החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 21 חלק י' !!-פרק אחרון?

נכנסתי לטוויטר שלי בעוד רחובות לונדון טסים לצדדי עיניי.
'היי חברה, מה קורה?' שאלתי בקצרה, הציוץ נשלח ולא עברה דקה ומאות התשובות הראשונות כבר הופיעו.
"מה את מחייכת?" הארי הביט בי ברמזור אדום.
"סתם…" מלמלתי והגבתי על התגובות, אני לא עושה את זה הרבה.
אבל אין לי משהו אחר לעושת כרגע…
"אה, ג'מה וג'ייק לא יביאו. הם יגיע היום בתשע הביתה." הוא אמר והרמזור התחלף.

"אמא!" הארי צעק והוא ושרלוט רצו לכיוון אן בעוד אני מסתובבת ומתיישבת על המעקה שבחוץ.
"מאי?" קולו של הארי נשמע מבפנים.
"מה את עושה בחוץ?" הוא שאל, רעש הצעדים התקרבו עד שידיו נגעו בכתפי.
"לא בא לי להיכנס." מלמלתי, סתם רציתי להיות קצת לבד, לא היה לי זמן לעצמי כבר כמעט חודש.
"אבל זה לא יפה מאי." הוא אמר והחזיק במותניי.
הוא הרים אותי וסובב אותי כך שהוא מחבק אותי מאחור.
"רק שתדעי, אני עדיין לא מת על מה שאת לובשת." הוא אמר ושם את ידו האחת על בטני החשופה.
הסתכלתי מסביב וראיתי מה כוונתו, כל הגברים במקום נעצו את עיניהם, בי.
"אמרתי לך כבר, את הטרטוריה שלי. עליך אני חייב לשמור." הוא לחש לי והידק את אחיזתו בגופי.
"תגידי ממתי את מתלבשת ככה?" הא שאל לפתע, אן פתחה את עיניה, כנראה הופתעה מהדג שהארי תפש ברשת.
"הרבה זמן…אני כבר לא סופרת." אמרתי והתיישבתי לידו וליד אן.
"אמרת לי מאי! לא מאי הורן!" היא אמרה, ראו עליה שהיא בהלם.
"אותו הדבר לא?" הוא שאל וצחק.
"ממש לא. ג'מה וג'ייק יבאו בסביבות תשע בלילה." היא אמרה וחייכה אלי חיוך מתוק.
"אמא, מתי אוכלים?" שרלוט טיפסה על הכיסא שלה.
"מיד מתוקה." אן העבירה את ידה בשערה הבלונדיני של שרלוט ונשקה לראשה.
"שלום הארי!" קול גברי נשמע מאחורינו וגבר גבוהה עם שיער חום חלק והפוני שלו הועבר לאחור בגל יפה עם עניים חומות התיישב ליד אן.
"מה קורה רובין?" שאל הארי ושם את ידו אל ירך ימין שלי.
"הכל בסדר, אה, הארי! כמה זמן לא ראיתי אותך..ורגע..זאת מאי הורן?!" הוא שאל בהפתעה, "אני ולא אחרת." אמרתי מצחקקת והארי שיחק בשערי.
"אתם, כאילו..זוג?" הוא שאל, "כן. רק בלי ה'כאילו' " עניתי ומזווית עיני יכולתי ליראות את החיוך המאושר שהתנוסס על פניו של הארי.
"בבקשה." שני מלצרים שנראו בערך בגילי הגישו לנו את חמש המנות על השולחן.
אחד מהם הביט בי לרגע ועיניו נפתחו, הוא ללא ספק היא חתיך!
בתוך עיני הדבש שלו ריקדו עורות החדר, שיערו השחור שנפל על פניו נראה כמו פחם, גופו חסון ושרירי ידיו בולטים מתחת לחולצת הT שלבש.
הוא חייך אלי מעט והסב את מבטו על כולנו, "תרצו עוד משהו?" הוא שאל במבטא אמריקאי.
"לא תודה." אמרה אן והתחלנו לאכול.

הרגשתי משהו קריר מחליק מעל כתפי לתוך מעיל העור שלי, נראה שאיש אינו שם לב לכך.
"אני כבר באה." אמרתי והלכתי לשרותים במהרה, הורדתי את המעיל ופתק קטן נפל לרגלי, הרמתי אותו ופתחתי.
'תנחשי או לא, אבל אותך לא ציפיתי לראות כאן. שחכת שאני עובד כאן?!
מי אני? רמז: למדנו ביחד שנים, אני בלונדיני עם עניים חומות, עברנו ביחד הכל, החיוך שלי שובה את ליבה של כל בחורה ♥' צחקקתי למראה כתב היד המוכר כל כך.
"מה זה?" קול מחוספס וצרוד מעט נשמע מאחורי, הארי.
"סתם…פתק." מלמלתי ויצאתי החוצה במהרה, אני יודעת שזה לא היה יפה לחמוק כך מהארי.
אבל אני חייבת לראות אותו!
"שלום," אמרתי לאחת המלצריות שחייכה אלי בחביבות.
"היכן נמצא….."