החיים "המושלמים" – סיפור על 1D–פרק 1– עם שחר266:)

"למה עשית את זה?!" כבר לא יכולתי לעמוד בזה, הדמעות זלגו בלי סוף,
"אני לא עשיתי את זה, אני נשבע לך!" הוא צעק, הפעם היה אפשר לראות את התסכול בעיניו,
"באמת?! למה אני לא מאמינה לך?!" צעקתי, הוא הלך צעד אחד אחורה,
"אני באמת לא יודע!" הוא צעק את זה יותר חזק ממקודם,
"זהו, זה נגמר!" הלכתי, אני לא רוצה לראות את הפנים שלו יותר….
—– לפני שנה—–
הדרך היתה ארוכה ומשעממת, לפעמיים נראה שהדרך יותר משעממת מאשר ארוכה.
"מתי מגיעים כבר הביתה?" שאלתי, אבי החליש את הרדיו וענה לי:
"עוד שעה וחצי" הוא חזר להקשיב לרדיו.
"אוף….!" חיכית לאלוהים שיציל אותי מהשיעמום, פתאום הטלפון שלי צילצל.
הרמתי אותו, זאת היתה יולי. . יש אלוהים וקוראים לו יולי חשבתי.
"למה לקח לך כל כך הרבה זמן לענות?!" היא שאלה,
"סתם, חלמתי טיפה" עניתי,
"אז תחלימי פעם אחרת… נחשי מה קורה?" היא שאלה, הפעם בהתרגשות,
"מה קורה?"
"יש הופעה בפארק של…." היא חיכתה שאני אנחש,
"אוי לא רק לא של.." לא הספקתי לגמור את המשפט,
"של וואן דיירקשן!" כמעט נהייתי חירשת," זה ב:22:30" היא הוסיפה,
"אני חייבת לבוא?" התפללתי בלב שהיא תאמר לא,
"בואי נחשוב…… ברור!"
"אוףףף!"
"מה אמרת?!"
"כלום" זה היה מביך….,
"אני יאסוף אותך ב22:15, טוב?"
"טוב…." כאילו שיש לי ברירה…,
"טוב אז ביי"
"ביי" ניתקתי.
הנסיעה היתה כל כך משעממת שנירדמתי..
—–כעבור 30 דקות—–
סוף סוף היגענו הביתה. "מה השעה?" שאלתי,
"21:30" אבא ענה לי,
"מה?! אני חייבת להתארגן!" אמרתי וטסתי לחדר שלי,
אני חושבת שלקח לי 20 דקות להתארגן+ עוד 15 דקות להתאפר. לבשתי שמלה מיני ורודה
ונעלי עקב. יולי היתקשרה, זה היה הסימן שלי לצאת, לקחתי איתי 100 ש"ח ויצאתי.
"היי" יולי אמרה לי ופתחה לי את הדלת,
"היי" עניתי חזרה וחייכתי, "את נראת מהמם!" הוספתי, יולי לבשה חולצה+מכנס+נעליים+צמידים
+שרשרת של וואן דיירקשן,
"הולך להיות לנו ממש כיף!" היא צרחה,
"כן… ממש….." באותו רגע ידעתי שזה הולך להיות הדבר הכי נורא בעולם….
סוף סוף היגענו לפארק, השעה היתה 22:25.
"עוד 5 דקות!" יולי צרחה, שוב….. אני נשבעת שאם הייתי יכולה הייתי לוקחת את הרגליים שלי ובורחת
אבל יולי החזיקה אותי כל כך חזק שאפילו לקנות מים לא יכולתי….
אני ויולי הצלחנו להגיע (אכשהו) לקידמת הבמה, הבמה היתה עצומה, האורות היו חזקים והרמקולים
עצומים. שמתי לב שבצד היתה מכונת עשן, פתאום היא התחילה לעבוד. צרחות נשמעו ברקע וכולם
התחילו להוציא את הטלפונים שלהם, ידעתי שזה מתחיל…. הסיוט שלי מתגשם: אני בהופעה של וואן
דיירקשן.
מתוך הבמה עלו חמישה אנשים לבושים שחור לבן, לכל אחד מהם היה מיקרופון. הם היתחילו
לשיר…..