החיים של גרייס פרקים 1-6 פליז תגיבו

ביגלל שפתחתי משתמש חדש ואין פה את כל הפרקים של הסיפור החלטתי להעלות פה את כל הפרקים ככה שזה יהיה מרוכז ותוכלו להבין מה קרה

_____________________

הקדמה+פרק 1

הסיפור בסיגנון יומן כזה (אולי ליפעמים אני אישה נקודות מבט) :
אני לא מאמינה שאני באמת עושה את זה באמת כותבת ביומן…מה אני ילדה בת 5?! זה פאקינג יומן אבל לפחות פה אני אוכל 'לדבר' או 'לחלוק רגשות' עים מישהו או משהו… ביומן לא בעצם הדבר הזה אני לא אספר דברים כמו 'יומני היקר היום דין הסתכל עליי וחייך ^^ והלק החדש שלי ניראה ניפלא^^ סמיילי סמיילי סמיילי' אוקיי? -.-
אה ועוד משהו אים אתם לא גרייס גרין כדאי לכם לשים את הדבר הזה רחוק מכם ולא ליקרוא עוד אות! לא מאמינים? טוב אני בטוחה שאתם יודעים שאני יודעת איפה הראש שלכם ואני בטוחה שאתם יודעים שיש לי פטיש ואני בטוחה שאתם יודעים שאני יודעת להשתמש בו אז ממש לא כדאי לכם להתקרב לזה! חוץ מזה שזה פשוט מרושע ליקרוא דברים של אנשים אחרים מה זה יעזור לכם? מה להשפיל אותי? כבר השפלתם לדעת עליי יותר? נו באמת כיאילו שבאמת אכפת לכם… אז פשוט תעזבו את הדבר הזה. מיד!
טוב עכשיו אפשר להתחיל:
אוקי אז כל דבר צריך התחלה לא? יופי אז בוא נתחיל
קוראים לי גרייס אני עים שיער שחור חלק ועיניים אפורות כהות. אני גבוהה וקצת שזופה נישמעת יפה?טוב אז אני לא!
אני ממש מכוערת אני בת 16 ואני ממש שמנה!
טוב מה עוד אפשר לדעת עליי? אני חותכת ואני תלמידה בסדר בחלק מהמיקצועות טובה בחלק פחות פעם הייתי מהמקובלות לא הכי מקובלת אבל כן הייתי נחשבת למקובלת הייתי מתאפרת לובשת הרבה ורוד עד שמישהו פרץ לי לפייסבוק וכתב בשמי שאני zונה ושרמוטה וכאלה דברים וילדות (שאני ממש שונאת!!!) התחילו להמשיך את זה והעליבו אותי ניסיתי להסביר שפרצו לי לפייס אבל זה כבר היה מאוחר מידי כולם העדיפו ללכת עים קייט (שהמשיכה את השמועה.כבר הזכרתי שאני שונאת אותה?!!!!) ועשו עליי חרם סתם רק כי פרצו לי לפייסבוק…
אני כבר רגילה לזה מעכשיו כל פעם שאני חוזרת מבית הספר אני פשוט עולה לחדר ליפעמים עושה שיעורים ואז אני מתחילה לצייר כן לצייר… ציור זאת הפריקה שלי אני חוזרת הבייתה ומציירת הכל חיות בני אדם מקומות או סתם דברים לא מוגדרים…
אתה בטח שואל את עצמך איפה אמא שלי אה?טוב היא פה, לבד.אני בת יחידה ואבא?אין…הוא מת בתאונת דרכים הוא ואחי הקטן הם נסעו וחבורה של נערים שיכורים התנגשה בהם אבא שלי ואחי מתו במקום.אני ואמא שלי היינו בבית וחיכינו להם עד שסיפרו לנו את זה…
אים אמא שלי אוהבת אותי?ניראה לי…אני אותה?לא,לא כל כך… זה לא שהיא רעה אליי פשוט תמיד הייתי יותר מחוברת לאבא שלי עכשיו אמא שלי צריכה לפרנס אותנו אז אין לה זמן אליי ואים יש לה לי אין כוח אליה…קרה לנו הרבה פעמים שאנחנו התווכחנו זה קורה בכל בית אבל ליפעמים אני פשוט רוצה להעלם פשוט 'פוף' להתאדות מהאוויר
אני לובשת בגדים כהים כן אני נחשבת 'פריקית' או 'מוזרה' אבל פשוט אני לא יכולה לחזור להיות 'מקובלת' אז עדיף לי לסבול עוד שנתיים ככה ואז סוף סוף לעזוב את הבית ולעוף מפה
~פרק 1~
טוב בוא נעבור על כל היום המסריח הזה מההתחלה טוב?
קמתי בבוקר התארגנתי
(http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102785894#)
וירדתי למטה כדי לצאת מהבית
אמא:״בוקר טוב״
אני:״…״
אמא:״רוצה לאכול?״
אני:״לא ביי״
אמרתי ויצאתי במהירות ניכנסתי למכונית שלי ויצאתי לכיוון בית הספר. חניתי בחניה שלי ויצאתי מהרכב לכיוון הכיתה.
ניכנסתי לכיתה התיישבתי במקום שלי שבקצה הכיתה שמתי אוזניות ושמעתי שירים כמו בכל יום.
המורה הגיעה 'הקשבתי' בשיעור ואז מישהו ניכנס לכיתה
״אה באתה טוב תלמידים תכירו את התלמיד החדש זה זאין הוא תלמיד חדש.זאין שב שם ליד גרייס״ המורה אמרה לו
״גרייס?״ היא הוסיפה עצבנית טיפה.הרמתי יד.הזאין הזה התקדם והתיישב לידי.בדרך ראיתי כמה מהמבטים של השפוטות של קייט עוד כמה בנות וכמובן קייט!
״היי״ הוא לחש לי מחייך חיוך קטן
״היי״ לחשתי לו בחזרה
״תקשיבי באיזה שיעורים אני יכול להרדם ולהתחצף וזה?״ הוא שאל בלחש
״תביא דף אני ארשום לך את רמת המורים״ אמרתי לו
״אה ככה קןראים לזה פה?״ הוא שאל אותי
״ככה אני קוראת לזה״ אמרתי לו. לקחתי דף ועט והתחלתי לירשום את סדר המורים לפי איך הם מחמירים עים העונשים וגם מורים טובים ורעים.
״בבקשה״ אמרתי והגשתי לו את הדף
״תודה״ הוא אמר מסתכל על הדף ״איזה שיעור זה?״ הוא שאל ואני ציחקקתי
״היסטוריה״ אמרתי לו. הסתכלתי על קייט ששלחה לי מבטי אימה ליפני שהיא היסתובבה חזרה היא חייכה חיוך מרושע חיוך שאומר שהולך ליקרות לי משהו…וזה לא טוב.ממש לא טוב…
״אוקי אפשר לישון״ זאין אמר שם אוזניות ואת הראש על השולחן
״לילה טוב״ אמרתי
״תודה״ הוא אמר.
הצילצול צילצל (חחח איך אומרים את זה?) להפסקת אוכל זאין הלך אל אחד הילדים בכיתה בטח מישהו שהוא הספיק לכיר ואני הלכתי לכיוון החצר האחורית.ליד הקפיטריה למקום הקבוע שבו אני הולכת בהפסקות.
התישבתי שם הפעלתי את הפלייליסט שלי ושמתי את האוזניות. אחרי בערך עשר דקות ככה באו קייט ועוד כמה מהשפוטות שלה
״היי״ קייט אמרה מתיישבת לידי. הסתכלתי עליה והחזרתי את הראש לפאלפון שלי. היא פתחה את הבקבוק שתיה שלה.
״לוזרית…״ שמעתי את קייט מצחקקת.החלטתי לעזוב את זה אולי אים אני אתעלם זה יפסיק? (שנינו יודעים שזה אף פעם לא נכון…)
תוך שניה הי הוזיזה את היד שלה ו'בטעות' שפכה את כל הקולה שלה עליי. (חושב שפה היא העליבה אותי והלכה?טוב אז אתה ממש טועה!)
״טוב סיימתי״ קייט אמרה ושפכה את כל מה שיש לה על המגש עליי. כל הפסטה, הסלט, העוף, הרוטב, הכל עליי ״אופס.התבלבלתי בינך לבין הפח״ היא אמרה צוחקת קמה וחוזרת לקפיטריה עים חבורת השפוטות שלה שכל מה שהם עשו עד עכשיו זה לצחוק עליי מאז שהם באו לפה. חזרתי הביתה ישר אחרי זה וזאת הסיבה שאני כותבת פה עכשיו בשעה 11:27 אמא בינתיים בעבודה אים היא תישאל אני אגיד לה שחזרתי מוקדם כי ביטלו לנו שעות או משהו כזה.

。יום שלישי 25.11。

http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102809855
אוקי אז היום החלטתי שאים קייט מצקרבת אליי היא תצטער על זה! לא במכות במילים. כן אני עדיין יודעת להעליב אנשים כל מי שהייתה מקובלת צריכה לדעת…
ניכנסתי לשיעור הראשון קייט ישבה לי במקום עים השפוטות שלה והיא נימרחת על זאין… מסכן…
״זוזי את יושבת לי במקום״ אמרתי בפוקר פייס
״המקום שלך הוא לא בפח?״ היא שאלה מצחקקת ואחריה חבורת השפוטות שלה
״המקום שלך הוא לא בצומת של הרחוב?״ אמרתי לה במבט כלבתי. וואוו כמה זמן לא עשיתי את הפרצוף הזה. יכולתי לישמוע את הציחקוק של זאין למרות שהוא ניסה לעצור אותו…
״תיראו מי שמדברת עים כמה שכבת היום? 10? 20?״ היא אמרה מחייכת
״לא כולם כמוך… מה קרה עדיין עצובה שאפילו התינוק שלך לא רצה אותך והתאבד?״ שאלתי אותה. אני זוכרת שכשהיינו בנות 15 היינו חברות הכי טובות היא ניכנסה להריון מבחור בשם בראד שעזב אותה כשהיא גילתה לו,היא לא רצה לעשות הפלה אבל בסוף התינוק נפל. כן אני יודעת שמה שאמרתי לה ממש מרושע אבל אים היא כלבה אני אהיה אליה כלבה פי שתיים
״תיסתמי״ היא אמרה בקול חנוק
״מה קרה את עומדת ליבכות? אה?״ אמרתי בכל תינוקי והיא קמה והלכה לבחוץ. בטח לכיוון השרותים…אני לא צריכה להזכיר שאחריה רצו השפוטות שלה נכון?
|12:45|
בדיוק תתחילת ההפסקה קייט תפסה לי ביד ומשכה אותי הצידה
״מה הקטע שלך?! את יודעת עד כמה הנושא הזה רגיש אצלי!״ היא כעסה, וואוו אני אשכרה פגעתי בקייט. יש את היום הזה ביותר טוב?
״את חושבת שאכפת לי?״ שאלתי אותה
״מה ניסגר איתך את יודעת שזה תמיד גורם לי לבכות אז למה?״ היא שאל עדיין עצבנית
״ככה״ אמרתי
״את יודעת את באמת כלבה,אני בחיים לא הייתי עושה משהו כזה״ היא אמרה.בקול טיפה חנוק
״אה באמת? ומזה כל מה שאת עושה לי עכשיו מה זה כלום? מה קרה לא רגילה שמחזירים לך? קודם תתנהגי את כמו בנאדם ואז תצפי שיתנהגו אלייך ככה בחזרה״ אמרתי לה הסתובבתי והלכתי משם.
|13:00|
״ אז מה הקטע עים קייט והתינוק?״ זאין שאל אותי בשיעור מדעים
״סתם,היא שרמוטה אז היא נענשה על זה״ אמרתי לו
״אה,בכל זאת יצאת כלבה״ הוא אמר
״אזמה? זה כלום לעומת מה שהיא עושה לי איך שהיא מתנהגת אליי״ אמרתי לו והוא הנהן להסכמה. בערך…

פרק 2

。יום רביעי 26.11。

|14:30|
היום דווקא לא היה כזה נורא כמו שחשבתי שיהיה… (: אולי כמה הצקות אבל אני רגילה לזה
קמתי בבוקר התארגנתי היום שמתי לב שאני יכולה לילבוש קצר החתכים כמעט נעלמו וניראו כמו שריטות קטנות כיאילו נפלתי החלטתי לילבוש גופיה שחורה ג׳ינס ומגפונים שחורים http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102963835
אמא כבר הלכה לעבודה נסעתי במכונית שלי לבית הספר הגעתי 2 דקות ליפני הצילצול בהפסקה קייט והשפוטות שלה לא התקרבו אליי אפילו.
בהפסקת האוכל כמובן שלא אכלתי אחר כך היה שיעור מתמטיקה. אני בהקבצה א׳ במתמטיקה זה תמיד היה לי קל טוב אולי אחרי היסודי פחות אבל אין לי בעיה בלהבין את החומר…
בסוף שיעור מתמטיקה המורה ביקש ממני ״לעזור לתלמיד שמתקשה בחומר הוא (התלמיד) בהקבצת תיגבור ואים הוא לא יעלה את הממוצע שלו הוא יצתרך ללמוד עים כיתות ט׳ שזה פדיחות בשביל התלמיד וגם הוא יכול יותר הוא פשוט לא משקיע״ ככה הוא אמר הסכמתי אבל אז גיליתי מי זה… זה ספנסר הילד העשיר והשיצר של הבצפר כשאני אומרת עשיר אני מתכוונת ממש עשיר יש לו איזה וילה הוא נוסע בלמבורגיני יש לו את הבגדים הכי יפים הוא פעם יצא עים ויקטוריה ג׳סטיס למשך שבוע! ולא לישכוח שהוא חתיך הורס אבל אני לא אוהבת אותו אפילו לא מסמפטת הוא פשוט שויצר שחושב שהכל מגיע לו אז מה זה עוזר אים הוא חתיך ועשיר?
בכל מקרה אנחנו אמורים להפגש בספריה בשעה ארבע ככה שיש לי עוד שעה וחצי.

|15:30|
זוכר שאמרתי שיש לי עוד שעה וחצי? טוב אז רציתי לישון טיפה כיוונתי את השעון לשלוש אבל הוא לא צילצל!!! אני חייבת להתארגן דחוף!!!
החלטתי לא לבוא עים הבגדים שאיתם הלכתי לבצפר כי טוב… זה ספנסר והוא בטח יבוא מושלם…
התלבשתי התארגנתי
( http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102014908 )
ויצאתי לכיוון הספריה

|17:57|
אוקי אני ממש לא מבינה למה אמרו לי שספנסר צריך עזרה לא הייתה לו טעות אחת! מה הקטע והוא עוד משלם לי! על כל שעה 20$ אבל נו טוב למי אכפת אני מקבלת על זה כסף וזו דרך ממש קלה להרוויח $~$
אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שהוא לא השתחצן.בכלל! הוא פשוט עשה איתי שיעורי בית את האמת שהחלק הכי מוזר זה שכשלי הייתה בעיה שאלתי אותו והוא ענה! כיאילו הבעיה שלי היא
x-26+y=2927 > g-198+r•78 למה שווה r?
והוא פתר את זה תוך 5 דקות! כשאני ניסיתי לעבוד על זה חצי שעה!
אני לא יודעת למה הוא מבקש עזרה כשהוא ממש לא צריך אותה הוא סתם שורף כסף אפילו אים אני הייתי עשירה כמוהו לא הייתי מבזבזת כסף על דבר כזה. אבל כדאי שאני אשתוק אני לא רוצה לשעות לעצמי נאחס

|19:26|

אמא עדיין לא חזרה מהעבודה אני בטוחה שהיא ממש לא בעבודה אבל אים היא לא שם איפה היא?
אני לא מאמינה שאני באמת אומרת את זה אבל אני אשכרה דואגת לה מה אים משהו קרה לה?

|23:29|

אני לא יודעת איפה היא אבל אים משהו היה קורה היו מודיעים לי נכון?
החלטתי ללכת לישון לא יכול להיות שהיא עזבה אותי… אני מקווה

。יום חמישי 27.11。

מה קורה ליקום הזה?! מה קרה שהכל התהפך פיתאום?!
קמתי בבוקר ושמעתי את השעון המעורר של אמא. היא כיבתה אותו יופי אז היא כן חזרה אתמול בלילה
התארגנתי http://www.polyvore.com/cgi/set?id=96765070 הבעיה היא שלא מצאתי את העדשות שלי אז נאלצתי ללכת עים המשקפיים שלי יופי הינה עוד משהו שיוכלו לצחוק עליי…
ירדתי למטה וראיתי את אמא מארגנת את הדברים לקראת העבודה
״אממ. אמא איפה היית אתמול?״ שאלתי אותה בטון חשדני. זה היה נידמה לי כיאילו היא נעצרה למאית שניה אבל כניראה שטעיתי כי אז היא המשיכה לסדר את הדברים שלה
״סתם״ היא אמרה. סתם?! סתם?! סתם הלכת ונעלמת כמעט כל היום?! לפחות תתני הסבר! משהו!
״טוב לא משנה ביי״ אמרתי ויצאתי למכונית שלי

פרק 3

。יום חמישי 27.11。

מה קורה ליקום הזה?! מה קרה שהכל התהפך פיתאום?!
קמתי בבוקר ושמעתי את השעון המעורר של אמא. היא כיבתה אותו יופי אז היא כן חזרה אתמול בלילה
התארגנתי http://www.polyvore.com/cgi/set?id=96765070 הבעיה היא שלא מצאתי את העדשות שלי אז נאלצתי ללכת עים המשקפיים שלי יופי הינה עוד משהו שיוכלו לצחוק עליי…
ירדתי למטה וראיתי את אמא מארגנת את הדברים לקראת העבודה
״אממ. אמא איפה היית אתמול?״ שאלתי אותה בטון חשדני. זה היה נידמה לי כיאילו היא קפאה לעשירית שניה אבל כניראה שטעיתי כי אז היא המשיכה לסדר את הדברים שלה
״סתם״ היא אמרה. סתם?! סתם?! סתם הלכת ונעלמת כמעט כל היום?! לפחות תתני הסבר! משהו!
״טוב לא משנה ביי״ אמרתי ויצאתי לכיוון המכונית שלי.
אני לא יודעת מה ניסגר איתה אמא שלי היא בנאדם אחראי הוא בחייח לא תעלם ככה חייבת להיות לה איזה סוג של סיבה, תירוץ, משהו! נכון?
הגעתי לבצפר וכמו שציפיתי קייט והשפוטות שלה ישבו ליד זאין ונימרחו עליו אבל מה שלא ציפיתי זה מה שקרה כשבאתי
״אתן יושבות לי במקום…שוב״ אמרתי
״אה אוקי. הינה״ קייט אמרה וזזה נותת לי לשבת במקום שלי. אני עדיין לא מבינה מה ניסגר איתה…
״תודה״ אמרתי בחשדנות. כמובן שבדקתי את הכיסא קודם, אני לא טיפשה
״משקפיים יפות,הן מתאימות לך״ קייט אמרה וחזרה למקום שלה ואחריה השפוטות שלה זה היה נידמה כיאילו גם הן לא הבינה מה ניסגר עים קייט…
ספנסר אמר לי שאני ניראת יפה היום
זאין ביקש ממני את המספר שלי ושאל אים בא לי להפגש מתישהו
כיאילו הלו?
א. ספנסר אף פעם לא מחמיא לאף אחד
ב.מה ניסגר עים קייט?!היא לא שונאת אותי?!?!?!?!?!!!?!
ג.זאין יכול להשיג אפילו את ג׳ני הבחורה הכי יפה בכל הבצפר היא בת 17 יש לה עיניים כחולות ירוקות ושיער חום כתום כזה היא ממש יפה על מי אני עובדת היא מושלמת!!! ולפי מה ששמעתי זאין קיבל את המספר שלה! למה שהוא ירצה להפגש איתי לעזאזל?! אני הייתי בוחרת בה על פניי!
אחרי שחזרתי הביתה אמא לא הייתה בבית אני בטוחה ב79% שהיא איפה או עים מי שהיא הייתה אתמול (כן התכוונתי ל79%)
החלטתי שהיום או מחר אני אשאל איפה היא הייתה ואדרוש תשובה! או שאני פשוט אשן אצל חברה ואלחיץ אותה כשהיא תבוא ואני לא אהיה בבית אבל בשביל האפשרות הזאת אני צריכה חברים :/ ומי שהכי קרוב לחברה או למישהו שיכול לעזור לי זה זאין…
אולי כדאי לי לישאול אותו?
לא לא לא! מה אני מפגרת?! אני מכירה אותו כולה כמה ימים ולישאול דבר כזה?! אני עדיין לא מבינה מה חשבתי…אני לא חשבתי!
שניה הפאלפון שלי מצלצל
————
כן צדקתי כל היקום התהפך 360 מעלות…
השיחה הזו הייתה מזאין
״הלו?״ שאלתי המספר של זאין עדיין לא היה שמור לי בפאלפון
״היי גרייס זה זאין״ הוא אמר. בהתחלה לא הבנתי למה הוא התקשר
״אוו היי זאין״ אמרתי לא יודעת למה אבל חייכתי חיוך קטן
״אממ תקשיבי בא לך אולי להפגש היום?״ הוא שאל
״אממ בטח מתי?״ שאלתי. עכשיו כשאני כותבת את זה יש לי רעיון ענק! אני אעשה כיאילו שחכתי את המפתחות בבית ואמא שלי נעלה את הבית הוא בטח יציע לי להשאר אצלו ואמא תדאג והכל יעבוד מושלם.כל מה שאני צריכה זה שהוא לא יאסוף אותי מהבית אבל כן יחזיר אותי כדי שהוא יראה שהדלת נעולה.
ועכשיו בוא ונחזור לשיחה
״בשבע מתאים?״ הוא שאל
״אממ בטח לאן אתה רוצה ללכת?״ שאלתי
״נוכל ללכת לסרט״ הוא אמר ושאל ביחד
״בטח ניפגש בקולנוע?״ שאלתי
״או שאני יכול לאסוף אותך מהבית״ הוא שוב פעם אמר ושאל באותו הזמן
״אממ אוקי אני אשלח לך בוואצפ את הכתובת״ אמרתי
״אוקיי ביי״ הוא אמר וניתקתי
אני אמצא איזה תירוץ אני שקרנית טובה מספיק כדי למצוא משהו…

|18:29|

התחלתי להתאגן לא יכולתי להחליט על חולצה או שמלה ג׳ינס או חצאית ג׳קט עור או קרדיגן נעלי עקב או ספורט? מראה גיקי ,גותי ,ילדותי, ספורטיבי או נערי אוח הצילו!!!!!!!!!!

|18:54|

חמישה לשבע ואני עדיין בתחתונים וחזיה מול הארון לא יודעת מה ללבוש החלטתי לכתוב פה קצת רק כדי שיהיה לי מה לעשות אירגנתי כבר את כל הדברים הכנתי כסף 100$ מספיק נכון?
טוב יש לי כסף הפאלפון בהטענה התאפרתי וסידרתי את השיער.
עכשיו כשאני מול המראה עים האודם האדום והסט של החזיה והתחתונים השחורים שלי והטונה של הפוש-אפ של החזיה אני ניראה כמו זונה באמצע התפקיד שלה איכס רק המחשבה על זה שככה אני ניראת עכשיו גורמת לי להקיא ולחשוב שפעם הייתי רוצה שיראו אותי כמו משהו כזה… לא זונה אבל כן זורמת…
טוב כדאי שאני אתחיל להתלבש כי כבר שבע וחמישה זאין אמור להגיע כל רגע אז כדאי שאני אתחיל להתאגן אבל אין לי שום דבר ללבוש!!! T0T

。יום שישי 28.11。

|12:19|
זוכר את הדייט אתמול בלילה? טוב אז הפסקתי כשבאתי להתלבש אבל כניראה שניסחפתי עים הזמן כי 3 שניות אחרי שהחזרתי אותך למקום במגרה והוצאתי חולצה ג׳ינס ונעליים זאין ניכנס לחדר שלי… (להזכיר שהייתי עים סט של חזיה ותחתונים שחורים? אה נכון וגם עים שיער מסודר ואודם אדום? אוח אני שונאת את החיים שלי… דבר כזה יכול לקרות רק לי!)
״וואוו״ הוא אמר בהלם בוהה בי
״פאק.זאין?! מה ניכנסת לחדר שלי?!״ שאלתי עצבנית. באותו הרגע שחכתי שאני עים חזיה ותחתונים
״תיקתקתי בדלת אבל היא הייתה פתוחה אז ניכנסתי ואז חיפשתי את החדר שלך ו…״ הוא בא להמשיך אבל בהה בי עוד פעם ״וואוו״ הוא עדיין היה שקוע בי
״טוב תן לי להתלבש״ אמרתי דוחפת אותו מהחדר ונועלת את הדלת. הסתכלתי על עצמי במראה עברה בי המחשבה שאולי אני ניראת… לא רע כל כך? לא אין מצב אני פאקינג 45 קילו אני ממש שמנה! התלבשתי במהירות http://www.polyvore.com/cgi/set?id=103273626
יצאתי מהחדר וראיתי את זאין מחייך
״אל תדבר על זה בחיים שלך״ אמרתי
״למה? אני חייב להודות את ממש יפה״ הוא אמר לי עכשיו כשאני חושבת על זה אולי הוא לא אמר את זה כדי לעצבן אותי? או שהוא פשוט עיוור? (אני בעד עיוור)
״תשתוק״ אמרתי לו בפנים כאלה -.- (טוב בערך,בפנים כאלה…)
״טוב״ הוא אמר

אחרי הדייט כשהוא החזיר אותי הבייתה התכוונתי להתחיל עים התוכנית הגאונית שלי (עכשיו כשאני חושבת על זה אים החוכמה הייתה בננה מליון קופים רעבים היו מגרדים את הגלגולת שלי. מבפנים…מנסים לצאת -.-")
״זה היה דייט ממש נחמד״ זאין אמר
״כן״ אמרתי והשפלתי את הראש אני עדיין לא יודעת למה השפלתי את הראש…
זאין הרים לי את הראש עים האצבע ונישק אותי נשיקה עדינה זה היה מושלם זו הייתה נשיקה עדינה ומתוקה ומושלמת כזו （≧∇≦）אני לא יכולתי להמשיך עים התוכנית אז כשהתנתקנו פשוט אמרנו לילה טוב ושאנחנו נתראה בבצפר וסגרתי את הדלת.
החלפתי לפיג׳מה והלכתי לישון שחכתי לכוון את השעון וביגלל זה קמתי עכשיו גם כל הלילה הייתי עסוקה בלחשוב על איך לתפוס את אמא שלי ומה היא עושה כל הזמן הזה…

。יום ראשון 19.02。

|17:26|

וואוו כמה זמן לא כתבתי בך כמעט 3 חודשים! טוב אני וזאין חברים כבר חודשיים וחצי וזה פשוט מושלם! הוא פשוט מושלם!
קייט מתרחקת ממני כיאילו אני אש או משהו מסוכן אבל למי אכפת זה עדיף מאשר שהיא תציק לי.
ספנסר עדיין שורף את הכסף שלו עים השיעורים הפרטיים. אבל…לא אכפת לי כבר עשיתי מזה 200$ ($קצ׳ינג$ ;)
טוב אני צריכה ללכת עוד מעט זאין בא ואנחנו הולכים לקולנוע הוא יבוא במונית כי המכונית שלו בתיקון…
(נ.ב זה מה שאני לובשת http://www.polyvore.com/cgi/set?id=101872149 )
איך שאני חוזרת אני אני מספרת הכל מבטיחה!!!

|20:14|

אני בוכה פה
זה הלילה הכי גרוע בחיים שלי!!!
אני רוצה למות!!!
היד שלי מלאה בחתכים וכל הדמעות שלי מגיעות לי לבגדים…
הנהג שהחזיר אותנו הוריד את זאין בבית שלו ו…
אני לא יכולה ליכתוב את זה מבלי לבכות…
הוא אנס אותי…

פרק 4

|20:14|

אני בוכה פה
זה הלילה הכי גרוע בחיים שלי!!!
אני רוצה למות!!!
היד שלי מלאה בחתכים וכל הדמעות שלי מגיעות לי לבגדים…
הנהג שהחזיר אותנו הוריד את זאין בבית שלו ו…
אני לא יכולה ליכתוב את זה מבלי לבכות…
הוא אנס אותי…
אני פאקינג איבדתי את הבתולין שלי לנהג מונית מסריח בן 30 ומשהו!!!!
טוב אתה בטח לא מבין מה קרה נכון? או שכן?
אני וזאין אחרי הסרט הלכנו לפיצריה וביגלל שהאוטו של זאין היה בתיקון היינו צריכים ליסוע במונית ביגלל שהבית של זאין יותר קרוב לפיצריה הנהג הוריד אותו קודם זאין שילם לנהג גם על הנסיעה שלי שזה לא ממש רחוק…
במקום לפינות בפניה של הרחוב שלי הוא פנה לאיזה סימתה ו…
אוח אני רוצה למות!!!!
ניסיתי להתנגד אבל הוא היה חזק ממני הרבה יותר חזק.
כשהוא הלך ממני התלבשתי במהירות ורצתי לבית שלי. אמא לא הייתה שם כמו כל יום בשלושת החודשים האלה. כל שלושת החודשים האלה אני רואה אותה רק בבוקר וגם זה לשתי שניות כי אני יוצאת לבצפר.
נעלתי את הדלת פעמיים. לקחתי סכין והתחלתי לחתוך… מאז שאני וזאין ביחד הפסקתי לחתוך גם הסימנים נעלמו.
אבל עכשיו אחרי מה שהזבל הזה עשה לי, רק המחשבה על זה גורמת לי להקיא, גורמת לי להרגיש מושפלת, מגעילה, כלום. אני מרגישה כיאילו אני כלום…
עים כל חתך אני מרגישה כאב פיזי חזק יותר כאב פיזי שמשכיח את הכאב הרגשי שלי אבל הבעיה היא שהכאב הפיזי הוא לכמה דקות אים יש לי מזל אז לכמה שעות…
כל הזמן הזה אני לא מפסיקה ליבכות על הדף יש טיפות דם ודמעות.

。יום חמישי 23:02。

|11:20|

ליפני כמה שניות בדיוק סיימתי שיחה עים זאין אוח מתי החיים האלה יגמרו?! מאז יום ראשון נישארתי בבית לא רציתי לצאת. פחדתי ולא היה לי כוח ליראות או לשמוע אף אחד. אמא הלכה לשבוע עסקים היא אמרה שזה מאוד חשוב ושאני לא אטריד אותה. לא שהתכוונתי… אני לא התכוונתי לספר לאף אחד על זה
טוב אז בוא נחזור לשיחה בסדר?
״הלו?״ אמרתי בקול עייף אני עדיין עייפה
״איפה את? מה קרה שאת לא באת כמעט שבוע לבית הספר?״ זאין שאל. כל הזמן הזה סיננתי. את כולם… זאין התקשר מלא פעמים לא יכולתי לדבר איתו לא יכולתי לדבר עים אף אחד
זאת הפעם המליון שהוא התקשר אני לא רוצה להדאיג אותו או שהוא יחשוב שאני רוצה להפרד או משהו כזה כי אני לא.
״כלום זה פשוט שלא היה לי כוח לבצפר והטלפון שלי היה על שקט ולא מצאתי אותו״ תירצתי לו לפחות ניסיתי (זה לא כל כך עבד)
״נו באמת גרייס אני מכיר אותך את לא תבריזי אלה אים יש לך סיבה מוצדקת ואת התחלת עים זה אחרי הדייט שלנו בראשון מה קרה?״ הוא שאל חושד ברור שהוא לא האמין לי
״כלום לא קרה פשוט אין לי כוח לכלום״ אמרתי
״טוב אני בא אלייך תישארי בבית. אין מצב שזו האמת״ הוא אמר וניתק
עכשיו אני צריכ להתארגן להסתיר את הסימנים והחתכים הכל…
במשך כל הכמעט שבוע הזה אני חתכתי ברגע שהפצעים נירפאו חתכתי מחדש אתמול בלילה חתכתי וזה עדיין כואב. אני חתכתי עמיק במזל לא פגעתי בוריד…
החלפתי לחולצה ארוכה כדי שהוא לא יראה את החתכים ( http://www.polyvore.com/cgi/set?id=97584104 )
שיט מישהו דופק בדלת זה בטח זאין…

-נקודת מבט של גרייס (לא ביומן במציאות)-

פתחתי את הדלת זה היה זאין
״את בסדר?״ הוא שאל בזמן שהוא ניכנס לדירה שלי
״כן אני סתם עייפה. אים אתה חייב לדעת אני בדגל אדום״ אמרתי. שיקרתי לו אבל לא נורא…
״לא את לא! אני זוכר שאמרת לי שאת ב'דגל אדום' וזה היה בתחילת החודש!״ הוא אמר ״מה קרה לך?״ הוא שאל בעדינות מחזיק בעדינות בפרק כף היד שלי, איפה שהחתכים
״אוח״ ניפלט לי מתוך אינסטינקט
״מה קרה לך שם?״ הוא שאל. הוא תפס את הכף יד שלי נמנע מלגעת באיזור של החתכים למרות שהוא לא ידע שיש לי אותם. הוא הרים את השרוול שלי מסתכל לי בעיניים במידית החזקתי את פרק כף היד מסתירה את התחכים.
״תעזבי״ הוא אמר בקול שקט. השפלתי את הראש שלי ועזבתי. הוא הסתכל על החתכים שלי ״למה עשית את זה לעצמך?״ הוא שאל עדיין בקול שקט. לא עניתי הראש שלי עדיין היה מושפל. הוא חיבק אותי
״תספרי לי כשתרצי״ הוא אמר ממשיך לחבק אותי. הורדתי את השרוול והחזרתי אותו למקום.
״בואי ניראה סרט בוי או די״ הוא אמר מושך אותי לספה הוא חיבק אותי. שמנו איזה סרט בוי או די אני לא ממש בטוחה איזה לא שמתי לב לשניה אחת מהסרט כל מה שחשבתי עליו היה אים לספר לו או לא ומה אני אספר לו ואיך… חשבתי כל כך חזק וכל כך הרבה שפחדתי שזאין ישמע את המחשבות שלי…
בסוף נירדמתי כשהוא מחבק אותי בישיבה

פרק 5

。יום שישי 24.02。
|12:19|

אולי באמת לא היה כזה נורא שזאין יבוא. התעוררתי בערך בתשע וראיתי שאני יושבת על זאין בזמן שהוא מחבק אותי מאחורה.
קמתי ממנו משתדלת לא להעיר אותו. הלכתי למקלחת ציחצחתי שיניים ואספתי את השיער לקוקס. זאין כניראה התעורר מהרעש כי הוא קם ובא למקלחת בזמן שצחצחתי שיניים.
״יש לך איזה מברשת שיניים חדשה?״ הוא שאל. אני עדיין לא מבינה מאיפה מצאתי אחת חיפשתי באחת המגרות לא ידעתי שביכלל יש לנו .__.
הגשתי לו את המברשת בעטיפה ״בבקשה״ אמרתי כששתפתי את הפה
״טוב חכי אני לא רוצה להיות לבד״ הוא אמר תפס את היד שלי נמנע מלגעת איפה שהחתכים.
״חחח הינה אני פה״ אמרתי מתיישבת על האמבטיה. זאין הסתכל עליי דרך המראה ואני עליו. אפילו כשהוא ככה מצחצח שיניים הוא ניראה מושלם הכי טוב שהוא לא מהסנובים האלה אלה מהבינשים והנחמדים שקט כזה לא אחד שחושב שהכל מגיע לו כמו הרבה בנים בבצפר… כמו הרבה בנים שיצאתי איתם…
כשהתועררתי מהמחשבות שלי ראיתי את זאין מסדר את השיער שלו עים הידיים
״יש לך ג׳ל או משהו?״ הוא שאל
״יש לי קרם לשיער נפוח אבל של בנות מסכה לשיער מרכך״ אמרתי
״אממ״ הוא אמר ועיוות את הפרצוף שלו
״שניה יש לי רעיון״ אמרתי.
לקחתי טיפ טיפה מרכך ביד נעמדתי מאחוריו או יותר נכון מאחורי הכתף שלו התחלתי לסדר לו את השיער
״תודה״ הוא אמר מחייך ונישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים. חייכתי אליו.
״ברור לך שאת הולכת לבצפר היום נכון?״ הוא שאל בעצם הוא אמר
״מה? לא לא לא לא לא״ אמרתי מזיזה את בתנועת ביטול
״כן את כן. את יודעת איזה סיוט זה בלעדייך?״ הוא אמר מחבק אותי מהמותניים
״נו אז אתה יכול להשאר פה״ אמרתי
״או שאת יכולה לבוא סוף סוף לבצפר״ הוא אמר
״נו בבקשה(?)״ אמרתי
״נו בואי מה אכפת לך?״ הוא אמר ״או שאת באה או שאת מספרת לי למה את ככה״ הוא אמר. שיט. טוב או ליסבול יום אחד בבצפר או לספר לו ורוב הסיכויים שהוא התרחק ממני…
״טוב אני אבוא לבצפר״ אמרתי באנחה
״את יודעת שבסוף את תצתרכי לספר לי כן?״ הוא אמר
״אני מבטיחה שאני אספר לך כשאני ארצה לספר לך״ אמרתי והלכתי לכיוון החדר
זאין נישאר בסלון וצפה בטלויזיה (לא שיש משהו מעניין כל מה שיש בשעות כאלה זה תוכניות בוקר וסרטים מצוירים)
התלבשתי http://www.polyvore.com/cgi/set?id=103468060 (אני עדיין לא מאמינה שהסכמתי…)
באתי לסלון לכיוונו עים התיק על הגב המערכת שלי נישארה לי מיום שישי שעבר.
״בואי פשוט תיהי איתי כל היום יפשלי״ זאין אמר כורך את היד שלו סביב הכתף שלי ומנשק אותי בראש. לקחתי כסף מהמגירה ומפתחות
״טוב יש לי כסף מפתחות מערכת.״ אמרתי (לעצמי האמת) וניזכרתי ״משקפיים!״ ורצתי לחדר שלי. חזרתי עים התיק של המשקפיים ביד ושמתי אותם בתיק.
״את יפה את יודעת״ זאין אמר בוהה בי
״נו באמת״ אמרתי לא מאמינה,אני עדיין לא מאמינה הוא סתם אמר ביגלל החתכים, אני לא חתכתי כי אני הרגשתי לא יפה או מכוערת (למרות שאני באמת לא יפה) אני חתכתי כי הzין הזה אנס אותי! (כוסאמאמא שלו שהמנוע שלו יתפוצץ בזמן שהוא נוסע במכונית) אבל זאין לא יכול לדעת על זה אני גם לא רוצה שהוא ידע.
״טוב בוא נצא״ אמרתי לו יצאנו מהדירה נעלתי את הדלת וכשהסתובבתי הוא חיבק אותי מהמותניים ואמר ״היום את ואני יוצאים בערב״ הוא אמר ונישק אותי נשיקה קצרה
״ניראה״ אמרתי
״טוב ניראה שאנחנו יוצאים״ הוא אמר ושיחרר אותי מהחיבוק

|17:29|
כמו שזאין אמר כל היום הייתי איתו ולא הרגשתי את הזמן עובר ספנסר רצה ליקבוע עוד שיעור אבל זאין התערב ואמר לו שאי אפשר בימים הקרובים ציחקקתי שהוא התנהג כיאילו הוא המנהל שלי כיאילו אני איזה מורה אמיתית, לא שאני רוצה להיות כזו…
זאין צדק אנחנו באמת יוצאים היום… אנחנו הולכים לאיזה מסעדה חדשה שנפתחה.
טוב אני חייבת להתארגן (נ.ב זה מה שאני לובשת. http://www.polyvore.com/cgi/set?id=103394652 )

|22:39|

הדייט היה מושלם עד ש…
טוב אני אתחיל מאחרי שיצאנו מהמסעדה.
״נייס״ זאין אמר
״כן, מקום יפה״ אמרתי טיילנו בעיר מדברים על כל מני דברים.
אבל אז קפאתי.
ראיתי אותו…
את הנהג מונית הזה.
ואני בטוחה שגם זאין שם לב לתגובה שלי כי הוא הסתכל לבדוק על מי או מה אני מסתכלת…

פרק 6

|22:39|

הדייט היה מושלם עד ש…
טוב אני אתחיל מאחרי שיצאנו מהמסעדה.
״נייס״ זאין אמר
״כן, מקום יפה״ אמרתי טיילנו בעיר מדברים על כל מני דברים.
אבל אז קפאתי.
ראיתי אותו…
את הנהג מונית הזה.
ואני בטוחה שגם זאין שם לב לתגובה שלי כי הוא הסתכל לבדוק על מי או מה אני מסתכלת…
״מה קרה?״ הוא שאל
״סתם חשבתי שראיתי את אבא שלי״ אמרתי מנסה לצאת מזה (אני עדיין לא מאמינה שזה הצליח)
״נו באמת…״ הוא אמר לא מאמין
״ברצינות. אבא שלי מת ביגלל זה קפאתי״ אמרתי. מעצבן אותי זה שאני משקרת לו
״אה אני מצטער״ הוא אמר בקול חלש
״התרגלתי״ אמרתי. (אני יודעת איך זה מרגיש אבא שלי ניפטר מסרטן :( – הערת הכותבת)
״אני יכול לישאול ממה הוא ניפטר?״ זאין שאל. היה ברור שהוא מרגיש לא בנוח.
״הוא ואחי הקטן היו מעורבים בתאונת דרכים כמה נערים שיכורים התנגשו בהם אבא שלי ואחי מתו במקום ושניים מתוך חמשת הנערים האלה עוד אחד מהנערים מת בבית חולים״ אמרתי
״אה אני מצטער״ הוא אמר וחיבק אותי (שם את היד שלו על הכתף שלי). חייכתי אליו חיוך קטן. אחרי בערך שתי דקות אני וזאין עברנו ליד מועדון ויצאו ממנו כמה נערים שניראו בגילנו אולי גודלים מאיתנו בשנתיים שלוש.
״וואוו! את ניראת טוווב״ אחד מהנערים אמר לי. הוא היה עים עיניים חומות בהירות שיער חום בהיר והוא היה שזוף היה ברור שהוא שיכור (ואני כבר הבנתי מה הוא היה עושה לי אים לא היו אנשים מסביבנו וזאין לא היה איתי). הסתכלתי על זאין הוא היה ניראה כיאילו הוא עוד שניה רוצח אותו.
״אני אתן לך 10,000$ אים תבלי איתי את הלילה הזה״ הוא אמר מחבק אותי מהמותניים. ניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו אבל הוא רק הידק אותה עוד יותר
״מה ניסגר איתך יא בן zונה?! מה אתה מדבר ככה לחברה שלי?! תוריד את הידיים שלך ממנה ומהר!!״ זאין אמר עצבני מושך אותי ממנו מהיד הוא משך אותי במהירות אבל לא הכאיב לי בכלל.
״מה קרה? אני לא דיברתי אליך אני דיברתי אל החברה שלך פה״ (הנער)אמר מתקרב אליי
״מותק אני אגרום לך להרגיש מושלם הלילה״ הוא (הנער) אמר לי
״תתרחק ממנה ומהר, ליפני שאני אשבור לך את הפרצוף יא בן של zונה!!״ זאין אמר עצבני נעמד מולו מפריד ביני לבין הנער
״למה מה אתה חושב שאתה יכול עליי?!״ הנער שאל דוחף את זאין.
״חתיכת בן של zונה! מי אתה שתדבר ככה לחברה שלי?! יא בן של שרמוטה!״ זאין אמר עצבני והתחיל להרביץ לו. זו ניראה לי הפער הראשונה שראיתי אותו ככה. לא יודעת למה די שמחתי שהוא הגן עליי ככה ולא בחר להתעלם. אחרי חמש דקות שהם רבו (אים זה היה ממשיך זאין היה מנצח) אני והחברים של הנער הפרדנו בינהם.
״בואו. בוא מייק בוא נלך מכאן״ אחד החברים של מי שרב עים זאין (בטח מייק) אמר ומשך אותו לכיוון מכונית
״אני ממש מצטער על זה הוא לא יודע לישתות או ליסתום את הפה שלו״ הוא (החבר של מייק) אמר והלך למכונית.
״בוא הבייתה״ אמרתי והלכנו לכיוון המכונית שלו.
אחרי נסיעה שקטה של 20 דקות הגענו לבית שלי.
״אני מצטער שהתפרצתי ככה״ זאין אמר כשעמדנו ליד דלת הכניסה שלי
״זה בסדר.זה דווקא היה חמוד איך שהגנת עליי״ אמרתי לו
״חחח ירד לו דם מהאף. חמוד חחח״ זאין צחק
״התכוונתי זה שהגנת עליי לא זה שאני לא אתפלא אים הוא לא יוכל ליראות שוב אחרי הפנס שעשית לו״ אמרתי לו והוא גיחך
״גם מחר את באה לבצפר״ זאין אמר
״אוקיי״ אמרתי וכרכתי את הידיים שלי סביב העורף שלו הוא חיבק אותי מהמותניים ונישק אותי.
אחרי בערך דקה התנתקנו הורדתי את הידיים שלי מהעורף שלו, הוא נתן לי נשיקה קצרה על השפתיים ועזב לי את המותניים.
״ביי אני ראאה אותך מחר״ הוא אמר
״ביי״ אמרתי וניכנסתי הבייתה.
ועכשיו אני פה…
עכשיו אני שמה לב עד כמה זאין חזק הוא כיסח את המייק הזה בדרך מעוותת כלשהי זה מזכיר לי את המקרה עים הנהג ועד כמה שהוא היה חזק לעומתי… ככה גם זאין הוא יכול בקלות להפיל אותי או לא יודעת מה. אבל הוא לא יפגע בי בחיים. אבל עדיין זה קצת מפחיד…