החיים של גרייס פרק 10 מוקדש לnoacohen (נועה)

~אחרי חודש~
אני וזאין עכשיו מתנשקים על המיטה שלי הוא מעליי ביד אחת מחזיק אותי מהגב ומקרב אותי וביד השניה מחזיק את עצמו כדי שלא יהיה כבד
המשכנו להתנשק ככה במשך משהו כמו 20 דקות ואז כניראה מתוך אפקט של תשוקה הורדתי לו את הג׳קט הוא החזיק לי את החולצה והעלה אותה טיפה
פיתאום צרחתי ודחפתי אותו ממני וכיסיתי את הפנים שלי עים הידיים
״אוי שיט!פאק אני ממש מצטער.דאמט גרייסי את בסדר?״ זאין שאל אותי בלחץ
״כן כן זה פשוט אני לא יודעת מה עבר עליי״ אמרתי
מה ניסגר איתי אני חושבת שאני מוכנה אבל למה עשיתי את זה?!
״את בטראומה״ הוא אמר
״טוב אז מתי הפאקינג טראומה הזאת הולכת להגמר?!?!״ אמרתי עצבנית לא עליו,על החיים המסריחים שלי…
״אני לא חושב שהיא עומדת להגמר מתישהו…״ הוא אמר ״אבל זה לא משנה כי אני מוכן לחכות לך״ הוא אמר ושמתי את הראש שלי על הרגליים שלו ״ולספר לך משהו?״ הוא אמר בקול חלש יותר
״זאת גם הפעם הראשונה שלי״ הוא לחש לי הסתכלתי עליו וראיתי אותו מחייך. חייכתי בחזרה אבל אז נזכרתי
״חבל שזאת לא תהייה הפעם הראשונה שלי…״ אמרתי עצובה
״היי היי היי בשבילי זאת כן…זה כיאילו את לא עשית את זה בשבילי ואני בטוח שזה גם ככה בשביל בלה״ הוא אמר מחייך ״והיא צדקה ספנסר באמת סתם קוץ בתחת״ הוא אמר מחייך וגיחך ואני צחקקתי אחריו.

״אז מה את רוצה לעשות?״ זאין שאל אחרי עשרים דקות שריכלנו כמו שתי זקנות על כולם ואני מתכוונת על כולם על הילדים שאנחנו מכירים על המורים על אנשים שאנחנו מכירים על כולם…
״כלום,אני פשוט רוצה לישון…״ אמרתי
״את רוצה שאני אלך?״ הוא שאל
״לא בוא תישן איתי״ אמרתי
״טוב יש לך פה איזה משהו שאני יכול ללבוש?״ הוא שאל
״יש פה משהו…״ אמרתי והוצאתי חולצת טי ומכנס ארוך של בנים
״מאיפה יש לך את זה?״ זאין שאל
״אממ ידיד שלי פעם נישאר לישון פה והוא השאיר את הבגדים שלו פה ושכח אותם פה והם נישארו פה עד עכשיו…״ אמרתי
״אה אוקי סבבה אני חושב שזה במידה שלי״ הוא אמר והלך לשרותים להחליף
בזמן הזה חשבתי על טום…הכל בגלל קורטני! היא הייתה חייבת להפריד בנינו!כמו תמיד היא הורסת הכל את כל הדברים הטובים בחיים שלי היא חייבת להרוס! היא הייתה חייבת לגרום לו להפרד ממני בשבילה ואז לשבור לו את הלב! ואחרי זה הוא כל כך כעס שהוא אמר שהוא לא רוצה ליראות אף אחת מאיתנו…ובגלל שהיא אחותי התאומה אנחנו ניראות אותו הדבר אז אני מזכירה לו אותה… אני מתכחשת לעובדה שהיא התאומה שלי היא ניראת בדיוק כמוני,אבל כולם אומרים שהיא איכשהו ניראת יפה יותר…היא חכמה בדיוק כמוני,אבל כולם אומרים שאיכשהו היא חכמה יותר… היא תמיד תהיה היותר טובה… לפחות עכשיו היא עברה לניו יורק כי היא רוצה 'לחיות לבד ולהתנסות בעצמה' איכס שונאת אותה!
בזמן שאני הייתי שקועה במחשבות זאין כבר סיים להתלבש
״גרייסי?״ הוא שאל
״הממ?אממ מה?״ אמרתי
״סתם את בהית בתקרה״ הוא אמר
״אה חחח סורי זה פשוט שנזכרתי במשהו״ אמרתי מחייכת
״אני מקווה שזה משהו טוב״ זאין אמר
״כן חח זה משהו טוב״ שיקרתי…עים קורטני שום דבר לא טוב…
״יופי בואי״ הוא אמר וחיבק אותי מאחורה מושך אותי לתנוחת כפיות ״וואוו את ממש רזה!״ זאין אמר
״מזאת אומרת? מה רק עכשיו שמת לב?״ שאלתי
״כן עכשיו אני שם לב, אני חיבקתי אותך ואני מרגיש את העצמות של המותניים שלך!״ הוא אמר בפליאה
״אויש זה ככה לכל מי שרזה״ אמרתי מנסה לצאת מזה
״לא ככה!״ הוא אמר
״אין לך מה לדאוג הכל בסדר״ אמרתי וחיזקתי את אחיזתו בי
״לילה טוב״ אמרתי
״לילה טוב יפה שלי״ זאין אמר ונישק אותי בעורף
ותוך כמה דקות כבר נירדמתי…