החבר של הבן דוד שלי עם 1D ! פרק 18 חלק א' ;) מתקרבים ל20!!!! – העלה שנייה

♦מנקודת המבט של אביה♦

"מימי!" אמרתי והבנות התאספו סביבי ואז הבנים באו, "מימי! אנחנו צריכות ללכת, אבל ניפגש מחר טוב?" שאלתי, "לא! אוף ! למה אתן חייבות ללכת עכשיו?!" הוא שאל והתנתקה מהחיבוק של הארי שבדיוק יצא מהמקלחת. "לאן אתן הולכות?" שאל נייל, "למלון שלנו, אנחנו כדאן לחודשיים, ואז אנחנו חוזרות ללונדון." אמרה שירז, הסתכלתי עליה, ליאם חיבק אותה, 'הם כבר זוג?! מה פספסתי?!' שאלתי את עצמי בראש, "לא רוצה ! אז שירז נשארת פה!" אמר ליאם ונישק אותה בלחי, "אז גם קורל!" זאין צץ משום מקום מחזיק בידה של קורל, "אוקיי! מה פספסתי בזמן שאכלתי גזר?!" צעקת, "יש לו שני זוגות חודשיים! ורגע, גם את אוהבת גזר?!" לואי שאל ופניו הוארו, הנהנתי, "אז…אני וענבר חוזרות למלון, ואתן נשארות כאן?" שאלתי, "לא !" אמרה מאי, "הן יכולות להישאר כאן?" שאלתי את נייל, "למה את לא שואלת אותי?!" הארי שאל כנעלב, "כי…אוקיי אין סיבה ! אבל בא לי לשאול אותו!" אמרתי וחיבקתי את נייל מהצד והוא צחקק וחיבק אותי, "אתם כאלה חמודים ביחד! חבל שאתם בני דודים, הייתם יכולים להיות זוג!" לואי התגרה בהארי, "וכן. אתן יכולות להישאר, רק…באו נראה שאני זוכר." נייל אמר, "אביה, קורל, שירז, ענבר ומימו!" הוא אמר, הנהנו, "יופי." "אז אתן נשארות כאן!" צעקה מאי ודהרנו למעלה, "ממתי בנות יכולות לרוץ כל כך מהר על עקבים?!" שמענו את זאין רץ אחרינו מלמטה, "מתרגיל!" צעקה שירז וצחקקנו, נכנסנו לחדר של מאי והארי ונעלנו את הדלת. "תפתחו!" שמענו את הבנים דופקים על הדלת, "למה?" שאלתי, והמשכנו לצחוק, "כי זה החבר שלי!" צעק הארי מבחוץ, "מצטער מותק ! אתה ישן בסלון היום!" מאי צעקה, "מה?! את לא יכולה לגרש אותי מהחדר שלי!" הוא צעק, "שלוש..ארבע..ו" לחשה ענבר ופתחה במהירות את הדלת, וכל הבנים נפלו על הרצפה, "למה עשיתן את זה?!" צעק ליאם שהיה על זאין ועליו לואי, "כי אמרתם לנו לפתוח…." אמרה מאי והתגלגלה על המיטה מרוב צחוק.