החיים עם משפחת טומלינסון (הוואן שוט של שני ולואי)- פרק 3

כל מי שקראה את הוואן שוט, בסוף החלטתי לעשות מזה סיפור ויקראו לו 'החיים עם משפחת טומלינסון' אז תמשיכו לקרוא!
ומי שרוצה להיות עם זאין שתכתוב לי בתגובה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~כעבור יומיים~
*מנקודת מבטה של שני*
"איך?" שאלתי את לוטי שיצאתי מחדר ההלבשה.
"לעע.. לא מתאים לך" אמרה וחזרתי מחליפה לשמלה הבאה, ככה זה נמשך שעות!
"סיימתי" אמרתי ויצאתי החוצה מסירה את החלון בעדינות. לוטי כססה (ככה כותבים?) בעדינות מחכה לראות אותי.
"אוי מיי קרוטס!" אמרה בהלם. עמדתי מול המראה בוחנת את השמלה.
"לא אני חושבת שנלך לחנות אחרת" אמרתי.
"את לא זזה לשום מקום!" צעקה תופסת בידי וצילמה אותי.
"מה זה?" שאלתי.
"בואי נראה מה לואי אומר" אמרה בחיוך תחמני.
"לא לוטי!" אמרתי והתמונה כבר נשלחה.
*מנקודת מבטו של לואי*
'אף אחד לא אמר לך לעשות את זה!'
'אז מה זה?'
'זה בובה מדברת!'
'באמת?'
"חחחח" צחקקתי צופה בתוכנית הטלוויזיה האהובה עליי. פתאום קיבלתי הודעה, זאת הייתה לוטי.
'תגיד לי יפה או לא' כתבה.
'אוקיי' כתבתי חזרה. היא שלחה לי תמונה של שני, היא הייתה מהממת.
'מושלם' רציתי לכתוב, אבל אני לא רוצה להיות שקוף מדי. 'זה יפה' כתבתי עם סמיילי.
*מנקודת מבטה של לוטי*
"זה יפה! הוא אמר שזה יפה!" אמרתי.
"טוב אז קדימה" אמרה שני וקנינו את השמלה.
~ערב חג המולד~
"כריסמס שמח BFF!!!!!" אמרתי וחיבקתי את שני.
"כריסמס שמח" אמרה.
"את מושלמת!" אמרתי.
"את מושלמת!" אמרה.
"שתינו מושלמות!" אמרנו ביחד. יצאנו החוצה, הבית היה נראה קסום! קישוטים לחג המודל תלויים על הקירות, האח בוער, העץ הגדול, ריח מיוחד של חג המולד.
"כריסמס שמח!" שמענו מאחרינו קול, אני ושני הסתובבנו וראינו את לואי, שני הייתה בהלם! הם הסתכלו אחד על השני, חמודים.. הם מאוהבים!
"כריסמס שמח!" אמרתי מחבקת את לואי מנסה להעיר אותם לחיים, לואי עדיין הסתכל עליה, אוף כאלה מעצבנים!
"כריסמס שמח" אמרה שני ללואי והם התחבקו. חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי, נו כמה זמן?. ראיתי את פליסיטי (אני רגילה לקרוא לה ככה סבבה?) ורמזתי לה להבהיל אותם.
"כירסמס לא וולנטין דיי (יום האהבה)" צעקה והם קפצו.
"משוגעת!" צעק עליה לואי.
"מי שמדבר" אמרה והעיפה ללואי כאפה.
"חחחח" שני צחקקה.
"אה אז גם את רוצה?" שאל לואי שהוא מתחיל לדגדג את פליסיטי.
"לא תודה" אמרה שני והתחבאה מאחורי.