החיים של גרייס פרק 11. (1D)

״גרייסי?״ שמעתי את זאין אומר מצחקק והרגשתי נשיקות על הלחי שלי עוברות לכיוון הפה שלי
״גרייסי את צריכה לקום״ זאין המשיך לצחקק
״כבר שתיים עשרה,גרייסי קומי אנחנו מאחרים לבצפר״ זאין אמר עדיין מצחקק ועדיין מנשק אותי
״טוב את לא רוצה לקום בדרך הקלה יש את הדרך הקשה״ זאין אמר והרגשתי אותו קם מהמיטה
״את הולכת להרוג אותי…״ שמעתי אותו נאנח, אני חושבת שהוא אמר את זה יותר לעצמו מאשר לי. שמעתי אותו מקליד על המחשב משהו ותוך כמה שניות שמעתי מוזיקה חזקה. כבר הבנתי איזה סוג זה, זה סקרילקס! אני אוהבת את השירים האלה אבל לא על הבוקר!
״זאין דייי! תכבה את זה!״ אמרתי צועקת ושמה את הכרית על הראש
״את צריכה לקום כבר שתים עשרה אנחנו הולכים למות אים לא נבוא היום לבצפר״ זאין אמר
״אוח אים כבר שתים עשרה אז אין לנו מה להפסיד רק שלוש שעות מה זה יעזור לנו???״ אמרתי שואלת
״נווווו״ זאין אמר
״טוב טוב״ אמרתי וקמתי ליבחור לי בגדים הסתכלתי על זאין
״אני חייב?״ הוא שאל מחייך
״כן״ אמרתי טיפה מצחקקת והוא יצא מהחדר
התלבשתי
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=104398465
צחצחתי שיניים וסדרתי את השיער
״את יודעת אני אף פעם לא הבנתי מה הקטע של הגרביים הגבוהות עים נעליים נמוכות״ זאין אמר
״זה לא יפה?״ שאלתי בכיאילו נעלבת
״עלייך הכל יפה״ זאין אמר ונישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים
״אז לא?״ שאלתי שוב. זאין הסתכל מאחורי וחייך חיוך ענק הסתכלתי מאחורי אבל לא הבנתי על מה הוא מסתכל. עד שראיתי, השעון, עכשיו השעה 07:14! מה?! זאין כניראה שם לב על מה הסתכלתי כי הוא התחיל לצחוק
״זאין!זה ממש לא מצחיק!״ אמרתי ונתתי לו מכה בחזה
״לפחות אנחנו לא נאחר. בואי אני צריך ללכת הביתה להחליף״ זאין אמר ומשך אותי לדלת לקחתי מפתח ונעלתי את הדלת. יצאנו מהבניין וניכנסנו למכונית שלו כשהוא עדיין טיפה צוחק
״אני עדיין לא מאמינה עליך״ אמרתי לו והוא חייך
״מה יש לא להאמין?אני לא מאמין עלייך שבאמת התכוונת לא לבוא היום״ זאין אמר
״מה לא רצית להמשיך לישון איתי בחיבוק?״ שאלתי אותו מחייכת
״בטח שכן אבל את מפספסת הרבה ימי לימודים וזה ממש לא טוב״ הוא אמר.
״אבל למה כל כך מוקדם,הבצפר במרחק של עשר דקות נסיעה מפה״ אמרתי נאנחת. זאין הסתכל על הבגדים שלו וחייך
״אה נכון״ אמרתי וחייכתי מצחוק גם אני
״טוב יאללה בואי עד שנגיע לבית שלי ואני אסדר את השיער וכל זה…״ זאין אמר ויצאנו מהבית. נעלתי את הבית והתקדמנו למכונית.
הגענו לבית של זאין הייתי פה כמה פעמים אבל לא בבוקר האחיות שלו התארגנו לבית הספר אבא שלו כבר הלך לעבודה כי ראיתי אותו יוצא מהבית כשהוא אמר לי שלום מהיר וניכנס למכונית במהירות
״היי גרייס מה קורה?״ אמא של זאין שאלה אותי בזמן שהיא מבשלת לוליה ולספע
״אאממאא!!! אני לא מצליחה לסדר את השיער!!!״ שמעתי את וליה צועקת ותוך שניה היא כבר ירדה למטה למטבח ששם אני וזאין עמדנו בזמן שהוא מדבר עים אמא שלו על משהו,לא ממש הקשבתי…
״אאאמממאאא״ וליה צעקה ״היי גרייס״ היא אמרה כשהיא ראתה אותי נופפתי לה בחיוך
״וליה אני לא יכולה עכשיו אני מכינה לך ארוחת עשר״ אמא של זאין אמרה
״בואי אני אעשה לך משהו יפה בשיער את רוצה?״ שאלתי אותה בחיוך מתכופפת לגובה שלה
״כן״ היא אמרה מחייכת
״טוב אז תביאי מסרק ובואי״ אמרתי לה. היא רצה במהירות וחזרה כשהיא מביאה מסרק
״הינה״ היא אמרה והגישה לי את המסרק
״טוב בואי״ אמרתי לה ותיישבתי על הספה כשהיא עומדת לפני עים הגב אלי
״קוראים לצמה הזאת צמה סינית,או צמה צרפתית? אני אף פעם לא הייתי טובה בגאוגרפיה אבל זה יוצא יפה״ אמרתי ושמעתי את אמא של זאין מגחכת וגם אני
״אבל סין וצרפת רחוקות סין היא ליד הים וצרפת היא בארופה״ וליה אמרה
״וואוו את יותר טובה בגאוגרפיה ממני! יש מצב את עוזרת לי במבחן?״ שאלתי והיא צחקקה
״זהו?״ וליה שאלה
״כן שניה״ אמרתי וקשרתי את הגומיה ״זהו״ אמרתי
״אמא אמא אמא תיראי מה גרייס עשתה לי בשיער! זה יפה?״ וליה שאלה אותה בהתלהבות
״בטח שכן! תודה גרייס״ אמא של זאין אמרה
״טוב עכשיו אני צריך להתארגן.בואי גרייסי״ זאין אמר מושך אותי מהיד ועלינו למעלה
״הו היי גרייס״ שמעתי את דוניה כשהיא יצאה מהחדר שלה
״היי דוניה״ אמרתי
״טוב בואי גרייס״ שמעתי את זאין אומר והוא משך אותי אל החדר שלו
״תהנו״ שמעתי את דוניה אומרת
״יופי עכשיו לא יפריעו לנו״ זאין אמר מנשק אותי
״כן אבל פדחני לא?״ שאלתי את זאין צוחקת ממבוכה
״לא נורא, את חברה שלי הם על בטוח חשבו שאנחנו עושים דברים כאלה״ זאין אמר מחייך. הוא לא נתן לי זמן להגיב וכבר נישק אותי המשכנו להתנשק עד שנפלנו על המיטה שלו. שנינו חיכנו והמשכנו להתנשק. פתאום הדלת נפתחה בחוזקה ועמדה שם ספע
״בא לי גם כמו של וליה!״ היא אמרה
״ספע!״ זאין אמר עצבני ואני גיחכתי
״בא לי את הצמה!״ ספע אמרה
״לא,ספע תצאי מפה!״ זאין אמר עצבני
״לא רוצה! קודם שהיא תעשה לי את הצמה הזאת!״ ספע אמרה גם עצבנית
״אמא!״ זאין צעק עצבני קורא לאמא שלו
״זאין אין לי זמן עכשיו!״ אמא שלו אמרה לו
״אכפת לך?״ זאין שאל מיוש מסתובב אליי
״בואי ספע״ אמרתי מחייכת והיא התקדמה אליי
עשיתי לה את הצמה בזמן שזאין מסתכל עליה במבטי מוות
״זהו״ אמרתי
״תודה גרייס״ היא אמרה חיבקה אותי והוציאה לזאין לשון ״היה קשה זאין? לא״ היא אמרה לו בהתגרות
״תסתמי.ותצאי לי מהחדר!״ זאין אמר עצבני והיא יצאה מהחדר שלו
״מצטער על זה״ זאין אמר
״זה בסדר״ אמרתי ״טו אתה צריך להתלבש אז אני אצא״ אמרתי ויצאתי
״זה בסדר״ זאין אמר מחייך
״כן,אני חושבת שאני אצא״ אמרתי מחייכת

זאין סיים להתארגן ויצאנו למכונית שלו
״אוח איזה כיף לך שאת בת יחידה״ זאין אמר
״אה לא כל כך כיף…זה ממש משעמם״ אמרתי הוא לא יודע על קורטני ואני מקווה שהוא גם לא ידע…
״אה ועדיף לחיות בגן חיות?״ הוא שאל
״תאמין לנ שאני יודעת איך זה… פעם היה לי אח, אבל הוא ואבא שלי נהרגו בתאונת דרכים״ אמרתי עצובה
״אני מצטער״ זאין אמר
״כבר התרגלתי…״ אמרתי ״טוב בוא נשנה נושא״ הוספתי
״בפעם הבאה שאת באה תזכירי לי לינעול את הדלת של החדר״ זאין אמר צוחק
״חחחח אוקי״ אמרתי צוחקת
״זאת הפעם הראשונה שפחדתי מילדה בת 6! מאיפה היא הביאה את המבט הזה?!״ זאין אמר מתפלא. את האמת גם אני לא הבנתי איך זה שהיא ניראת כל כך מפחידה
״כן זה היה ניראה כיאילו היא הולכת לכרות לך את הראש אים היית אומר לה לא עוד פעם אחת״ אמרתי צוחקת
״מפחידה״ זאין סיכם

״הלו?״ שאלתי כשהטלפון של הבית צילצל הרגע חזרתי מבית הספר והדבר הראשון שרציתי לעשות זה לישון אבל השיחה הזאת הפריע לי בדיוק כשהחלפתי בגדים אז עכשיו אני עים חזיה ותחתונים כי אין פה אף אחד אני ממאלה לבד בבית אז מה אכפת לי…
״גר!״ שמעתי צעקה נלהבת מהצד השני,שיט רק בנאדם אחד קרא לי ככה
״מה את רוצה קורטני?״ שאלתי עצבנית
״את יודעת איפה אמא?״ היא שאלה יכולתי להבחין בחיוך שלה דרך הקול שלה
״לא היא לא בבית למה?״ אמרתי לה
״כי היא פה איתי״ קורטני אמרה בטון שחצני
״ו…״ ניסיתי להעמיד פנים כיאילו לא אכפת לי. את האמת שכל עוד היא שולחת לי כסף לא ממש אכפת לי…
״ו…?היא אמרה שהיא הולכת לשבוע עסקים והיא פה! היא מצאה עבודה כבעלת סלון יופי פה בטיימס סקוור! היא שיקרה לך! את לא עצבנית?עצובה?כועסת?״ היא שאלה. מתפלאה על התשובה חסרת העניין שלי
״יש לי פה כל מה שאני רוצה וצריכה,והיא שולחת לי כסף אז לא ממש משנה לי״ אמרתי בחוסר עניין
״טוב…את יודעת שהיא הלכה ממך כי את לא התייחסת אליה?אז היא חשבה שאת לא תצתרכי אותה וכניראה שהיא צדקה״ קורטני אמרה
״טוב זהו?זה כל מה שרצית להגיד לי?״ שאלתי לא היה לי כוח אליה
״לא. מעיניין מה יקרה אים היא תפסיק לישלוח כסף נכון?״ היא שאלה בקול מרושע
״קורטני תסתמי טוב! אים סיימת וגם אים לא ביי!״ אמרתי ובאתי לנתק
״רק שתדעי אני אבוא עוד כמה שבועות או ימים לא יודעת בדיוק…ניתראה״ היא אמרה וניתקה
״אוח הכלבה הזאת!״ אמרתי עצבנית. לא היה לי כוח ללכת עד לחדר שלי אז פשוט נישארתי ככה בחזיה ותחתונים התכוונתי ליראות טלויזיה אבל פיתאום הדלת נפתחה
פאק לא נעלתי אותה?!
זאין סגר את הדלת
״גרייסי!״ זאין אמר
״זאין מה לעזאזל?!״ נעמדתי עצבנית
״למה את ככה בבית שלך?״ זאין שאל מחייך
״קיבלתי שיחה מהטלפון של הבית ועכשיו בדיוק היא נגמרה״ אמרתי. (בערך) את האמת ״ומה אתה מחייך?״ שאלתי עצבנית בצחוק. הוא משך אותי מחבק אותי ושם את הידיים שלו סביב המותניים שלי
״הינה עכשיו אני לא רואה כלום״ הוא אמר מחייך
״נו באמת״ אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קצרה
״את ממש יפה״ זאין אמר
״אויש,אתה החבר שלי אתה חייב להגיד לי את זה״ אמרתי מסתכלת למטה
״אני רציני. גם אים לא הייתי החבר שלך, את עדיין יפה.למרות שכשאני איתך את יותר יפה״ זאין אמר מגחך ומסתכל על הראש שלי
״מה אתה מסתכל למטה?! כשאני עים חזיה ותחתונים?!״ אמרתי ונתתי לו מכה בחזה
״מה?אים את היית במקומי היית מבינה איזה קשה זה!״ הוא אמר מגחך
״טוב אני הולכת לשים עליי משהו״ אמרתי והשתחררתי מהחיבוק שלו
החלפתי (יותר נכון שמתי עליי) ביגדי בית
״אז למה התפרצת לי לבית?״ שאלתי את זאין
״מה את לא שמחה לראות אותי?״ הוא שאל
״ברור שכן.אבל למה התפרצת לבית?״ שאלתי
״אה כן, אממ… אני הולך להבחן לאקס פקטור כבר נירשמתי והכל״ הוא אמר
״מגניב״ אמרתי ״אבל אף פעם לא שמעתי אותך שר״ הוספתי
״כן…כי אני לא בטוח שאני שר יפה״ הוא אמר
״נו תשיר״ אמרתי מחכה שהוא ישיר
״איזה שיר?״ הוא שאל
״איזה שאתה רוצה״ אמרתי
״אוקי,אמממ״ הוא חשב על שיר לשיר
״Your lipstick stains on the front lobe of my left side brains
I knew I wouldn't forget you
הוא התקדם עים הפנים שלו אליי
And so I went and let you blow my mind
Your sweet moving
הוא מקרב את הפנים שלו לאוזן שלי עדיין שר
The smell of you in every single dream I dream
I knew when we collided you're the one I have decided
Who's one of my kind ״

הוא שר את Hey Soul Sister של train (אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית-הערת הכותבת)
״אתה שר ממש מושלם״ אמרתי בקול חלש
״אני לא ממש בטוח״ הוא אמר
״אתה תיקח מקום ראשון על בטוח!״ אמרתי מחייכתת
״את חושבת?״ זאין שאל
״בטוחה״ אמרתי לו ונישקתי אותו
״אבל אים אני הולך אז אנחנו לא ניתראה במשך חודשיים…״ הוא אמר
״עדיין אתה חייב ללכת,אני לא הולכת לעצור אותך יש לך קול מושלם וזו ההזדמנות שלך״ אמרתי
״ומה אים אני לא אתקבל״ הוא אמר
״אים לא תתקבל לא הולכים לשדר את זה,זה יהיה הסוד שלי ושלך״ אמרתי מחיכת והוא חייך גם הוא
״אז מתי אתה הולך לאודישנים?״ שאלתי ככה אני אדע כמה זמן יש לי איתו
״אמממ אני חושב שעוד שבועיים״ הוא אמר מגרד את העורף שלו
יש לי רק עוד שבועיים וקצת איתו?