החיים של גרייס פרק 8 פלז תגיבו!!! מוקדש לדנה!!!! דנה יא ביאפאפית!

״גרייס?!״ שמעתי צעקת פליאה. כבר זיהיתי את הקול זה היה הקול של זאין
פאק
אני
מתה
במהירות העפתי את ספנסר ממני ונתתי לו סטירה
״מה לעזאזל?! למה נישקת את חברה שלי חתיכת זבל?!״ זאין צעק על ספנסר ודחף אותו
״אתה לא מגיע לה! מה יש בך אה? אין בך כלום נכון?״ ספנסר שאל אותו בהתגרות. זאין התעצבן מאוד לפי המבט שלו הוא רצה להרוג אותו
״זאין, דיי, בוא נלך. הוא לא שווה את זה״ אמרתי לזאין והחזקתי אותו ביד שהייתה אמורה להעיף לספנסר בוקס
״לא החתיכת חרא הזה צריך לקבל את מה שמגיע לו!״ זאין אמר משחרר את היד שלי מהאחיזה והעיף לספנסר בוקס. הייתי בהלם. פשוט עמדתי שם בהלם מוחלט. זה לא שלא ראיתי את זאין רב ליפני כן אבל לא יודעת למה פשוט לא יכולתי להתנגד…
הם המשיכו לריב בזמן שאני צועקת עליהם להפסיק ומנסה להרחיק איתם אחד מהשני… כל פעם שהתקרבתי להפריד בינהם אחד מהם הרחיק אותי והוזיז אותי לצד.
״וואוו וואוו מה הולך פה?!״ איזה זקנה באה במהירות.
היא לא הייתה ניראת כל כך זקנה העא הייתה ניראת משהו בין 50 ל70 לפי הפרצוף שלה יכולתי ליראות שהיא הייתה יפה כשהייתה צעירה. גם עכשיו היא ניראת יפה היא ניראת כמו הזקנות הנעימות האלו אלו שאפשר ליצחוק איתן ושלא יכעסו אים תקללי את המורים ותגידי שהבצפר לא מרשה כלום… או אפילו אים תגידי שזה ממש לא הופר שאי אפשר לאכול גלידה לארוחת בוקר…
״הזבל הזה נישק את חברה שלי ועוד מעיז להגיד לי שאני לא מספיק טוב בשבילה!״ זאין אמר יורק טיפה דם מהפה שלו על הרצפה
״כי זה נכון! תיראה איך היא מתלבשת,היא כבר לא משקיעה בלימודים כמו פעם! וגרייסי אני בטוח שאת לא ידעת שהוא מעשן״ ספנסר אמר מתקרב אליי ואני רק התרחקתי ממנו אחורה. הסתכלתי על מה שאני לובשת
http://www.polyvore.com/cgi/set?.out=HTML_MOBILE&id=104404369
גופיה לבנה שמצוייר עליה ברקוד שורט חולצה אדומה משובצת של בנים שקשרתי על המותניים כובע שכתוב עליו ביצ׳ ונעלי מגף קצרות משהו לא בסדר? זה ששניתי את הסיגנון שלי?
״זה שהנער הזה מעשן זו זכותו הוא יכול לעשן כמה קופסאות שהוא רוצה תוך כמה דקות שהוא רוצה זה לא קשור לכלום נכון?״ הזקנה שאלה אותי בחביבות (מילה מצחיקה חחח :) – הערת הכותבת)
״לא ידעתי שאתה מעשן…״ אמרתי משפילה את הראש ומגרדת את המרפק שלי. זאין התקרב אליי ״אבל אים אתה רוצה לעשן בבקשה אין לי שום בעיה עים זה״ המשכתי
״אוייש נו באמת את צוחקת עליי?! זה ברור שזה מפריע לך!מה הפאקינג בעיה שלך להיפרד מהלוזר הזה ולצאת איתי?!״ ספנסר התפרץ.
״תסתום את הפה שלך חתיכת זבל!״ זאין אמר ספנסר דחף אותו ותוך שלוש שניות הם המשיכו לריב
״אולי דיי לריב?!״ שאלתי עצבנית אבל הם לא התייחסו״תפסיקו לריב נימאס!!״ הם שוב לא התייחסו
״אתם יודעים מה אתם יכולים להרוג אחד את השני לא אכפת לי, זאין אני ניפרדת ממך ספנסר שלא תעז להתקרב אליי יותר״ אמרתי כבר לא בעצבים והלכתי משם. תוך שניה שנהם עזבו אחד את השני והתקדמו אליי זאין עמד מולי עוצר אותי
״וואוו חכי שניה יפה שלי מזאת אומרת ניפרדת ממני? רק בגלל הריב המסריח הזה?״ הוא שאל פליאה
״לא זה זה שאתה רב עים כולם לא סיפרת לי שאתה מעשן ואתה מקנא בזה שנתתי שיעורים לספנסר, נכון שצדקת אבל יכולתי להסתדר לבד…״ אמרתי
״נו גרייסי״ זאין אמר בעצב
״פשוט תעזוב אותי…״ אמרתי. הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה זה היה ספנסר ראיתי שזאין רוצה לירצוח אותו
״ספנסר דיי! אים תיגע בי עוד פעם אחת אני דוקרת אותך!״ אמרתי עצבנית
״אים הוא יגע בך עוד פעם אחת אני אדקור אותו״ זאין אמר במבט שהוא ניראה כיאילו הוא באמת מתכוון לזה
הלכתי מהם והתיישבתי על ספסל לא רחוק מהם
״את יודעת הבחור שם ניראה ממש עצוב אחרי שהלכת…״ שמעתי קול אומר. זאת הייתה הזקנה הזו שחכתי שהיא הייתה שם כניראה היא הלכה אחריי
״איזה מהם?״ אמרתי בראש מושפל
״החתיך יותר״ היא אמרה בחיוך ואני גיחכתי ״המעשן״ היא המשיכה
״זאין. החבר שלי. יותר נכון האקס שלי״ אמרתי
״כן ראיתי…״ היא אמרה והתיישבה לידי
״זה לא שיש לי בעיה עים זה אבל למה באת?״ שאלתי
״כדי להביא לך את התיק שלך שנפל לריצפה״ היא הושיטה לי את התיק שלי
״תודה״ אמרתי בקול שקט
״וגם… כדי להסביר לך משהו״ היא אמרה
״זה שזה לא טוב שאני עים חבר מעשן ושהוא עלול להשפיע עליי לרעה וכל זה? כי זאין בחיים לא יתן לי אפילו לנסות שאכטה אחת״ אמרתי
״לא… אני יודעת על זה ואני בטחה שגם את. התכוונתי לסביר לך עד כמה את חשובה לזאין הזה…״ היא אמרה
״כן אבל ספנסר מפריע. והוא וזאין תמיד רבים אני לא יכולה ככה… זאין רב עים כולם הוא מכסח את כולם…כל מי שפוגע בי או משהו כזה…זה מפחיד״ אמרתי
״ספנסר הזה סתם קוץ בתחת״ היא אמרה וחייכה. הסתכלתי עליה וגיחכתי היא ממש נחמדה כמו הזקנות שמראים בסרטים ״ואני לא חושבת שאת פוחדת מזאין ביגלל זה שהוא מגן עלייך. יש סיבה אחרת…״ היא אמרה מלטפת את הגב שלי
״אוקי אני חושבת שאת צודקת אבל ליפני שאני מתחילה להפתח ולספר לך אני צריכה לדעת שני דברים״ אמרתי
״בבקשה״ היא אמרה
״אחד מי את? ושתיים את יכולה לישמור סוד?״ שאלתי
״אוקי אני בלה אני גרה פה באחת הדירות בדיוק עברתי לפה וכן אני יכולה לישמור סוד״ היא אמרה ועשתה תנועה כיאילו היא נועלת את הפה שלה
״טוב אז ליפני כמה שבועות נאנסתי, המכונית של זאין הייתה בתיקון אז נסענו במונית ובדרך חזרה הנהג הוריד את זאין בבית שלו לקח אותי לאיזה סימטה ואנס אותי״ באתי להמשיך אבל הדמעות חנקו אותי
״אוי בואי חמודה שלי״ היא אמרה לי
הנחתי את הראש על היריכיים שלה והיא ליטפה לי את הראש בזמן שאני המשכתי דומעת
״אחרי זה לא הגעתי לבצפר שבוע וזאין בא ליבדוק מה שלומי אמא שלי בנסיעת עסקים אני לא יודעת למה והיא לא בבית היא שולחת לי כסף בדואר… כבר ראיתי את זאין רב כמה פעמים וזה מוזר כי אני רואה כמה חזק הוא לעומתי, וזה מפחיד המחשבה שהוא יכול לעשות לי מה שהוא רוצה כי אני חלשה מידי אה וגם היה לי את החלום המוזה שהיה לי פלאשבאק של מה שקרה רק שבמקום הנהג מונית מי שאנס אותי היה זאין וזה עוד יותר הטריף אותי״ אמרתי לא מפסיקה ליבכות
״עכשיו אני קצת פוחדת להיות איתו לבד… אף פעם לא אמרתי לו את זה כי אני לא רוצה שהוא יפרש את זה לא נכון אבל…״
לא יכולתי להמשיך בגלל שלוש סיבות:
אחת הדמעות חנקו אותי
שתיים לא ידעתי איך להמשיך
ושלוש…
זאין עמד מהצד שלי ככה שהוא שמע הכל ועד עכשיו לא ראיתי אותו