החבר של הבן דוד שלי עוד 2 פרק 10

המבט של מאי~

סגרתי את התיק שלי, הייתי אחרי האימון.
החלטתי ללכת ברגל היום, לנקות קצת את הראש.
התיישבתי על ספסל בפארק, השעה הייתה עכשיו ארבע לפנות בוקר…
כן, האימונים שלי נעשים ארוכים עד כדי כך כשיש הופעות, אך זה לא מעוד משנה לי, להפך!
יותר זמן בסטודיו ואני מרגישה יותר טוב, אני מרגישה יותר חופשיה
יותר חופשיה מהעבר שלי, שלא מפסיק לרדוף אותי.
הדלקתי את הניד שלי, עוצמת את עיניי, נותנת לרוח הקרה להקפיא את גופי שהיה לבוש בחולצת בטן קצרה בצבע סגול כהה ומכנסי טיטול שחורים ארוכים ונעלי הסופרה שלי.

נכנסתי לחייגן, מתעלמת מכל ההודעות, מחייגת במהירות את המספר המוכר של ג'סטין.
"היי ילדה יפה." הוא ענה, הוא נשמע עייף אך ער, ניחשתי שהוא בדיוק חזר מלילה סוער עם עוד בחורה מסכנה שבטח תתחיל לפתח ציפיות. "הי.." לחשתי, ידי השנייה התעסקה עם הקוקו המסורבל שלי, עד שלבסוף הצלחתי לשחרר את הגומייה מהשיער.
שיערי החום והארוך שמגיע כמעט עד ישבני התפזר על גבי, פוגע ברכות בגופי הקר.
"אז מה אתה אומר על ההודעה ששלחתי לך?" שאלתי, מבטי מרוכז בחבורות הנערים הבודדים שהיו חולפים במרחק מה ממני, אך עדיין בטווח ראיתי בחושך לאור מנורות הרחוב המרובות.
"אני לא יודע, אני אבוא איתך כמובן! אבל אולי תחשבי על זה עוד טיפה?" הוא שאל, "חשבתי על זה מספיק, אתה יודע את זה." אמרתי, מתרוממת מהספסל ושמה את רצועת התיק על כתפי, מתחילה לעשות את דרכי אל עבר הבית.
סגרתי את הדלת הגולה לאחר שהסתבכתי עם המפתח השחור שלי.
נאנחתי, חולצת את נעליי ונועלת את הדלת.
עליתי למעלה וזרקתי את התיק בכניסת החדר, מסתובבת ועושה את דרכי אל החדר של הילדים אשר ישנו שנת ישרים.
חייכתי למראה פניהם המתוקות, ניצוץ עבר בעיניי והרגשה חמימה עטפה אותי.
יכולתי לשבת שעות ולהביט בהם, בילדים שלי…הסטתי את שיערי מפני, מוודא שהשמיכות מכסות אותם ויוצאת מהחדר בשקט.
ירדתי אל הסלון, נאנחת למראה הבלגן שסרר שם.

לאחר שגמרתי להחזיר את החפצים למקומם וסיימתי לשטוף את הכלים שנותרו בכיור המטבח עליתי חזרה לחדר, נכנסת לחדר המקלחת.
מורידה את בגדי בזה אחר זה, ניגדת לאמבטיה ומכוונת את המים עד שהגיעו לחום המתאים לי בדיוק.
האמיתי, בדיוק ברגע שרגלי נכנסו לטקסט המים החמים הטלפון צילצל.
הוצאתי את רגלי מהמים ולקחתי את הניד שלי,מחייכת למראה שמו של הארי וממהרת לענות.
"היי…" הוא לוחש. "אהוב שלי אני אתקשר אליך עוד חצי שעה טוב? אני רוצה להתקלח." אמרתי, " בטח…" מלמל אך האכזבה נשמעה בקולו. "הארי!" אמרתי במהירות, לפני שהוא ינתק. "כן…" הוא לחש.
"אני אוהבת אותך." אמרתי, יכולתי לשמוע את החיוך שלו הרך שלו מהצד השני של הקו.
הרגשתי שאני חייבת להזכיר לו זאת.
התרחקנו, וככול שהארי נבלע יותר בתוך סיבוב ההופעות כך הקשר ביננו התרופף.
אנחנו כבר לא מדברים את אותן השיחות מלאות הפלרטוטים שהינו מדברים פעם, השיחות שלנו נעשו מהירות ונמרצות. "אני מתגעגע…" הוא אמר, קולו נשמע עייף וחסר כוחות, כאילו סחטו ממנו את טיפת שמחת החיים האחרונה. "מתי את מגיעה להופעה שלנו?" הוא שאל, "אני אגיע להופעה של עוד יומיים, אני לא יכולה לחכות לראות אותך כבר…" לחשתי, הוא נאנח. "מה עם הילדים?" הוא שאל, הוא נשמע מתעניין אך לפי טון הדיבור שלו ידעתי שכל מילה שאגיד תצבוט את ליבו.

"הם מתגעגעים נורא…הם כל הזמן שואלים איפה אבא…" מלמלתי בעצב. "הם יכולים לדבר?!" הוא שאל בהתרגשות. "לא הרבה, רק מילים פשוטות אבל הם התחילו קצת, כן." אמרתי. שמעתי אותו נאנח. ״אני לא יכול ככה! אני מפספס אותם מאי! אני פשוט מפספס אותם….״ הוא אמר בתסכול. קולו צבט את ליבי וגרם לגופי לרפיון, קולו הצרוד גרם לתחושה מורטת עצביים לעבור בגופי ולחולשה לעפוף אותי.
״הממ אתה יודע מה אני כל כך רוצה לעשות עכשיו?״ שאלתי, ״אני רוצה לנשק את הקמט הקטן שיש לך במצח כשאתה כועס ואת השריר הקטן שמאחורי הלסת ההדוקה שלך ברגע זה.״ לחשתי לו, משהו בקולו אמר לי שהוא נירגע מעט, מה שאומר שהתכנית שלי פעלה כשצריך.
״איפה עוד היית רוצה לנשק?״ הוא שאל בקול ערמומי.

השיחה נגמרה לאחר כמה דקות שבהן הצלחתי לשכנע את הארי לתת לי להיכנס למקלחת החמה לה ציפתי.
רציתי רק שהמים החמים יגעו בגופי וישטפו ממני את כל הזיעה והחום, ייתנו לי להפוך לפגיעה וחלשה ובכל זאת גם חזקה ולוחמנית.
עצמתי את עיניי, מתמסרת לחום המים ששוטפים ממני הכל, ובזאת גם מציפים בי את כל התחושות, הדמעות עלו בעיניי, זורמות כמו טיפות המים במהירות עצומה.
הסתכלתי על ידי, המייקאפ ירד בשניות ובחתכים הרבים והצלקות המפחידות נגלו לעיניי, מזכירות לי מי אני ואיפה הייתי בעבר.
איפה אני היום.
הסתכלתי על גופי הערום, הבטן הרזה ביותר שלי הפכה להיות בטן נפוחה יותר במקצת, אולי בגלל ההריון.
הרמתי את ראשי אל המים הניתזים עלי מכל עבר אשר חלקם הופכים לאדים חמים שמכסים את כל חדר האמבטיה.
מחשבות הציפו את ראשי אך שום דבר לא הכין אותי לקול שקרא בשמי ולדלת חדר האמבטיה נפתחה בתנופה, גורמת לליבי לקפוץ.