופר מקנאות מחר ;)" ולחצתי על אנטר, גם גאיה הצטרפה, וכשראתה את מה שכתבתי ישר ביקשה שאני ימסור לעמיתי ד"ש וצחקקה בכתב.
אני: בנות שלי מה קורה איתכן משהו חדש מלפני… חמש דקות בערך? חחחח
גאיה: הכול טוב יפתי מה עם עמיתוש איך היא
אני: הכול טוב היא בדיוק בוהה בפוסטר של זאין מעל המיטה שלה….
אביה התפרצה לשיחה שלי ושל גאיה וכתבה:
אביה: NO WAY תמסרי לה שהוא שלי וככה יהיה לנצח ועוד עכשיו שאני הולכת לגור איתו שנתיים… חסר לה שהיא תגנוב לי אותו דרכך!
הדר: נו מה אתן רבות אביושה אין לעמיתי שום דרך לגנוב לך את זאין את יכולה להירגע
אני: כן הדרי את די צודקת… עמיתי פה אני אגיד שמוסרים לה ד"שים מכולם…
גם זוהר נכנסה לג'ימייל וראתה שיש לנו שיחה, ישר הצטרפה ועשתה לנו :-*. חמודונת שכמותה (לאביו זוהר!)
הדר: היוש זוהר יפתי מה קורה איתך?
זוהר: הכול טוב בנות אתן מאמינות שאנחנו נוסעות לשנתיים בלי משפחה, חברות ובלי נופר השוויצרית!
אביה: וואי לגמרי אנלא מתה על זה שאני לא אראה את אימוש שנתיים שלמות אבל בלי נופר – חלום שמתגשם! או יותר נכון סיוט שמתפוגג! חיחיחיחי :)
גאיה: בנות עשרה לשלוש כולן יוצאות לכיוון הבית של הדר?
הדר: אני כבר בחוץ אני דרך הנייד :)
אני: חחחח מצחיקולה אחת טוב אני מתנתקת מהג'ימייל ובאה ביי יפות שלי.
גאיה: ביי נשמתי נפגוש אותך אמרה ויצאה גם היא מהג'ימייל במהירות, לאט לאט השיחה התרוקנה ואני הייתי האחרונה שהתנתקה…
הסתרקתי והשער לי נהיה גלי, שמתי קרוקס במקום העקבים הגבוהים שהיו לי למפגש דיירקשניות, התאפרתי קצת, אפילו שכבר הייתי עושה את זה שם אבל חפיף….
אמרתי ביי לעמיתוש, לאימוש וצאתי לכיוון הבית של הדרוש, ראיתי אותה עומדת בכניסה וחייכתי אליה באושר.
*זוהר*
כולנו היינו בכניסה לבית של הדר, היא הודיעה לאימא שלה שהיא יוצאת לחדרון וכולנו הלכנו לחדרון, אחת אחרי השנייה בשורה אחת.
"הדרי תגידי מתי נמצא לנו מקום נורמלי כדי להיות בו…?" אביה שאלה את הדר, נראה לי היא הכי מתה על החדרון ובגלל זה היא מתגרה בהדר שהשיגה לנו את המקום הזה… מתחכמת שכמוה…
"נו באמת אביוש למה לחפור על הבוקר יפתי? שושושו אני צריכה לנווט פה" היא אמרה וכולנו המשכנו להתקדם בעקבותיה בתוך השיחים, היא היחידה שיודעת בעל פה את הדרך לשם.
"הגענו" היא אמרה וכולנו התיישבנו על הפופים הרכים שהיו בחדר המנוחה. "בנות אז מה אנחנו עושות היום?" גאיה שאלה וכולן צחקו…
"איזה מצחיקולה את נו באמת ברור שמסמסים לנופר להתגרות בה!…. יחיחיחחיחיח :)" אלה אמרה וכולן צחקו אפילו יותר חזק, אלה תמיד יודעת להצחיק את כולם….
"טוב אני הולכת להתאפר בנות בכל זאת כדי להתגרות בנופר צריך להיראות מהמם" אמרתי והלכתי לשידת האיפור בחדר השני, התיישבתי על הכיסא לפניה ופתחתי את הסומק.
*גאיה*
שמתי את הסרט של הבנים, הוא לא יצא לפני הרבה זמן אבל כבר הספקתי לראות אותו בערך מיליון פעמים (גאיה, תקני אותי אם אני טועה… חיחיחיח), וזה כיף כל פעם מחדש לראות את הארי בלי חולצה… חחחח מתה על הבנאדם המושלם הזה, פשוט אין דברים!
"וואנדי! אני קופצת!" אביה אמרה וקפצה על הפוף שלידי כשהישבן שלה מכוון אליו, היא החזיקה קערת פופקורן וחלקו התפזר על המחצלת שכנחתה על הפוף הרך.
"תביאי קצת" אמרתי וחטפתי לה חופן של פופקורן מהקערה, "חזירה אחת!" היא אמרה והרחיקה ממני את הקערה, אני לא אגנוב לה עוד במקרה, אבל יש לי את הדרכים שלי…. חיחיחיחיחיח אני מעולה בתחמנות :)
"אני גם רוצה" אלה אמרה והתיישבה בצד השני של אביה, לקחה לה גם חופן פופי (קיצור של פופקורן, אני עייפה היום ואין לי כוח להאריך, אז מקווה שסלחתם (: ) ובהתה בליאם, היא ממש שרופה עליו, כאילו שאני פחות על האריייי שלי החתיכי, אבל הוא גם הרבה יותר מזה….
בינתיים הדר הייתה עסוקה בנייד שלה, עזבתי לרגע את זאין שבדיוק מתלבש לקראת הופעה, בדיוק פספסתי את הקטע שהוא מוריד מכנסיים אבל כבר ראיתי את זה כלכך הרבה פעמים שאני יודעת מה קורה בסרט כל שנייה בלי לראות אותו….
"הדרוש מה עושה?" שאלתי את הדר בזמן שאני נעמדת לידה, הסתכלתי בנייד שלה וראיתי שהיא מחפשת בין אלפי אנשי הקשר שלה מהשכבה וכו' וכו' את המספר של נופר, הבנתי מה היא רוצה לעשות וחטפתי לה את הטלפון.
"מה יש לך?! תחזירי!" היא אמרה, חיפשתי את השם של נופר המספר ישר הופיע על המסך.
"רוצה לעשות לך חיים קלים, תירגעי…" אמרתי והחזרתי לה את הנייד, היא לחצה על המספר ושמה על ספיקר (שכולם יכלו לשמוע מה שנופר אומרת ונופר תוכל לשמוע את חמשתנו…
מיד אלה ואביה באו, גם זוהר התייצבה שם באורך פלא וכולן חיכו שנופר תענה כבר, הפקצה הזאתי גם כן, זה כל מה שחסר לנו עכשיו!
"שלום הדר החמודה, מה הטמטום שאת רוצה לחפור לי עליו היום?" היא אמרה לנו בציניות מתחכמת, כמה שאני לא סובלת את הילדה הזו קשה לתאר!
"שלום לנופרי, לא באתי לחפור לך היום, רק חשבתי שיבוא לך לדעת שאני הבנות נוסעות לגור עם וואנדי שנתיים שלמות, נהיה איתם בלונדון ונלך לכל מקום שהם יהיו בו…. מה דעתך? מפרגנת לנו?" הדר שאלה והתחכמה בחזרה, כולנו מכירות את הדר בתור אחת שלא שיקרה אפילו פעם אחת, וגם נופר ככה, אז היא קיבלה שוק לא נורמלי, כמובן שגם אנחנו קיבלנו שוק על זה שהדר אמרה את זה באותה פשטות, כמו שאלה סיפרה שהיא אמרה לעמית בבית שלה….
"וואי את לא רצינית מתי? מי? איפה? למה? איך? תגידיייי לי אני גם רוצה!!!!" נופר התחילה להתחנן, היא בטח מזה מתה מקנאה עכשיו הדרי עשתה לי את היום…. אני מתה על הילדה הזאתי!
"ביוש נופרי!" אביה אמרה לנופר מהספיקר וניתקה את השיחה עם המגע של אצבעה הקטנטנה.
"יש!" כולנו אמרנו ביחד והתחלנו לצחוק.
*אביה*
-אחרי שכולן יצאו מהחדרון, בבית של גאיה-
"בואו בנות, תיכנסו, אני הולכת להביא משו לשתות…" גאיה אמרה והתיישבתי על המיטה לה, הדר על הכיסא, אלה לידי על המיטה וזוהר על הפוף החום הקטן שהיה על הרצה ליד שולחן המחשב.
גאיה חזרה עם מגש שעליו חמש כוסות של מיץ תפוזים, המשקה שמאחד את כולנו ביחד, כל אחת לקחה כוס ולי השאירו את האחרונה, לקחתי אותה וגאיה שמה את המגש על השולחן מאחורי הדר והתיישבה לידי מהצד השני על המיטה שלה…
"וואי בנות איזה כיף לנו! אנלא מעכלת עדיין שאנחנו מקבלות טיסה ללונדון, מגרים עם הבנים לשנתיים בווילה מפוארת ובטח הם הולכים להידלק עלינו, איזה כיף!!!! אני מתה על כולכן!!" הדר אמרה, היא קמה ולחבק אותנו וזוהר הצטרפה, נשארנו אצל גאיה עוד כמה שעות עד שמונה בערב והלכתי הביתה, לא יכולה לחכות למה שיקרה מחר….
תגובות (0)