החיים שלי פרק 4 1D

עלמה:
התעוררתי במקום מוזר ולא מזוהה. הייתי לבושה בשמלת חוף קצרה ולבנה ושערי היה מבולגן. קמתי מהמקום אבל לא ברצוני התיישבתי. התיישבתי קמתי התיישבתי קמתי התיישבתי קמתי עד שנכנס איש.
" אני רואה שזה נקלט " הוא אמר וחייך חיוך שחשף שיניים בוהקות.
" מי אתה ומה אתה רוצה ממני?!" צעקתי
" שתשתקי ותתנהגי כמו ילדה טובה"
" מה אני הבת שלך?? לא רוצה למה מה תעשה לי??" אוי איזה שאלה מטופשת נפלטה מפי
" עוד מעט תראי. " הוא הוציא מכיסו מכשיר מוזר וחיבר אותו לרגלי ולידי
הייתי כמו כדור מקופל מזל שהיה לי מתחת לשמלה במכנסיים אחרת הייתי מתה מבושה
" אני לא אשקר ואומר לך. זה יכאב " אמר ולחץ על כפתור בשלט מסוים
" אה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" התחלתי לצעוק. הרגשתי כאילו מנסים לשאוב לי את הגולגולת ואת העור בפנים. היא הגביר את העצמה והתעלפתי

מאי:
" מה הסיפור של אחותך? מה יש לה?" שאל אותי הארי בסקרנות
" אתם לא תגלו?"
" ברור " אמר ליאם פה אחד
" אוקיי אז לפני 4 שנים נכנס רוצח טרוריסט לבית שלנו ורצח את ההורים שלי ושלה והיא ראתה את זה מול העיניים. את הרצח. אני הייתי אצל חברה אבל היא – היא ממש השתנתה . היא לא יצאה מהבית ובכתה וצעקה ועינתה את עצמה וחתכה והרעיבה את עצמה אבל עדיין עבדה. בשביל שאני יוכל לחיות. היא עבדה כ"כ הרבה עד שהיה לנו כ"כ הרבה כסף היא הפסיקה . היא הייתה כל החיים שלי. לפני שנתיים פניתי למשרד הרווחה והכניסו אותה לפסיכולוג שהביא את מצבה ליותר גרוע אבל היא הייתה חזקה, סתמה את הפה והמשיכה לעבוד ולא לדבר. כל יום ב 29.8 היא לא יוצאת מהחדר ולוקחת חופש מהכול…"
" וואו…. אין לי מילים" אמר זאין וכמעט בכה
" איך היא הייתה איתך? " שאל ליאם
" היא הייתה תמיד עוזרת לי עם בעיות שהיו לי אבל אין הרבה". אמרתי והתחלתי לבכות