החבר של הבן דוד שלי עם 1D ! פרק 56

~מנקודת המבט של אריק~

"הכל מוכן?" שאלתי את שלושת החברם, הם הנהנו, ג'ורג' עמד לידי, כולו מחויך מתמיד.
הם תמיד היו הכי קשורים, טיפה קינאתי בהם…זה לא שלא אהבנו אחד את השנייה, זה פשוט שהיו לנו לא מעט ריבים שלקחו זמן עד שבכלל דיברנו שוב.
אבל אני עדיין אוהב אותה, אחרי הכל, היא אחותי הקטנה.
"היי, מה אתם עוש-…" אך מאי לא גמרה את משפטה, קונפטי צבעוני נורה לחלל הבית סביבה ומוזיקה נשמעה ברקע.
"מה….מה קורה כאן?" היא שאל וחיבקה כל אחד מאיתנו.
סוף כל סוף באמת! דניאל יצא מבעד לחדר שלו.
אך לא נראה שהוא התעורר משינה כמו שציפינו, בידו הוא החזיק דובי ענק בצבע לבן אשר החזיק כרית בצורת לב עליה נרכם המשפט: We love you forever!!
על הכרית הייתה סלסלה גדולה מלאה בשוקולדים והפתעות.
אוקיי…לזה, לא ציפינו. או..שאולי כן?
"ג'ורג', קח לי את זה מהחדר." הוא אמר ודחף לידיו של ג'ורג' את הדובי.
"אה..כן, קניתי לך משהו קטן…" הוא מלמל במבוחה ונתן לה את הדובי, היא שמה אותו בצד וקפצה לזרועותיו של ג'ורג'.
"אתם האחים הכי טובים בעולם!!" היא צעקה וכולנו נצמדנו אליה, מחבקים אותי עד שהאוויר יצא מראותייה והיא זעקה, נואשת לחמצן.
״באמת שהגזמתם!״ היא אמרה והתנפלנ על שלושת חבריה, פרי אדוארדס, ג׳סטין ביבר ואפק ווטסון, שלושתם ומאי היו מבלם תמיד ביחד
לא היה סיכוי שתמצא אותם לבד

~מנקודת המבט של מאי~

״תקשיבי, קניתי לנו כמה דברים בלונדון…״ אמרתי לפרי. ״יופי, כי אנחנו הולכם למועדון היום בעוד שלוש שעות!!״ היא צעקה עלינו ארבעתנו לחדר, אוםק וג׳ס לוקחים את המזוודות שלי ואני את הדובי.
התחלנו לחפש את החדר שלי, אחרי הכל עברנו דירה בדיוק אתמול, ג׳ורג׳ אולי סידר לי בדיוק כמו שצריך את כל החדר אבל זאת הפעם הראשונה שלי בבית הזה.

נכנסתי אליו, ה׳חדר׳ שלי
או יותר נכון סויטה ענקית!!
שמתי את הדובי שלי על הספה הגדולה והנוחה למראה בצבע השמנת שהייתה לי בצד החדר, הבנים הניחו את המזוודות ליד המיטה הזוגת הכפולה שחה שם, כל המצאים מסודרים בקפידה ומותוחים.
פרי פתחה את הטריסים הלבנים ואת דלת הזכוכית שמובילה למרפסת ענקת שבה מיטת שיזוף, בר קטן עם מקרר ובו משקאות, שיחי ורדים לבנים אשר טפסו לאורך כל הקירת נצדדים ונתנו שלל פרחים לכיוונה של המרפסת.
נכנסתי חזרה לחדר.
הטלפון שלי צלצל, ג׳סטין לקח את האייפון והעביר את הסימן הירוק, מצמיד את האיפן לאוסנו.
״אוקיי…רגע.״ הוא אמר, מתקרב אלי, ושם את הטלפון על רמקול, נותן לי אותו בעוג אני בוחרת מה ללבוש.
״היי אהוב.״ אמרתי בחיוך קל והמשכתי לחפש את השמלה המושלת בין כל הבגדים שג׳ורג׳ הכניס לי לארון הענק שהיה בצד החדר ליד השידה הגדולה .
״נסיכה, איך בבית החדש?״ הוא שאל, ״חכה, חכה הארולד.״ אמרתי ״אתה עוד תהנה כאן!!״ אמרתי, מושכת שמלה אדומה צמודה עם מחשוף גדול אשר מדגיש את כל קימורי גופי ומבליט כל פרט ופרט. (מצטערת אבל איס קפה חופרת לי – הערת איס וניל)
חייכתי לעצמי חיך קטן.
״אהובי, אני נכנסת להתקלח, אני אדבר איתך יותר מאוחר בסדר?״ שאלתי, הסתכלתי על פניו של אופק, הוא נראה מאוהב וצעק בקול גבוהה ומצחיק ״אוהבי!!״
״בסדר, אבל אני חייב תמונה של החדר!״ הואאמר, ״תה תגלה רק כשתבוא…״ אמרתי בקול מפתה וניתקתי.

יצאתי מהמקלחת אחרי עשרים דקות, לבשתי רק חזיה ותחתון והאמת שלא הופתעתי למצוא את אופק וג׳ס בלי חולצה עם בוקסר מחטטים לי בארון.
״תחפשו יותר בצד שמאל למעלה.״ אמרתי ומשכתי משם שני סטים של בגדים יפים בשבילם.
כן, יש לי בגדים שלהם בארון… ״תודה אה.. והשמלה שלך.״ אופק הושיט לי אותה. לבשתי אותה במהרה, שולפת מסרק ומברישה את שערי, עוברת לאחר מכן עם מחליק על הקצוות הבלונדינים של שיערי החום.
התאפרתי מעט, משחקת עם השרשראות שלי עד שנזכרתי בה.
בשרשרת שהארי נתן לי, השרשרת שלו.
במהרה לקחתי את הקופסא הכסופה מהמזוודה ופתחתי את המכסה שלה.
שרשרת הטיסן שלו ענדתי אותה וחייכתי, ״מאיפה השרשרת?״ שאלה פרי, היא עמדה מולי, לובשת בדיוק את אותה השמלה כמוני רק עם מחשוף פחות גדול ובצבע סגול כהה.
״זאת השרשרת של הארי.״ אמרתי ונשקתי לה. ״טוב…״ אני מוכנה, ואתם?״ שאלתי, מכניסה כסף ואייפון לארנק שלי.
״נזוז?״ שאל אופק, משחק עם שיערו הבלונדיני הזהוב והמהפנט.
״רק רגע.״ אמרתי, מצלמת את עצמי במראה ושולחת להארי. קיבלתי ממנו שיחה במהרה, ירדתי במדרגות ועניתי, ״תחליפי את המחשוף הזה ומהר!״ הוא צעק, ״למה?״ שאלתי בתמימות, מסדרת מעט את נעלי העקב שלי. ״כי הגוף שלך שייך רק לי! רק לי מותר לראות אותו כל כך חשוף!״ הוא צעק שוב, ״לאיפה אתם הולכים?״ הא שאל לבסוף. ״למועדון הכי טוב בעיר.״ ג׳סטין התערב בשיחה. ״אני כבר מגיע.״ הוא אמר בכעס, ״מגיע לאן?״ שאלתי אתו מבולבלת, ״אני לא נותן לך ללכת ככה למועדון!״ הוא אמר, ״אני לוקח טיסה מהירה ואני שם תוך שעה!״ הוא אמר וניתק. ״מה קרה?״ שאלה פרי, משחקת עם שיערה הלבן שבקצוות צבוע בוורוד. ״הארי מגיע….״ אמרתי באנחה.
״אז כדאי לך להתכונן ללילה סוער במיוחד…״ אמר אופק בחיוך וטרק את הדלת אחרינו…