החיים בL.A -פרק ראשון

-נקודת המבט של בורנו-
"אתה צריך לעלות למטוס עכשיו אדוני" אמרה לי דיילת תוך כדי רשימת SMS בפלאפון שלה "אני לא עולה בלי הסוכנת שלי!!" עניתי לה בכעס "אז אל תעלה, זה בעיה שלך לא שלי…" היא ענתה לי בזלזול "טוב אני נכנס.." עניתי לי באי-רצון ' זה מה שהסוכנת שלי הייתה רוצה…' חשבתי לעצמי תוך כדי העלייה למטוס.
התיישבתי במקומי הקבוע במטוס וליידי ריאתי נערה הקטנה ממני בכמה שנות טובות "היי אני ריין, איך קוראים לך??" היא שאלה אותי "נעים מאוד, בורנו מרס" עניתי לה כי הבנתי שעם אני יגיד לה את שמי היא תבין שאני מפורסם אבל היא סך הכל אמרה "נעים לי מאוד" והמשיכה בסיכה שלה עם האישה שישבה ליידה שהיתה נראית כמו אימא שלה. 'היא לא יודעת מי אני, איפה היא חייה???' חשבתי לעצמי אבל מחשבותיי הפסיקו בגלל כמה נערות שרצו חתימות חתמתי להם במהירות תוך כדי שחשבתי לעצמי איך ריין תגיב אחרי זה. ריין הגיבה מוזר למדי פנייה התקבצו והיא התחילה למלמל את השיר שלי "כן זה אני.." אמרתי לה בגאווה, היא לא כל כך התלהבה שאני זמר מפורסם היא רק אמרה לי שהיא אוהבת את השירים שלי וזהו, המחשבות שלי בזמן הטיסה היו מוזרים חלקם היו על הסוכנת שלי לשעבר חלקם היו על ההופעה שלי ביוון שהולכת להתקיים עוד כמה ימים וחלק מהמחשבות היו על הנערה היפיפייה שיושבת ליידי בלי להתלהב בכלל שמישהו מפורסם יושב ליידה .

כשנחתנו הייתי חייב להבין מה עובר על הנערה הזאת "את לא מתלהבת שהכרת זמר כל כך מפורסם, את לא מבקשת חתימה או משהוא??" לחשתי לה באוזן בדרך לשדה התעופה היווני "לא, למה שאני יתלהב, אני רואה אנשים מפורסמים כל יום.." היא ענתה לי גם בלחישה "איך?!?" שאלתי אותה "אימא שלי סוכנת של זמרים.." היא ענתה לי, ואז הסתכלתי על האימא שלה ואז זיהיתי זאת הסוכנת שלי!!!!!!!!
-N.K-