החבר של הבן דוד שלי עם 1D ! פרק 73 פרק אחרון!

״על מה אתה מסתכל?״ שאלה אותי מאי, עיניה היו עצומות ופנייה נחו על הכרית, הבטתי בשפתיה המגרות ובפניה היפות שקבוצות שיער חומות נחו עליהם בריפיון, התקרבתי אליה ונשקתי לשפתיה שהיו מעט יבשות, קירבתי אותה אלי והצמדתי את גופה לגופה, מנשק אותה בלהיטות גוברת, החדרתי את לשוני לפיה והיא לפי, הנחתי יד אחת על פנייה ברכות ואת ידי השנייה הזזתי מגבה לישבנה.
היא התנתקה, מתנשפת, ״אני לא רוצה להפסיק כאן..״ מלמלתי לאוזניה בצרידות. ״מישהו עלול להיכנס..״ היא לחשה, הנהנתי קלות, קם ממנה ונועל את הדלת, מתקרב שוב פעם למיטה ועולה על שש.
סובבתי אותה אלי, מנשק את צווארה ועודה לה היקי.
את ידיו האחת שמתי לחד ראשה, נשען עליה ואת ידי השנייה מתחת לגבה.
הרגשתי איך הנשימות שלה מתחילות להאט.
״הארי…״ היא מלמלה, המהמתי לעברה והמשכתי לעשות לה עוד היקי.
היא השתנקה ברגע שנשכתי את עורה בחוזקה אך לא עד כאב רב.
״הארי…״ היא לחשה, התעלמתי מכך והמשכתי במלכתי.
״הארי!״ היא אמרה בחוזקה לבסוף, הפסקתי את ההיקי והבטתי בעיניה, מרים גבה מבולבל.
״בוא נעצור כאן, אני מבטיחה לך שנעשה זאת שוב, אבל לא עכשיו…״ היא עצרה אותי, עצמתי את עיניי, נרגע.
״הארי…״ היא לחשה, הסטתי את מבטי, טיפה נפגעתי…זה נכון.
״הארי תסתכל עלי.״ היא אמרה, לא הבטתי בה.
״הארי…״ היא לחשה, היא אחזה ברכות בפניי וסובבה אותן אלי.
״זה יקרה… אני מבטיחה לך! אולי אפילו בהמשך היום. אבל לא עכשיו…״ היא לחשה, הנהנתי, נושק לשפתיה שנעשו עוד יותר תפוחות ואדומות מן הנשיקה.
״אני…מאוהבת…בך…״ היא לחשה לי בין נשיקה לנשיקה.
דפיקה נשמעה בדלת, ״אין לי מושג מה אתם עושים…אבל דארסי בוכה.״ קולה של ג׳מה נשמע מהדלת, הנהנתי לעבר מאי וקמתי מן המיטה, פותח את הדלת, ג׳מה
הביטה בי בהפתעה, ״תסדר את השיער, זה שקוף מדי…״ היא לחשה לי והלכה, הבטתי במראה וגיחכתי, שיערי היה פרוע עוד יותר מבדרך כלל.
הלכתי אל החדר בו הם היו, התינוקות שלי.
אמא שלי הייתה שם, מנסה להרגיע את דארסי ללא הצלחה.
לקחתי אותה מידיה ונענתי אותה קצת, עוצם את עיניי ומושק לראשה הקטן, הנחתי אותה על שידת ההחתלה והחלפתי לה טיטול, מלביש מחדש את חמשת השכבות המחממות שהיו עליה.
לאחר עוד חמש דקות היא נרדמה, נשקתי בעדינות לראשה הקטן.
״אבא אוהב אותך..״ לחשתי לה בקול ילדותי והנחתי אותה בלול על תומאס ופרד.
מכסה אותה ומוודא שלא קר להם.
הבטתי באמא שלי שרק הסתכלה עלי בגאווה, חייכתי אליה והמשכתי להביט בתינוקות שלי.
נשקתי לכל אחד על המצח והפעלתי את הרדיטור, שלא יהיה קר מדי.
חייכתי שוב פעם לאמי, נושק על ראשה ועל לחייה וחוזר לחדר.
חיפשתי את מאי במבטי אך כל מה שמצאתי סאת מיטה מסודרת להפליא, את השולחן שהיה מבולגן להחריד כאשר עזבתי את הבית בפעם האחרונה מסודר ונקי ואת החלונות הסגורים עם וילון חדש בצבע ירוק יפיפה.
העברתי את מבטי לחדר המקלחת, הדלת הייתה סגורה ורחש המים הזורמים נשמע בחוזקה.
חייכתי למראה הבגדים שהיו מונחים על המיטה.
הבגדים של מאי.
הוצאתי חזייה ותחתון מן המזוודה שלה והחלפתי אותם באלו שהיו בערמה הקטנה.
גיחכתי לעצמי ונשכבתי על המיטה, לוקח חזיה דל מאי מן הרצפה ובוחן אותה.
״איך זה נוח להן לעזאזל?!״ שאלתי בהפתעה, בוחן את הברזלים המעצבנים.
״מתרגלים…?״ קולה של מאי רעד, היא הייתה עטופה במגבת ופנייה היו אדומות כמו. עגבנייה.
צחקתי, לוקח את הבגדים שלה בשביל שלא תרטיב אותם ונכנס לחדר המקלחת.
״אתה יכול לצאת עכשיו..״ היה מלמלה.
״דווקא בא להישאר פה.״ אמרתי מתמתח.

״בחיי מאי! זאת לא הפעם הראשונה שאני אראה אותך ערומה..״ לחשתי לה, ״והשלישיה שיש בחדר השני היא הוכחה לכך!״ אמרתי, היא גלגלה את עיניה.
מנגבת את שיערה במגבת השנייה ומוודא שגבה לא רטוב.
היא הרכינה את ראשה והביטה ברצפה מבט ממושך.
״אני לא רוצה שתתביישי ממני, אני רוצה שתרגישי שאיתי שאת הכי חופשיה, אבל אם את לא מוכנה עדיין אני רוצה שרק תגידי לי ואני אשחרר.״ היא הרימה את מבטה אלי.
היא התקרבה אלי, מתיישבת על ברכיי ונושקת ברכות לשפתיי.
"אני חולה עליך!! " צרחתי בחוזקה והידקתי את אחיזתי בגופה והצמדתי אותה אלי, גונח בעוד היא מלקקת ונושכת את שפתיי, בעדינות ובאיטיות הוצאתי את קצה המגבת מתוך המגבת שהייתה סביבה כמו שמלה.
הפשלתי את המגבת ממנה לאט, לשוני ממשיכה לחקור את פיה, למרות שכבר הכרתי אותו היטב במיוחד.
"חיכיתי כמעט שנה בשביל הסקס הזה…" לחשתי והיא צחקקה, המשכתי לנשק אותה בחוזקה ובאגרסיביות.
עזרתי לה להפשיל את חולצתי מעליי, שרירי התקשחו ככול שגופה נגע עוד ועוד בגבי.
במהירות כבר יצאנו החוצה מחדר המקלחת, ווידיאנו שהדלת נעולה ונפלנו על המיטה.

נשכבתי לצד מאי, זורק את הקונדום לפח ונושק לשפתייה. "כל כך התגעגעתי לזה כל כך! " לחשתי מלטף את פניה.
"גם אני…" היא מלמלה, נצמדתי אליה מחדש מרגיש את הזקפה שלי שוב.
כיסיתי את שנינו בשמיכה והצמדתי אותה אלי.
"אנחנו נצטרך לקום בעוד עשרים דקות, תכננתי לנו יום כיף ביחד, בלי הילדים ובלי אף אחד…רק אנחנו! " אמרתי בחיוך היא חייכה אלי, עולה מעלי בחושניות ונושקת לכל פני מלבד שפתיי. "די כבר לגרות אותי! אני לא יכול איתך יותר, רק גמרתי ואני כבר צריך עוד פעם…" סיננתי. היא צחקקה, מלטפת ברכות את פניי ומביטה בי במבט אוהב ורגוע. "אני כל כך אוהב…"
לחשתי. "אני עייפה עכשיו…" היא יללה, "לא נורא, אני מבטיח לך שזאת דרך טוב מאוד לפתוח יום. " אמרתי בחיוך. "הלוואי והינו פותחים וסוגרים כל יום בדרך הזאת! " המשכתי.
"אתה מת כבר לעוד ילד נכון? " היא לחשה, "בפעם הבאה שאני אגמל ככה מסקס זה יהיה רק בהריון הבא וזה יהיה בעוד כמה שנים, ואני מבטיח שיהיה עוד הריון ואני אהיה אחראי לזה! " אמרתי, מנפח את החזה שלי, היא צחקה ונשקה ללחי.
"בואי נתלבש, אנחנו אוכלים במסעדה ומשם יום כיף! " אמרתי בחיוך.
יום כיף בשבילנו נכון?
אבל בשבילי זה יותר יום של לחץ!
ראשה של מאי התחפר בין כתפי לצווארי, שיחקתי קצת בשיערה, מלטף את גבה החשוף ועוצם את עיניי.
דפיקה נשמעה, "הארי! מאי! השלישיה המעצבנת שלכם בוכה! " נשמעה צעקה, אני ומאי הבטנו אחד בשנייה.
קמנו בקפיצה מן המיטה, מתלבשים במהירות הבזק וצרים לחדר שלהם.
ככל שהתקרבנו כך הבכי נשמע יותר חזק.
פתחנו את הדלת בסערה.
נכנסים במהירות פנימה, סגרתי את הדלת אחרינו ועד שהסתובבתי פרק ותומאס כבר היו בידיה של מאי.
היא התיישבה על המיטה שליד, עושה עם משהו בחולצה שלה.
אוקי…כנראה שהייתי צריך לדעת איך היא מניקה…
לקחתי את דארסי ונענתי אותה עד שהיא נרגעה.
התיישבתי ליד מאי שבינתים ליטפה את שלהם של הבנים.
"ככה הם אוכלים ושותים בעצם…נכון? " שאלתי את מאי. היה הנהנה, לוקחת בידיה את פרד שנרדם ומנקה משפתיו מעט חלב.
היא נשקה לראשו ולשפתיו והביאה לי אותו, שאשים אותו בלול.
היא לקחה את דארסי והניקה אותה גם.
הנכתי את ראשי בשקע שבין צווארה לכתפה של מאי. נושק ברכות לצווארה.
"זכיתי…" מלמלתי והיא המהמה לעברי בשאלה.
"זכיתי באישה מדהימה ויפיפיה! זכיתי באמא תומכת ודואגת לילדים שלי ואהבה שלה. זכיתי בך!" אמרתי ברצינות והיא
הביטה בי, מחכחת את אפינו זה בזה ונושקת ברכות ונעימות לשפתיי.
הרגשתי איך הלב שלי עושה שמיניות באוויר עם כל מגע איתה.
"תיזהר על דארסי! " היא אמרה מהר. נאנחתי, "בואי, היא נרדמה !" אמרתי מהר.
היא הרימה אותה וסידרה את החזייה והחולצה, נשקה גם משפתייה את החלב ושמה אותה עם אחיה בלול. היא נשקה לכל אחד מהם על המצח ויצאנו מהדלת.
נכנסו חזרה לחדר.
היא התיישבה על המיטה והביטה במראה שמולנו.
היא הסתכלה על תמונה באייפון. "הארי…הארי! " היא צעקה, קולה רעד ונהיה חנוק. "מה קרה? " שאלתי, מסדר את החולצה שלי. "צילמו אותנו…" היא לחשה. הרמתי גבה, מתיישב לידה, מביט באייפון.
שתי התמונות לא היו כל כך ברורות ואף מעט מטושטשות אבל דבר אחד בטוח, ראו שאני שוכב מעל מאי ופלג גופי העליון חשוף, התנוחה לא הייתה ממש נורמלית…בלעתי את הרוק, מחייג במהירות לפול ומספר לו על העניין ועל כתותבת האתר.
"הארי! ראית את ה-…" אך ג'מה לא סיימה את המשפט וקטעתי אותה, "כן, ראיתי! " סיננתי לעברה ועטפתי את מאי בין ידי, החיוך נעלם מפנייה והעליזות מעיניה. היא בהתה בנקודה לא ברורה ולא הגיבה לקרבתי.
"אני לא מבינה מה יש למעריצות שלכם! זה אפילו לא היה פפראצי! אלו היו מעריצות! אפילו המעריצים דלי לא עושים לי דברים כאלו! ועוד יותר שהם בנים ואני צריכה להפריד כשהם רבים עלי! " היא אמרה בכעס. "איך את יודעת שאלו המעריצות שלנו?! " שאלתי, מעט עצבני. "כי אני ראיתי מקום עשריים בנות מחוץ לבית ובדקתי בכל המקומות, התמונות הגחעו רק לאתר של דיירקשניות! " היא אמרה בכעס. "אני מצטער…" לחשתי. צלצול הטלפון שלי שנמע.
פול.
עניתי במהירות, מחכה כבר לדבריו. "הארי! מחקנו את התמונות והזהרנו את הבנות האלו. " הוא אמרה ואנחת רווחה

נפלטה מפי, "הכל בסדר עכשיו…" לחשתי לאוזנה של מאי, מקרב אותה אלי כמה שיותר. "בואי, יש לנו יום ארוך ואני לא הולך לתת לעניין להרוס אותו! " אמרתי ומשכתי אותה אלי. היא וקמה לחדר השרותים.
הלכתי אחריה, מחבק את מותניה בעוד היא מתאפרת חלש ומסדרת את שיערה. "בבקשה בלי!" יללתי כשהיא שמה אודם.
היא משכה בכתפייה, מסדרת טיפה את האודם האדום כדם על שפתייה ומחייכת אלי. "אז תקבל נשיקה כמו של בנות." היא אמרה בפשטות, הרמתי גבה, נשיקה כמו של מה.?!
היא אחזה בכתפי ונשקה רחוק מהלחי של בכל צד, בחיי! אני לא הולך לשרוד עם נשיקות כאלה כל היום!
אני חייב להרגיש את השפתיים שלה על העור שלי! "אני לא אשרוד ככה כל היום! " יללתי, מסובב אותה אלי במהירות, אחוזק את פנייה המופתעות ומרסק את שפתיי כל שפתיה האדומות, מחדיר את לשוני בתשוקה. התנתקנו, מתנשפים, היא ניתקה את מבטה ממבטי והביאה לי מגבון, הסתכלתי במראה, כל הפה שלי היה אדום מאודם. "זה היה דווה את זה…" מלמלתי ביני לבין עצמי. ניקיתי את האודם וסידרתי טיפה את השיער שלא ממש הסתדר היום, לבסוף לקחתי כובע גרב.
שמתי את המפתחות, הטלפון והארנק לכיסים בג'ינס. "בואי. " אמרתי, מחזיק במותניה דל מאח שהייתה עם הגב אלי, מסדרת את המעיל דלה ובודקת שיש לה הכל בתיק.
היא הנהנה, מביטה עוד פעם אחת במראה. "את יפיפיה! דוגמנית שלי…" לחשתי, מושך בידה ועוטף את מותנה בידי, מסמן היטב את הטרטוריה שלי.
"ביי! תהנו! " קראו לואי ורובין ששיחקו שחמט בסלון.
סידרתי טיפה את המעיל שלי ויצאנו לאוטו. מיהרתי טיפה ופתחתי את הדלת בשביל מאח, היא חייכה אלי בביישנות ונכנסה.
מיהרתי לדלת הנהג ונכנסתי למכונית, חוגר את חגורת הבטיחות והתנעתי, נושק ללחייה של מאי. בעדינות, ויוצא מהחנייה.

"אתה צוחק עלי! " היא אמרה בהתרגשות, נושקת לאפי הקר ומחבקת אותי חזק. "אנחנו כאן, לא? " שאלתי בחיוך. לקחנו את הסקטים מהמושב האחורי ונעלנו אותם, שמים את הנעליים שלנו באותו וניגשים לרחבה הענקית של האגם הקפוא.
החזקתי בידה של מאי, מחליקים יחד לאורך כל האגם. לבסוף נעצרנו, הנחתי את ידי על מותניה וקירבתי אותה אלי, מתעלם מכל הפאפארצי והאנשים שהיו סבבינו. קירבתי את ראשי אלי ועצמתי את עיניי, נושק בעדינות ובזהירות לשפתיה שהעבירו בי צמרמורות מחשמלות, ידיה התחפרו בצווארי וידי חיבקו את גופה הקטן בהשוואה לשלי. "אני אוהב אותך. " אמרתי בשקט היא חייכה אלי, נושקת בעדינות לשפתיי, ""גם אני אותך…." שמעתי את קולה בלחישה.

לאחר בערך שעה של צחוקים והחלקות נכנסו בחזרה למכונית, "נהנת? " שאלתי בחיוך, "מאוד! " היא אמרה בשמחה, "רק חבל שזה נגמר…" היא מלמלה. "נגמר?! זה רק התחיל! " אמרתי בחיוך והחיוך הגדול מיד חזר לפנייה. "אני לא רוצה לראות את החיוך הזה יורד מהפנים שלך! לעולם! " אמרתי וליטפתי את הלחיי שלה. היא נשקה לצוואר שלי וליטפה את הלחיי שלי, נושקת ומלטפת עם שפתייה את צווארי.
המהמתי, מנסה שלא לפלוט כל קול אחר, אני לא הולך לתת לעצמי ליפול בידיה שוב, אנחנו שכבנו רק לפני שלוש שעות, אסור לי שוב. "יאללה…" מלמלתי והתנעתי.
רתי וליטפתי את הלחיי שלה. היא נשקה לצוואר שלי וליטפה את הלחיי שלי, נושקת ומלטפת עם שפתייה את צווארי.
המהמתי, מנסה שלא לפלוט כל קול אחר, אני לא הולך לתת לעצמי ליפול בידיה שוב, אנחנו שכבנו רק לפני שלוש שעות, אסור לי שוב. "יאללה…" מלמלתי והתנעתי.
"לאן אנחנו נוסעים?" שאלה מאי לאחר חצי שעה של שתיקה, אבל לא שתיקה מביכה.
"לאכול." אמרתי בפשטות, אין לי למה להסתיר זאת, אני הייתי רעב ואני ממש לא אתפלא אם גם מאי רעבה. "טוב…" היא מלמלה, פותחת את הרדיו, השיר what the fox say.

~מנקות המבט של מאי~

הארי הגביר והתחיל לשיר בזיופים, צועק בחוזקה את הפזמון המוזר. צחקתי כל הדרך מהשירה של פתאום, רק עכשיו הבנתי שגם הוא יכול לזייף.

הגענו למסעדה, "הזמנת מראש?" שאלה האחראית שבכניסה, מבליטה את החזה שלה ומנסה להיראות כמה שיותר מושכת. "על שם סטיילס." הוא זרק לעברה, בלי אפילו להסתכל על הגוף שלה. היא המשיכה לעשות זאת גם כאשר חיפשה ברשימה שלה והנהנה מעט.
"אחרי.." היא אמרה בפלרטתניות, הרי גלגל את עיניו בחיוך אדיש, אך ברגע שהוא קלט את כמות המלצרים והנערים שמביטים בנו, או יותר נכון, בי, הוא הצמיד אותי אליו ונשק לשפתיי נשיקה מהירה.
"אתה פשוט רכושני!" אמרתי, מכה אותו בחזהו, מה שכמובן לא הזיז לו כלל. "כשזה נוגע אליך אהובה שלי, אף אחד לא יגע בך חוץ ממני, לאף אחד אסור לנשק אותך חוץ ממני ואם מישהו יעשה זאת, הוא יחטוף." הוא סינן לעברי, מנסה לדבר עימי ולחייך באותו הזמן לאנשים שנעצו בנו מבטים. גלגלתי את עיניי, נושקת ללחיו ולוקחת את ידו מבטני, הרגשתי איך הגוף שלו מיד מתקשח,הנחתי אותה סביב אגני ומשעינה את הראש על החזה הקשה שלו. הרגשתי איך הוא בולע חיוך ורק חייכתי טיפה, מנסה להתעלם מן העניים הרבות שננעצו בנו.
התיישבנו בשולחן שלנו, פותחים את התפריטים, החלטתי שאני אלך על אחת הפסטות בעוד הארי מעין בבשרים.
"רוצים להזמין?" הגיע אלינו מלצר, הוא נראה בערך בגילי, זאת אומרת…עוד מעט בן 19… הנהנתי לחיוב, אומרת את המנה שלי והמשקה, "אני רוצה סטייק אנטריקות וקולה, אה, תביא לנו גם בקבוק קטן של יין טוב בבקשה." אמרה הארי, סוגר את התפריט שלו.
לקחתי את שני התפריטים והגשתי אותם למלצר החתיך, הגוף שלו היה חסון ושרירי במיוחד, ראו שהוא מתאמן הרבה, שיערו היה שחור והוא היה מסודר על הצד בצורה שהבליטה את עצמות הלחיים המושלמות שלו. הוא חייך אלי חיוך כובש ולקח מידי את התפריטים, קורץ לי ומתקדם לעבר המטבח, לתת את ההזמנה.
הרגשתי איך רגלו של הארי קופצת בעצבנות מתחת לשולחן, הנחתי את יהיה על ירכו, מלטפת את רגלו טיפה, מביטה בו במבט אוהב ומרגיע. הוא נאנח, נושק לראשי ומשעין את ראשו על כתפיי, מבליח פיהוק קצר.
"בבקשה…" המלצר החתיך חזר עם המשקאות והיין, הוא מזג מעט לכל כוסית והשאיר את הבקבוק פתוח על השולחן, מסדר את הסכום.
לקחתי במהירות את העט שלי בזמן שהארי שואל איזה יין זה, חתמתי חתימה יפה שמסתיימת בלב קטן, מקפלת את המפית לכיס האחורי של המלצר, מה שהוא בוודאות הרגיש בכך, הוא הסתובב אלי במבט מבולבל, "אפר עוד מפית?" שאלתי והוא חייך, מהנהן וניגש לדלפק, מוציא את המפית מהכיס שלו. הוא פתח אותה וחייך אלי, מתלתל את ראשו קלות ולוקח עוד מפית, מתקרב אלינו ומניח אותה מתחת לסכום.
אך שנינו לא הצלחנו להתאפק ופרצו בצחוק רם. "מה כל כך מצחיק?!" סינן הארי בארס לעברו. "א-אתה לא תבין.." הוא אמר, מנסה להשתלט על צחוקו בזמן שהוא חוזר לבר.
"מה כל כך מצחיק? -חוץ מזה! הוא שכח להביא לנו עוד מפית, איזה מלצר דפוק!" הוא אמר בכעס, מפנה אלי את גבו מעט. "הארי…" לחשתי, חשה בגופו הקשיח והכעוס.
"הארי דיי, הכל בסדר! אתה צריך להבין שגם אם מישהו יתחיל איתי ויקנה לי חצי יבשת אני תמיד אשאר שלך, טוב?| אמרתי בקול נעים, מלטפת את פניו הגבריות, הוא הנהן בחיוך קל, מחזיק את עורפי ומרסק את שפתינו אלו באלו.
הוא החדיר את לשונו לפי, פה כבר הבנתי שזה כבר יותר מדי וניתקתי את הנשיקה, הוא הביט בי מבולבל, "הארי. אנחנו במקום ציבורי!" סיננתי לעברו והוא חייך חיוך מתנשא, מחבק את מותניי וצובט את ישבני, פערתי את עיניי, מביטה בו ומגלגלת את עיניי.
"הנה המנות שלכם." אמר המלצר, שם כל מנה במקומה, "עוד משהו?" הוא שאל בחיוך יפה, "לא תודה…" אמרתי וניסיתי לקרוא את תביט השם הקטנה במיוחד, הוא הבין את העניין מיד, "גונס." הוא אמר בחיוך, "לא תודה ג'ונס." אמרתי לבסוף, מחייכת אליו, הוא הנהן במהירות והסתובב, שם על עקבותיו אל עבר חבריו שבדלפק.
"אני עדיין לא אוהב אותו!" רטן הארי בעודו חותך חלק בסטייק שלו. "דרך אגב, על מה צחקתם מקודם?!" הוא שאל, "חתמתי על המפית ודחפתי אותה לכיס האחורי שלו…" אמרתי בחיוך, הארי הרים גבה, מושך בכתפיו ונושק לשפתיי בשובבות, חוטף עוד נשיקה, ועוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת.
התנתקתי מעוד אחד כזאת, מרסקת את שפתיי על שפתיו בחוזקה ובתשוקה. "אני אוהבת אותך! ורק אותך!" לחשתי, נוהמת מעט ונושכת את אוזנו בשובבות, הוא נהם גם הוא ונשך את צווארי, צחקקתי, נושקת ללחיו ומתחילה לאכול למראות שעם כל ביס הרגשתי כאילו שאני לא יכולה יותר, היה לי חשוב לאכול בגלל הארי.

"איזה יפה פה!" קראתי, עמדנו ליד מזרקה גדולה שלמרות השלג והקור, המשיכה לפעול, "תעצמי את העניים." הוא לחש לי, קולו והבל פיו החמים מלטפים את אוזני, עצמתי את עיניי, הוא התחיל להוביל אותי לאורך שביל ארוך, הכל סביבנו היה שלג מה שראיתי מקודם.
"אוקי…תפתחי…" הוא אמר, פקחתי את עיניי, מסתגלת לאור העמום של מאות הנרות הזהובים שנחו בצור לב על השלג הלבן, ידי קפצו מיד לפי, עיניי נפערו לרווחה והברכיים שלי נעשו חלושות למראהו של הארי, כורע ברך מולי וקופסה קטנה ושורה בידו, שתי המילים שנמרו לאחר רגע צלצלו באוזניי בערך אלפי פעמיים.
"התנשאי לי?" הוא שאל, דמעות החלו לזלוג על עיניי, לשני כאילו נעלמה והקול לא בקע מפי, ראשי הנהן חלשות, "כן…." לחשתי הוא חייך, רואים איך הלחץ נעלם מפניו, הוא השחיל את הטבעת על אצבעי והתרום, נושק בעדינות וברכות על שפתיי, שנייה לפני שעצמי את עיניי, מתענגת על שפתי, ראיתי פלש של מצלמה.
פאפרצי.
בין רגע הייתי בין זרועותיו של הארי, מורמת באוויר, רגלי נכרכו סביב מותניו וידי התחפרו בשיערו.
"אתה בטוח שאתה רוצה להתחתן הארי, אתה בשיא הקרירה…אני לא רוצה להרוס לך!" אמרתי לאחר שהתנתקנו, "מאי, אני עשיתי את הבחירה שלי. אני לא הולך להתחרט על כך. לעולם." הוא אמר ברצינות, הנהנתי, מחבקת אותו חזק ומצמידה את ראשי לחזה הנקושה והשרירי שלו.
נשארנו ככה בערך רבע שעה, עד שהפאפארצי התחילו למלא את המקום וברחנו לאוטו, נכנסתי למכונית, טורקת את הדלת אחרי וחוגרת את חגורת הבטיחות.
מביטה בטבעת הכסופה עם היהלום היפה, מסובבת אותה טיפה על אצבעי, מתרגלת למגעה. "אהבת אותה?" הוא שאל בחיוך כובש, "מאוד…" לחשתי, מביטה עיניו של הגבר שלי
טוב…מי היה מאמין שככה הסיפור שלי ושל הרי ייגמר
ועוד לחשוב שהתחלנו בתור 'החבר של הבן דוד שלי' !