החבר של הבן דוד שלי עם 1D פרק 55!!!!!!!

~נקודת המבט של ריאן~

לחצתי על הגז ברגע שהפקק הארור הזה נפתח סוף סוף!
הגיע הזמן באמת! כחמישים מכוניות נתקעו מאחורי משאית של חצץ לגני המשחקים שנפתחים בזמן האחרון.

הגעתי לשדה התעופה אחרי כחצי שעה של נסיעה.
והנה היא! הנסיכה שלי, יושבת שם על אחת משלושת המזוודות שלה ומדפדפת באייפון, מצמידה אותו לאוזנה. הטלפון שלי צלצל, הצג של שמה הופיע על האייפון 4 S שלי.
עניתי, "היי, אפה אתה?" היא שאל, קולה המתוק והמלטף נשמע מהצד השני, אילו היא רק ידעה שאני עומד מאחוריה, "אני עוד רגע שם…" עניתי, מנסה להבליע את חיוכי, "מה זאת אומרת, איפה אתה?" היא שאלה שוב.
ניתקתי את השיחה והיא הסתכלה מבולבלת מעט על האייפון שלה, מופתעת, שאני.
כן אני.
ראין.
ניתקתי לה… "ממש מאחוריך." לחשתי באוזנה, עוטף אותה בזרועותיי ומניף אותה על ידיי השריריות והחסונות.
"התגעגעתי אליך!" היא אמרה בחיוך משכר, "גם אני התגעגעתי אליך…מאי." אמרתי ונשקתי לה.
היא צחקקה, אתם בטח חושבים שנישקתי אותה.
אבל אם כן, נפלתם על השכל בגיל צעיר מאוד! כי ההקשר ביני לבין הנסיכה הזאת, הוא אחד ויחיד:
מאי היא אחותי הקטנה, היא הנסיכה שלי, היא הסיבה שלי לחייך, היא לא מהאחיות האלו שכל הזמן מדברות עם חברות על שמלות ועל נעלים.
היא מהאחיות היותר מגניבות, מאלו שיבואו לרכב על סקטבורד ברמפה הענקית של השכונה או אלו שלא יפחדו להתמודד עם החברים של האחים אשר מתחילים איתם.
היא מאלו שיבואו איתך למשחק כדורגל ומאלו שלעולם לא יפסידו מפגש עם מסי.
היא לא טומבוי, אבל נראה לי שעצם זה שהיא גדלה עם ארבע אחים בנים, הוריד מהנשיות שלה מעט.

~נקודת המבט של הארי~

חזרתי בית שלנו, האמת…פתאום הכל היה ניראה לי אפור.
אבל נקודת האו שלי הייתה מא, הידיעה שהיא עדיין שלי, שאפילו שהיא נמצאת ביבשת אחרת, היא עדיין שלי, ורק שלי….
המחשבה שבכל חודש שבוע ל אני אקדיש רק לה, חיממה לי את הלב.
אתם רוצים לדעת אם אני אוהב אותה?
התשובה שלי ברור, היא משמעית לא.
אני לא אוהב את מאי, אני מאוהב במאי!!
היא העובדה שאני מחייך בבוקר, היא עושה אותי מאושר
אבל עכשיו היא הלכה, והיא תהיה עסוקה בתיכון הזה וכל הבחורים החרמנים שינסו לגעת בה!!
אוף האררולד, למה אתה חושב על זה בכלל?!
מאי אוהבת אותך, היא לא תבגוד בך!!
אז אל תחשוב על זה בכלל כאפשרות.
לקחתיהאת הניד שלי, מתקשר אליה, מתקשר לאוהבתי.
"הלו? " קול גבר נדעשמע מהצד השני, "ראין!! תן לי את הטלון שלי!!" קולה העצני ש מאי נשמע ברקע ."היי מותוק, מצטערת על זה, אח שלי דפוק! " היא אמרה, העצבים נעלמו לי בבת אחת!!
"אהובתי, הגעת בשלום?" שאלתי, "מישהו הטריד אותך? ללכת להרביץ למישהו?" שאלתי בדאגה.
אומנם עבריום, ואומנם הרגע חזרתי מהקחטות לאלבום החדש שלנו….אינני יכול לתפדק מבלי להתערר למשמע קולה המלאכי או לחכת לישון מיבלי לשמוע ממנה "לילה טוב" ואת שפתייה משמיעות נשיקה. "הכל בסדר, אני בדרך הביתה ואני מתגעגעת יותר מידי אהוב ליבי!!" היא אמרה ואותו הקל שענה ממל ברקע "ממתי היא נעשתה כזאת דביקת?!" צחוקה של מ thהתגלגל החוצה.
"מאז שהיא פגשה את הארי סטיילס!" אמרתי כך שהוא יישמע את דברי.
"היא מפורסמת מספיק, בשביל מה היא צריכה גם חבר מפורסם?" הוא שאל, "אז אתה חושב שאני יוצאת עם הארי רק בשביל הפירסום?" כעס בעבע בקולה הארסי, "טוב, אין לי מושג, אבל זה-…" הוא נקטע על ידי חריקת בלמים חזקה.
"שלא תעזי לעשות את זה שוב!" הוא צעק, "מאי? מאי!" צעקתי, אך לא נשמע תשובה, פרט לטריקת דלת.
השיחה נותקה. -סיום שיחה- היה מוצג על מסך האייפון שלי, לפחות הספקתי לדבר איתה קצת.
אני הולך להתקשר אליה בגל יום, בוקר בצהריים ובערב!
אני אתקשר אליה כאשר השעה תהיה אצלי שלוש בבוקר מצידי! אני חייב לשמוע את הקולה בכל חיום.
אני אדבר איתה בסקייפ בכל יום במשך שעתיים!
ואני כבר מחכה שיגיע אמצע החודש ואלך לבקר אותה!
"מה קורה?" שאל ליאם שעבר לידי במטבח, "היה יכול להיות יותר טוב…" אמרתי בחיוך, "איך?" הוא שאל, מוזג לעצמו כוס מים קרים, "אם מאי הייתה לידי." זרקתי לעברו ויצאתי לסלון….
מעניין מה קרה בין מאי לאח שלה, יש מצב שהיא יצאה מהאוטו ולא תסכים לעלות עליו שוב? , ויותר מזה, למה היא ניתקה לי?!