החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! -כל הפרקים
תראו, זה 76 עמודי וורוד
עם מישהי יקרא את זה, כל הכבוד!
***
ההקדמה
הקדמה:
♥מנקודת המבט של מאי♥
עליתי למטוס מלונדון לניו-יורק, זאת הפעם הראשונה שלי שאני נוסעת מיבשת ליבשת לבד.
התיישבתי במושב שצמוד לחלון, שמעתי שירים באייפון כמעט נרדמתי עד שמישהו זר התיישב לידי…..
פרק מס' 1
♥מנקודת המבט של מאי♥
כמעט נירדמתי עד מישהו התיישב לידי היה לו שיער חום מתולתל, עד כמה שהצלחתי לראות מתחת לכבוע ומשקפי השמש שלו, "זה בסדר שאני אשוב פה נכון?" הוא שאל וגלגלתי עניים, והמשכתי להסתכל דרך החלון על לונדון שנעשתה קטנה מרגע לרגע, 'איפה את?' קיבלתי הודעה באייפון, ההודעה הייתה מנייל, בן דוד שלי. זה קצת מוזר לחשוב שבן הדוד שלך הוא זמר בלהקת הבנים הכי מצליחה בעולם "וואן דיירקשן"
'יש עוד זמן. עלינו לאוויר רק לפני שעתיים.' כתבתי לו בחזרה, הזר שישב לידי כנראה לא הצליח להתאפק והציץ, הוא חייך כשראה את התמונה של נייל בתמונות אנשי קשר "את מעריצה של נייל הורן?" הוא שאל, "לא. אני בת דודה של נייל הורן." אמרתי ביובש, "אה נכון הוא אמר ושהו לגביך, והוא הזכיר אותך כמה פעמים.. אולי 100?" הוא אמר וחייך, "ואתה אומר לי את זה כי?" שאלתי, "את לא מזהה אותי?!" הוא שאל נעלב מעט, "אני הארי…הארי סטיילס." הוא אמר והוריד את משקפי השמש ככה שהיא אפשר לראות ממש קצת את עינו, העניים שלו מיכרו אותי. טבעתי בהן! אבל זעקתי לעזרה, רציתי להמשיך להביט בהן, להמשיך להתהפנט ! "אתה נוסע לבנים?" שאלתי, "כן," הוא ענה, "ואת?" הנהנתי, "אני מתארחת אצלכם חצי שנה." אמרתי וחייכתי, ולא יכולתי לעצור את עצמי ופיהקתי, "את עיפה?" הוא שאל 'אוף הוא שם לב!' חשבתי לעצמי, "קצת." עניתי, "אבל זה בסדר." "באוי, תשני עלי." הוא אמר, התווכחנו קצת ולבסוף נכנעתי והנחתי את ראשי על בירכיו. לאחר כמה שעות שמעתי אותו מדבר בלחש בטלפון אבל המשכתי לעצום את עיני ונרדמתי שוב, "קומי! מאי קומי! הגענו." שמעתי את קולו הצרוד של הארי, והתרוממתי, "איך אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי מבוכה, "דיברתי מקודם עם נייל, הוא אמר לי."
פרק 2
♥מנקודת המבט של מאי♥
"איך אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי במבוכה, "דיברתי מקודם עם נייל, הוא אמר לי."
"אה, טוב…" אמרתי והוא עזר לי לקחת את המזוודות שלי למונית, "אני יפגוש אותך בבית, אני צריך לקנות משהו…" "טוב." אמרתי והוא אמר לנהג את הכתובות, "רק… – " התחלתי אבל הוא נישק אותי, "התאפקתי לא לעשות את זה שמך כל הטיסה, ואני כבר לא יכול יותר." הוא אמר כשהתנתקנו, "ביי…" אמרתי ונשקתי לחייו, הסמקתי מעט ממקודם ונכנסתי למונית.
דפקתי בדלת הבית וישרתי את בגדי, "שלום." מישהו פתח את הדלת הוא נראה כמו בד-באוי כזה, היה לו שיער שחור עם פס בלונדיני מחומצן, הוא היה חתיך זה בטוח, אבל לא ממש הטעם שלי. "אממ," אמרתי, "נייל בבית?" "אה את מאי?" הוא שאל, "כן," עניתי, "אז תיכנסי נייל ישן." הוא אמר ונכנסתי, "אתם לא אמורים להיות חמישה?" שאלתי, "אנחנו חמישה, פשוט נייל ישן, לואי אצל אלינור, הארי אין לי מוסג, ליאם אצל אמא ואבא שלו, ואני כאן מדבר איתך." הוא אמר והסתכל לי לתוך העניים, "טוב. איפה אני אמורה לישון?" שאלתי כדי לשים את המזוודות שלי, וגם כי הייתי ממש עייפה ! "את יכולה לישון או עם הארי, הוא עם ליאם, או עם נייל או שפשוט נסדר לך חדר לבד." הוא אמר בפשטות…. הוא הרגע הציע לי לישון עם בן דוד שלי באותה המיטה?! מפגר… "חדר לבד עדיף." אמרתי, "טוב הוא אמר ועזר לי לשים את המזוודות בחדר, "זה חדר האורחים… ומכוון שאת הולכת להישאר כאן חצי שנה עם הבנתי נכון…אז זה החדר שלך לחצי השנה הקרובה." הוא אמר, "עם את צריכה משהו אני בחדר שכתוב עליו "זאין מאליק חתיך הורס!" " הוא אמר ויצא מהחדר, 'זאין מליק חתיך הורס… פחח כן בטח!' אמרתי ונכנסתי למקלחת. יצאתי רעננה, 'טוב אני כבר פחות עייפה, באו נלך להציק לנייל!' חשבתי.
הלכתי בשקט לחדרו של נייל, אוו! הוא נראה כמו מלאך כשהוא ישן, ממש חבל להרוס לו! אבל, החיים קשים!
"אעאעאעאעאעאעאע!!!" צרחתי כמו משוגעת צרחה ממש ממש חזקה מאחורי נייל,
"מה, מי, איפה? בטטה! תזהר יש לי מלפפון!" נייל קפץ ושלף ממתחת לכרית מלפפון שמן.
" מה קרה?!" זאין נכנס בריצה לחדר. "כלום, רק רציתי להעיר את נייל!" אמרתי בתמימות, "מאי אני יהרוג אותך!" אמר נייל והתפקעתי מצחוק כשהוא כיוון אלי את המלפפון שלו!
"מה מצחיק?!" שאל זאין מחזיק אקדח בידו, "כמעט עשית לי התקף לב!" הוא אמר, "המלפפון הזה מצחיק אותי ! איך מלפפון אמור לעשות לי משהו?!" שאלתי עדיין צוחקת, "אני בבית!" נשמע קול מלמטה, "איפה אתם?!" הקול שאל שוב, והארי הציץ במפתן הדלת, הוא נראה מבולבל מקח שזאין מחזיק אקדח, אני צוחקת, ונייל מכוון אלי מלפפון. " טוב, כמעט גרמת לי להרביץ לך, אבל התגעגעתי אליך שאין לי מילים!" אמר נייל ומשך אותי לחיבוק מוחץ. "היי, למה יש לך אקדח ביד?" שאל הארי את זאין, "איזה אקדח?! על מה אתה מדבר?!" שאל זאין ועלה לחדרו. "אה, היי מאי!" אמר הארי וחייך חיוך רחב! "היי אמרתי עדין מחוצה בין זרועותיו של נייל. "נפגשתם כבר?" שאל אותנו נייל, "אמרתי לך, פגשתי אותי אותה במטוס, ישבנו אחד ליד השנייה." אמר הארי כלא מבין עד כמה סתום נייל יכול להיות, "טוב לילה טוב." אמר נייל ואני והארי יצאנו וכיביתי אחרי את האור וסגרתי את הדלת. "אז… איפה את ישנה?" שאל הארי, "בחדר האורחים. עניתי, "איזה מהמם?" הוא שאל, הצבעתי על החדר והוא הנהן, הסתכל בתוך עינו והתהפנטתי, "באוי לחדר שלי שנייה." אמר הארי ומשך אותי לחדרו.
תקשיבי," הוא אמר וסימן לי להתיישב לידו על המיטה הענקית שלו, התיישבתי לידו, "מה?" שאלתי, "אני…אני חושב שאני מרגיש כלפיך משהו, אבל אני לא יודע מה, מקודם כשהתנשקנו ליד המונית, הרגשתי בעננים, אבל את בת דודה של נייל, ועם אני בטעות יעשה לך משהו, הוא לא יסלח לי ! אני ממש מבולבל! אבל מקודם ראיתי אותך בחדר של נייל והלב שלי עשה סלטה באוויר, אני… אני חושב שאני מתחיל להתאהב בך…" הוא אמר והביט בשטיח, "אני יודעת שהתאהבתי בך מאז שראיתי אותך במטוס!" אמרתי וראיתי שהוא מחייך חיוך ממזרי, הוא העלה את ראשו והסתכל בעיני, רכנו אחד לשני והתנקשנו. "אז זה אומר שאנחנו זוג?" שאל הארי שהמשיך לנשק אותי נשיקות רכות על השפתיים, "זה תלוי, עם אתה רוצה." אמרתי והוא הנהן ונישק אותי, "אבל.." מלמלתי והתנתקתי ממנו, "אבל מה?" הוא שאל, "כל חבר שלי חייב לעבור בדיקה אצל נייל." "למה?" "כי הוא לא רוצה שאני יפגע, הוא בשביל כמו אח גדול, הוא תמיד שומר עלי, ועושה איתי שטויות, הוא לא רוצה שאני יצא עם מישהו שיפגע בי." "אה…" הוא אמר והסתכל בעיני, "כן…" "אז באוי נלך לשאול אותו!" אמר הארי ומשך בידי, "לא!" אמרתי ולא זזתי ממקומי, "למה לא?" הוא שאל טיפה מבולבל, "אני לא רוצה..אני לא רוצה שהוא… אני לא רוצה שהוא יגיד לא." אמרתי סוף סוף מצליחה להשלים את המשפט. "ולמה את צריכה להקשיב לו?" שאל הארי, "כי יש בנים שרק רוצים לצאת איתי בגלל שאני דוגמנית בחברות ומגזינים מובלים מאוד, וגם, יש לי חבר שבגד בי…" "מה זאת אומרת "יש לי חבר" ?!?!" הארי התעצבן, " לא חבר! כאילו, אקס! חבר לשעבר, שבגד בי עם החברה הכי טובה שלי." אמרתי על סף דמעות, הקטע שראיתי אותם מתנשקים לי מול העניים חזר אלי בבת אחת ! "אה…" אמר הארי והתיישב לידי. לפתע ראיתי עין מציצה מבין חור המנעול, וראוה את הארי שבדיוק נישק אותי, התנתקתי ממנו כיווצתי את גבותי, "מה קרה?" שאל הארי שניסה לנשק אותי שוב אבל התחמקתי, "בוא רק נגיד שמישהו מסתכל דרך חור המנעול, ועכשיו… הוא הלך…" "אה…." "טוב, תראה, אני ממש מתה מעיפות! אני הולכת לישון." אמרתי ונישקתי את הארי נשיקה, שעם לומר את האמת, לא בדיוק רציתי להתנתק ממנה. "את מעדיפה להישאר ולנשק אות או ללכת לישון?" שאל אותי הארי שחבק אותי מאחור ונשיק אותי נשיקות רכות על השפתיים. " ללכת לישון." אמרתי, הוצאתי לו לשון, והלכתי ל-"חדר שלי", נכנסתי למיטה עם חיוך מטופש על הפנים ונרדמתי.
פרק מס' 3
&מנקודת המבט של הארי&
"אוף!" אמרתי, "היא הלכה ! למה לא אמרתי לה להישאר איתי כאן?!" שאלתי את עצמי והלכתי לשתות כוס מים, מיליתי את הכוס וראיתי את זאין מחיי, "אז, ברדר, איך הפה של מאי?" הוא שאל וירקתי עליו את המים. "דבר ראשון, איך אתה יודע?!" לחשתי לו, "אחד, אני צריך ע-ו-ד פ-ע-ם ! להתקלח! הרגע יצאתי משם! דבר שני, הסתכלתי בחור המנעול של הדלת." "יופי! עשיו תסתום את הפה שלך! אני אל רוצה שנייל ישמע!" "אוקיי." אמר זאין, "נייל!!" הוא צרח פתאום, "מה?!" נייל בא בריצה, "להארי יש משהו להגיד לך." אמר זאין מסתכל עלי במבט תמים, נעצתי בו מבט של 'אתה כל כך מת!!' "1, זאין, אני שונא אותך!! 2, אתה רעב? כי אני פשוט רוצה להזמין לנו פיצה, אני גם רוצה לדעת עם איזה תוספות להזמין." שלפתי שקר, האמת, הייתי רעב. אבל זה הדבר הראשון ששלפתי. "אה, אז תזמין 5 פיצות. 2 לכם ו-3 לי," "טוב." אמרתי, "אז ככה, מאי בטח תרצה בלי כלום, אני עם הכל!! ואת שאר הבנים אתה כבר יודע." הוא אמר. "נייל איפה יש מגבות?" מאי קפצה כל 2 מדרגות ונעמדה מול נייל. 'אוף! למה היא חייבת להיות כל כך יפה?!' חשבתי לעצמי.
בארון למעלה מצד ימין, ותתקלחי מהר, כי אנחנו רוצים לצאת לראיון. רגע… לא התקלחת לפני 5 שעות?" הוא שאל, "אני כן. אבל אני לא מצליחה לסדר את השיער. והמגבת שלקחתי מקודם פשוט הייתה לי על המיטה." "אני חייבת לבוא איתכם?" "לא." "אוקיי אז אני אל באה." היא אמרה ורצה למעלה. "אני ישאר איתה, זה בסדר." אמרתי מהר, "זאין נשאר, הוא הרי חולה. אבל בסדר, הוא בטח ישן…ככה שהוא לא יוכל לעזור לה אז בסדר." נייל אמר ועלה למעלה.
עליתי למעלה להגיד למאי שאני נשאר, "מאי?" שאלתי כשפתחתי את הדלת, היא צרחה והסתירה מהר את פלג גופה העליון במגבת. "לא שמעת על לדפוק?!" היא צרחה. "אופס…" אמרתי ובהיתי בה, "צא!" היא צעקה וניערתי את ראשי, חייכתי וסגרתי את הדלת.
חיכיתי מול הדלת במשך חמש דקות ואז היא פתחה אותה. "אתה יכולה להיכנס." היא אמרה, "מצטער," אמרתי אחרי שהיא נעלה את הדלת, "פסדר, טוב, מה רצית?" "להגיד לך משהו ולבקש משהו." "דבר." היא אמרה והתיישבנו על המיטה שלה. "אני נשאר כאן, נייל, ליאם ולואי הולכים לראיון, זאין חולה. והבקשה שלי – היא…" הרמתי את ראשי וראיתי את חיוכה המושלם, לא פלא שהיא דוגמנית, "רציתי לבקש עוד נשיקה…" אמרתי בקול ילדותי וטיפה הסמקתי. היא צחקה ונישקה אותה, ואני תפסתי אותה וזרקתי אותה בעדינות לצד השני של המיטה וזחלתי אליה ומשכתי אותה לנשיקה.
"הארי, עכשיו 23:30 (מי שלא מבין זה אחד עשרה וחצי בלילה.) אני מתה מעיפות באמת שכיף לי להתנשק איתך עכשיו, אבל נמשיך ביום אחר טוב?" החיוך על פני נפל, "למה?! רגע, יש לנו משהו מחר שאת אומרת לי 'ביום אחר' ?" "לא אין. אני הולכת מחר עם ניילל לונה פארק, להנות קצת ולהשלים פערים, אתה יודע, להתעדכן." "אני יכול לבוא?" שאלתי בתקווה, "לא. זה זמן שאמור להיות זמן שני הדודים שלי ושל נייל." "אה טוב, אז רק חמש נשיקות אחרונות ואני ינסה לא לבוא לפה באמצע הלילה." אמרתי וחייכתי.
פרק מס' 4
היא צחקה את צחוקה המדהים "עם אתה בא לפה נייל! יהרוג אותך!" היא אמרה ונישקה אותי.
♥מנקודת המבט של מאי♥
"לא אכפת לי!" הוא אמר ונישק אותי נשיקה ממכרת, לפתע הרגשתי את לשונו בתוך פי, ונרתעתי קצת, היו לי לא מעט חברים, אבל עם אף אחד לא התנשקתי צרפתית… "הכל בסדר לאב?" שא אותי הארי שלא הבין למה נרתעתי, "סתם…פשוט אף פעם לא התנשקתי עם מישהו צרפתית." אמרתי והשפלתי את ראשי, "אה," הוא אמר, "טוב. את עדין עייפה?" "לא יודעת. בוא נראה טלוויזיה." אמרתי והוא התיישב לידי על המיטה, "הדלקתי את הטלוויזיה.
"ונעבור עכשיו לזכיה של דוגמניות השנה! במקום הרביעי, לילי אפליגרוט! במקום השלשי, לילאנה טרביל! במקום השני, אנה אלסמהדור! ובמקום הראשון…" הקארין השאיר אותנו כמה דקות במתח. "קרה משהו?" שאל הארי שראה שאני ממש בתח, "אני דוגמנית אתה יודע, ולא אמרו לנו עדיין מי זכתה…" אמרתי וחזרתי להסתכל על המסך. "במקום הראשון! מאי הורן!!" הקארין קרא ואני הייתי בהלם. "ברכות מאי ה-" התחיל הקארין ואני כיביתי את הטלוויזיה. הייתי פשוט בשוק! הרגשתי שמחה, מבולבלת אבל ממש בהלם!
"מזל טוב דוגמנית ש-ל-י!" אמר הארי, הוא הדגיש את המילה 'שלי' ונשיק אותי. עדיין לא יצאתי מהשוק. "טוב, לילה טוב!" אמר הארי ונישק אותי שוב, והלך לחדרו.
נכנסתי מתחת לשמיכה, עדין לא מעכלת! עדין לא קולטת שזכיתי!
ונרדמתי.
&מנקודת המבט של הארי&
נייל העיר או ומשך אותי לחדר ההקלטות שלנו, ראיתי של הבנים שם. והתיישבתי על כיסא פנוי, "הארי זה נכון מה שזאין אמר?" שאל אותי נייל בתוקף, "התנשקת עם מאי?!" מי התעוררתי, "זאין!!" צרחתי, "אני חושב שזב כן." אמר לואי, אבל אני כבר התנפלתי על זאין במכות, חבטתי בו בכל הכוח, ראיתי שבוא כבר מדם, אבל לא היה לי אכפת. כל הכוח חזר אלי, אפילו שהרגע קמתי מהשינה. "דיי!" ליאם הפריד ביננו וחזרתי להתיישב על הכיסא, "הארי, כן או לא?!" נייל צעק, "כן." אמרתי. ראיתי את אגרופו של נייל מתקרב לפני, עיני נעצמו, אך, לא הרגשתי דבר. פתחתי את עיני וראיתי יד מחזיקה את שורש כף היד של נייל שהייתה מקומצת לאגרוף סנטימטרים ספורים מלהכות את פני.
"אמי אל תתערבי!" צעק נייל והשתחר מאחיזתה של מאי. "לא! אה אל תתערב!" היא אמרה חצי צועקת, "אני אצא עם מי שבא לי אוקיי?!" היא אוהבת את הארי ! והוא חאד החברים הכי טובים שלך! תאמין לי שעם הוא יפגע בי אתה תדע על כך!" נייל הוריד את ידו והסתכל בעינה של מאי, "עם אתה פוגע בה אתה מת!" הוא זרק לכיווני והלך. "תודה." אמרתי וחייכתי, "אבל…לא ישנת?" לואי שאל, "ישנתי עד שהארי צרח…" היא מלמלה ולכה לחדרה. הלכתי אחריה, "הכל בסדר?" שאלתי אותה, "הכל טוב, רק שאף פעם לא רבתי עם נייל." היא מרה ועצמה את עיני, נשקתי למצחה, "לכל דבר יש פעם ראשונה." אמרתי והלכתי לחדרי.
פרק מס' 5
♥מנקודת המבט של מאי♥
"לכל דבר יש פעם ראשונה." הוא אמר והלך.
דמעות התחילו להציף את עיני "לא!" מלמלתי לעצמי, "אני לא בוכה!" המשכתי למלמל. התיאבון כבר התפוגג, נאנחתי, בכל פעם שאני עצובה וקשה לי, התאבון שלי נעלם! (זה משהו שקורה לי בחיים האמיתים… :/ )
ושמעתי את "אני שונא כל דבר בך" דמעות המשיכו לצאת. "היי" שמעתי, הפסקתי את השיר בדיוק בצרחה בפיזמון, והתרוממתי ומהכרית.
זה היה לואי, "רוצה לדבר על זה?" הוא שאל ברוך, "או שאת מעדיפה להיות לבד?" "לדבר." אמרתי בשקט, "באוי, נכין לך כוס תה חם." הוא אמר וירדנו למטה. "הנה." הוא אמר ונתן לי כוס תה חם, "מה קרה בעצם שאת בוכה ונייל התנהג ככה?" הוא שאל כשהתיישבנו על אחת הספות כשבידנו כוסות תה.
"עם נייל, הוא כנראה פשוט דואג, זה סיפור ארוך שאין לי כוח לספר אותו עכשיו. ולמה אני בוכה? כי נייל אף פעם לא צעק עלי, ואף פעם לא רבנו. ועם כבר רבנו תמיד ההורים שלהו גרמו לנו להשלים." אמרתי והשפלתי את ראשי, שמתי את כוס התה על השולחן וכך גם לואי, וחיבק אותי חיבוק מנחם, ואני פשוט בכיתי על כתפו.
"מה אתם עושים?!" קולו של הארי נשמע, והוא הופיע, "אסור לי לחבק אותה?" לואי כשראה את הארי, "מותר, אבל זאת החברה שלי!" הוא הדגיש את המילה 'שלי', "אני לא רואה אותך מנחם אותה!" לואי אמר, "מה מנחם? היא בוכה?" קולו של הארי השתנה לדאגה ובא לכיווני, "הכל בסדר לאב?" "לא." עניתי והמשכתי להיות מחובקת עם לואי, זה נריאה כאילו זה טיפה מפריע להאריף אבל עם זה מה שיעשה לי טוב, אז זה בסדר.
"קרה משהו? שמעתי מישהו בוכה." נייל רץ למטה וראה אותי בוכה ורץ אלי, "מה קרה מאי?? מה עשיתם ל?!" הוא כמעט צעק אבל לא רצה להעיר את שאר הבנים, "אנחנו לא עשינו, אתה עשית." אמר לואי ואני ברחתי לחדרי ונעלתי את הדלת.
"מאי תני לי להיכנס בבקשה!" שמעתי את קולו של נייל מבעד לדלת, "עוף מכאן!" צרחתי ממשיכה לבכות לתוך הכרית, "מימי תפתחי לי!" שמעתי אותו שוב והוא דפק בדלת. לא עניתי. הוא התחיל לבעוט בדלת וקמתי מהמיטה כדי לפתוח, אבל החלקתי על אחת מנעלי העקב שלי ונפלתי על הראש, צרחתי בחוזקה. ואז הכל נעשה שחור, "מאי!!" שמעתי את נייל צורח ואיבדתי סופית את ההכרה.
פרק מס' 6
%מנקודת המבט של נייל%
"מאי!!" צרחתי בכל הכוח כששמעתי את גופה נחבט ברצפה ואת צרחתה.
דמעות נחו על ייני, "מה קרה?!" הארי בא בריצה, "היא לאעונה! שמעתי אותה צורחת וכנראה שהיא נפלה!" אמרתי, "מה קרה?" זאין ולואי הגיעו במהרה, "אני חושב שמאי התעלפה…" מלמלתי, "יש לי רעיון!" אמר לואי, וסימן לכולם לחדרו של ליאם.
הבנים הרימו אותו , "אז ככה, ב-3 דופקים את ראשו של ליאם בדלת וככה פורצים את הדלת!" לואי הסביר, "למה?!" נחרדתי והסתכלתי על ליאם אישן והמשכתי להחזיק את רגליו של ליאם, "כי הראש של נראה כמו קסדה!" אמר לואי מנסה שלא לצחוק, "טוב.." מלמלתי והבאנו את ליאם לדלת.
"מה, מה קורה כאן?!?!" ליאם התעורר, "אחת, !" לואי התחיל לספור,
"שתיים! שלוש!" הוא צעק את המספר האחרון ודפקנו את ראשו של ליאם בדלת, ובדרך מוזרה כל שהיא, הדלת התנפצה, "אחחח!" הוא צרח!
עזבתי אותו ורצתי למאי ששכבה על הרצפה מחוסרת הכרה, ירדתי על בירכי ושמתי את ראשה עליהן מסיט את שיערה מפניה היפות, "היא התעלפה!! תתקשרו לאמבולנס!" צרחתי וזאין רץ לטלפון, "הם בדרך!" הוא הודיע וכולם התקבצו סביבי, "היא תהיה בסדר!" אמר לואי שלא נשמע ממש בטוח בעצמו אבל ניסה להרגיע אותי ואת הארי, שממש כמעט בכה.
הטלפון של מאי צלצל, והשיר DNA של Little Mix נשמע, הרמתי את האיפון שלה והסתכלתי על השם, "דני." היה כתוב, נאנחתי ועניתי "הלו?" שאלתי, "מאי?!" שאל אותי דני, "לא. זה נייל, מאי לא יכולה לדבר עכשיו." אמרתי בקוצר רוח, "טוב, תגיד לה שתתקשר אלי כשהיא יכולה." הוא אמר במהרה וניתק. "מי זה היה?" שאל אותי ליאם עדיין משפשפש את מצחו האדום, "דניאל, דני, האקס של מאי. הוא בטח רצה שהם יחזרו." אמרתי, "טוב, זה! לא הולך לקרות כל עוד אני כאן." אמר הארי שהדגיש את המילה 'זה' ושם מגבת לחה וחמה על מצחה של מאי,
~לאחר 5 דקות~
הכניסו את מאי לאמבולנס ואני והארי התווכחנו מי יעלה איתה, בסוף עלינו שנינו. "אתה מבטיח שאתה לא תפגע בה?" שאלתי לפתע אחרי שתיקה ארוכה בדרך לבית החולים, "אני לא מבטיח, אני נשבע!" הוא אמר וחייכתי.
ירדנו מהאמבולנס והכניסו את מאי לחדר. חיכינו שעה בבית הקפה שבקומה התחתונה ד שרופא בא ואמר שהיא התעוררה, "היא התעוררה, אבל היא תיאלץ להישאר כאן היום, ומחר היא תשתחרר, אז…מי נישאר איתה?" הוא שאל, והארי קפץ מהכיסא שלו, "אני!" הוא אמר מיד, "טוב, אני הולך להגיד לה שאנחנו הולכים." אמרתי ונכנסתי לחדר מספר 325. "היי!" אמרתי כשנכנסתי, היא חייכה, "היי," היא אמרה צרודה, "אני, לואי, ליאם וזאין חוזרים הביתה, והארי נשאר איתך פה. את תשתחררי מחר." אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק דוב, נשקתי למצחה ויצאתי ואחרי לואי נכנס.
♥מנקודת המבט של מאי♥
"היי," אמר לואי והתיישב לידי, "איך את?" הוא שאל, "יותר טוב." חייכתי, "טוב, ניפגש בבית." הוא אמר וחיבק אותי, שתתי מכוס המים שהרופא הביא לי מקודם.
"היי," קולו הצרוד של הארי נשמע והארי נעמד לידי, "ממש הדאגת אותי! את מרגישה יותר טוב?" הוא שאל והתיישב לידי, "כן." עניתי והוא נישק אותי. זזתי קצת הצידה, והאיר נשכב לידי, "אני אוהב אותך!" הוא אמר ונשק לשפתי, "גם אני אותך!" אמרתי וחייכתי, "אה, מישהו בשם דני התקשר אליך מקודם כשלא היית בהכרה" הוא אמר אחרי דקה שלא הפסקנו להתנשק, "אה..ה" אמרתי כששמעתי את שמו של דני, אני חייבת להגיד, שהופתעתי, הוא בגד בי, ואז חזרנו, ואז הוא שוב בגד בי. "מה קרה?" שאל הארי ששם לב ששקעתי טיפה במחשבות. "סתם," אמרתי וחייכתי חיוך מזויף, "את יפה!" הוא אמר ונישק אותי, "אני דוגמנית!" אמרתי -_-.
"בלי קשר!" הוא מר ונישק אותי שוב, "טוב, תראי…עכשיו 5:35 לפנות בוקר, באוי נלך לישון ומחר אני לוקח את לדייט!" הוא אמר וזז טיפה לידי במיטה הזוגית שחלקנו, שהחליפו אותה למיטה זוגית כשהתעוררתי. "לילה טוב!" אמרתי ולחצתי על מתג האור, נרדמתי כאשר אני והארי ישנים כפיות.
פרק מס' 7!
&מנקודת המבט של הארי&
התעוררתי ב7:00 בבוקר מאור המשמש הנעים שחדר מבעד לחלון והציף את חדר בית החולים. מאי עדיין ישנה, אז רק הסתכלתי עליה, ועלה כמה שהיא מושלמת! היא כל כך יפה כשהיא ישנה! גם כשהיא ערה כמובן! אבל כשהיא ישנה היא נראת כמו מאלך מושלם.
"בוקר טוב.." היא פקחה את עיניה הירוקות בשעה 10:30 בבוקר.
"כמה זמן אתה כבר ער?" היא שאלה, "משהו כמו… 3 שעות?" שאלתי/אמרתי כאילו זה אותו הזמן כמו 5 דקות…
"אז למה לא הערת אותי?" היא צחקקה את צחוקה הממכר.
"אבל את חמודה כשאת ישנה, לא רציתי להפריע לך…" אמרתי, "טוב, אז לאן אתה לוקח אותי היום?" היא שאלה בסקרנות."סוד" אמרתי ונישקתי אותה. היא קמה מהמיטה והתלבשה, עצמתי עת עיני בזמן שהיא התלבשה והרגשתי את ידיה החמות נחות על עיני כאשר היא עומדת מאחורי. הרגשתי את שיערה החלק והארוך מלטף את פני ושפתיה נוגעות בשלי. "אני אוהבת אותך." היא מלמלה והזזתי את ידיה מעיני, ראיתי את חיוכה ונישקתי אותה.
"טוב, אולי במקו להתנשק כאן, נוציא את עצמנו מבית החולים?" היא שאל/אמרה וגיחכה.
הלכנו לאוטו שלי, היא תיישבה לידי ונישקה את שפתי.
התנעתי את האוטו והתחלנו לנסוע, "אוף! זה קשה!" אמרתי לפתע, "מה קשה?" היא שאלה, "לא לנשק אותך אבל אני חייב להסתכל על הכביש!"
פרק מס' 8
אמרתי והיא צחקה,"הגענו!" אמרתי ויצאתי מהר מהאוטו, פתחתי את דלתה כדי שהיא תוכל לצאת, "ג'נטלמן!" היא צחקקה ויצאה, נכנסנו לוילה שלי ושל הבנים.
"אנחנו בבית!" צעקתי ולואי רץ אלינו מחדרו, "איך את?" הוא שאל וחיבק את מאי, "יותר טוב, תודה." היא אמרה וחייכה, "האוי." אמרתי והלכנו לחדר שלה, הדלת הייתה עדין שבורה וחלקי עץ גדולים וקטנים התפזרו בכל החדר, "מה קרה כאן לעזאזל?!" היא צעקה, "ככה פתחנו את הדלת כשהתעלפת. נאלצנו לנפץ אותה, היא הייתה נעולה.." אמרתי, "אז אפה בדיוק אני אמורה לישון?" היא שאלה, חייכתי חיוך מסנוור והרמתי אותה כמו כלה, "מה אתה עושה?!" היא צרחה, והתחלתי לרוץ לכיוון החדר שלי, בעודי חולף על פני חדרו של נייל שהסתכל דרך פתח הדלת, "תוריד אותי!" היא צרחה וצחקה באותו הזמן, "אני יחשוב על זה, טוב… חשבתי! לא!" אמרתי והמשכתי לרוץ עד שהגענו לחדר שלי וזרקתי אותה על המיטה. "אעאע!" היא צרחה, והמשיכה לצחוק, "בוא נרד למטה." היא אמרה והנהנתי, ירדנו למטה והצטרפנו לכולם שראו טלוויזיה, התיישבתי על הספה ומאי התיישבה עלי.
♥מנקודת המבט של מאי♥
התיישבתי על הארי, ומיד זיהיתי את תצוגת האופנה שהם ראו ! "מאי, זאת לא את?!" שאל לפתע ליאם, "כן, זאת כן אני. אני דוגמנית." אמרתי והמשכתי להסתכל על המסך, זה מוזר! לראות את עצמי עושה פוזות למצלמה! "את אשכרה גם דוגמנית ביקיני?!" שאל זאין, ואני רק הנהנתי, המשכנו לראות את התצוגה עד שכבר נעשיתי עייפה, "אני עייפה. אני הולכת לישון. לילה טוב כולם!" אמרתי וקמתי מהארי, "לילה טוב נסיכה." נייל קם וחיבק אותי, "לילה טוב שמן!" צחקקתי והלכתי לחדר של הארי, שהפך להיות גם החדר שלי כרגע.
נכנסתי למלקחת והתקלחתי במשך חצי שעה. סגרתי את המים ושמתי על עצמי מגבת (כמו שמלת סטרפלס כזאת? נו כולן מכירות!) ויצאתי לחדר לקחת בגדים שחכתי לארגן מקודם, פתחתי את הדלת ומצאתי את הארי מתכתב עם מישהו בטלפון שלו ויושב על מיטה, הוא הרים את המבט וחייך, חייכתי גם אני והוצאתי את הפיג'מה מהמזוודה שהבנים העבירו לכאן מקודם. "כמה זמן את יכולה להתקלח?!" הוא שאל וחיבק אותי מאחור, "שני דברים: אחד, אל תחבק אותי, השער שלי עדיין רטוב, ושתיים, כמה שצריך!" אמרתי ונישקתי אותו, "לא נורא, גם ככה אני מתקלח אחרייך." הוא אמר, "נתראה עוד שעתיים!" אמרתי מצחקקת וחזרתי לשירותים, נעלתי את הדלת והתנגבתי. שמתי את הפיג'מה שלי שזה חולצה קצרה שכתוב עליה You Want to kiss me!" " באדום והגופייה עצמה שחורה. ומכנס מיני מבד בצבע שחור גם. ניגבתי עוד קצת את השיער ויצאתי. "חשבתי שבאמת תישארי שם שעתיים!" הארי אמר ונישק אותי. הוא נכנס למקלחת ונעל אחריו את הדלת. התיישבתי על המיטה והתחלתי לסרק את השיערי, ואחרי חמש דקות הוא יצא. הוא הסתכל על החולצה שלי כמה דקות ואז חיוך ענק התפרס על פניו, החיוך המשולם הזה ! שחשף את הגומות שלו. "מה?" שאלתי כשראיתי אותו מחייך ככה, "סתם… הכיתוב על החולצה שלך… הוא כל כך נכון!" הוא אמר ונישק אותי. הסתכלתי עליו, הוא לבש רק מכנסים, הסתכלתי על הקוביות שלו, הקוביות הגדולות שלו… "מה את בוהה בי ככה?!" הוא שאל והרים אותי והושיב אותי עליו, "אמרו לך פעם שאתה חתיך?" שאלתי/אמרתי והסתכלתי בתוך עינו הירוקות.
"תודה. אמרו לך פעם שאת מושלמת?" הוא חייך ונישק אותי, "תגיד, לא אמרת שאנחנו הולכים היום לדייט?" שאלתי, "אמרתי, אבל נצטרך לדחות את זה, כי… טוב עם אני אגיד לך למה את תביני לאן אני לוקח אותך, וזה אמור להיות סוד…" הוא אמר וכיסה את שנינו בשמיכה. "זה קצת מוזר לי…" אמרתי פתאום,
פרק מס' 9
. "זה קצת מוזר לי…" אמרתי פתאום, "מה מוזר לך יפה שלי?" הוא שאל, "שאני מרגישה איתך כל כך בנוח! ואנחנו בקושי מכירים! אנחנו מכירים בערך רק… חמישה ימים! וזה כבר מרגיש כאילו אנחנו יוצאים חודשיים!" אמרתי, "קוראים לזה א-ה-בה!" הוא אמר ונישק אותי, "אולי במקום להתנשק תלכו לישון?! שחכתם שמחר הולכים לים?!" נייל הופיע במפתן הדלת בזמן שהתנשקנו, "טוב, טוב!" אמרתי וקמתי לתת לו חיבוק, הוא חיבק אותי ואפילו טיפה מחץ אותי, הינו ככה בערך חמש דקות עד שהארי כבר קם כדי להפריד ביננו, "אולי תעזוב לי את החברה בשקט?" הוא שאל/אמר וחיבק אותי מאחור, "להזכירך זאת בת דודה שלי, ויכול מאוד להיות שלא היית מכיר אותה בכלל!" נייל אמר כנעלב ונשק לי על הלחי, "לילה טוב, פרינססה. " הוא אמר וחייך, ונעלם מאחורי הקיר. "קנאי…" מלמלתי להארי וסגרתי את הדלת, "למה את סוגרת?" הוא שאל, מתעלם מקח שאני הרגע עקצתי אותו, "כדי שנוכל לישון!" אמרתי כאילו זה מובן מאליו, "אבל אני מפחד מהחשוך! אני צריך שמישהו יחבק אותי!" הוא ילל ועשה לי פאפי פייס, "אז לך תחבק את זאין." אמרתי וחזרתי למיטה, "למה לי ללכת לזאין כשאת נמצאת כאן איתי?" הוא שאל והתיישב לידי, "כי אני לא הולכת להגן עליך מה- 'מפלצות הענקיות והמגעילות שיקפצו לנו ממתחת למיטה בשעת חצות!' " אמרתי בטון מלחיץ והארי ניצמד לי ליד, "תפסיק להתנהג כמו תינוק!" מלמלתי, "יא'חתיכת קנאי!" אמרתי וצחקקתי לעצמי בלי קול, "אני?! אני קנאי?!" הוא שאל וגהר מעלי, "כן." עניתי עם חיוך מעצבן ברמות, "אני לא קנאי! את הקנאית בחדר הזה!" הוא אמר, "אני לפחות לא מנקאת בזה שבת דודה של החבר שלי מחבקת אותו!" אמרתי עוקצת טיפה, "התחבקתם במשך חמש דקות!" הוא ילל, "אנחנו בני-דודים!" אמרתי ופרסתי את ידי לצדדים, אך הארי ניצל את ההזדמנות ונשכב אחורה בין ידי, "אולי תקום?" אמרתי וצימצמתי את הפתח של עיני, "לא רוצה… נוח ככה." הוא אמר ושם את ראשו על חזי. נאנחתי…." טוב קום! או שאני הולכת לישון עם לואי!" אמרתי, "למה עם לואי?!" הוא שאל מבולבל מעט, "בגלל שהוא חתיך, והוא נחמד, וחמוד, ומשוך.. ויש לי עוד מאה ואחת סיבות להגיד לך!" אמרתי, לא צחקתי, באמת יש לי עוד מאה ואחת סיבות להגיד לו למה. "אוקיי! אוקיי! אני קם!" הוא אמר וזז הצידה. "לילה טוב אהוב שלי." אמרתי ונישקתי אותו, הוא חיבק אותי כפיות ונרדמנו.
פרק מס' 10!!!
התעוררתי לפני הארי, אבל לא קמתי כדי לא להעיר אותו.
הדלת נפחתה והרמתי את ראשי, זאין נכנס לחדר וראה שממש משעמם לי והארי עדיין ישן, הוא חייך חיוך תחמני, ' או או ! זה לא יגמר טוב!' חשבתי, הוא התקרב עלינו וקפץ על הארי, "אעאעאע!" צרח הארי והתקפל, "זאין! תעוף ממני!" הוא צרח והסתכל עלי בעודי צוחקת, "תודה זאין!" אמרתי, "אני חייבת לך!" המשכתי לצחוק ורצתי למזוודה שלי, הוצאתי את בגדי הים שלי, "שחור, אדום כחול, תכלת, צהוב או ורוד?" מלמלתי לעצמי… "נלך על שחור." החלטתי לבסוף והכנסתי את כל שאר בגדי הים לתיק. לקחתי שמלת נוף בצבע תכלת.
התלבשתי מהר ועשיתי קוקו גבוהה.
יצאתי וירדתי למטה, כולם כבר היו מוכנים, וגם אלינור החברה של לואי ופרי אדוארדס מליטל מיקס היו שם, "הולכים?" שאלה פרי ואז היא ראתה אותי, "היי." אמרתי ולחצתי ידיים עם פרי, "אני מאי," "אני פרי." היא אמרה, "אלינור." אלינור שהייתה מחובקת עם לואי חייכה, "היי! רגע, את מאי שזכתה מקום ראשון בתחרות הדוגמניות השנתית?!" שאלה לפתע פרי, "זאת אני." אמרתי וחייכתי, "טוב הולכים כבר?!" האי התפרץ לשיחה וחיבק אותי מאחור, "כן." ענו כולם והלכנו למכוניות, זאין ופרי במכונית אחת, אני והארי, אלינור ולואי וליאם ונייל.
אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו לחוף.
הארי כיבה את המנוע ופתחתי את הדלת, יצאתי החוצה ונשמתי את רוח הים שהצליפה בפני.
הרגשתי את ידיו של הארי נכרכות סביב מותני, ואת נשמותיו על עורפי, "באו כבר!" שמענו את נייל צועק ופקחתי את עיני, הסתכלתי מעט הצידה וראיתי את שערו של הארי, "באוי?" הוא שאל, ולקח את ידי, התנתקנו מהחיבוק ורצנו למטה, הינו לפני המים ואני נעצרתי, הארי שלא הספיק לקלוט את זה שיחרר את ידי ומעד לתוך המים, צחקתי, הסתכלתי עליו וראיתי את הסומק מטפס במעלה לחיו, כל הבנים צחקו איתי ואלינור ופרי שמו את ידיהם על פיהם כדי להשתיק את צחוקם. "אני רציני!" הוא אמר והתקרב אלי כולו נוטף ממי הים המלוחים, "למה עצרת?!" הוא התקרב עוד צעד ואני לקחתי צעד אחורה, הוא התקדם אחד, ואני נסוגתי אחד, "כי לא רציתי להיכנס למים." אמרתי והסתכלתי על הארי הרטוב, "תביאי חיבוק!" הוא אמר, לא נפלתי בפח. "לא תודה!!" צעקתי והתחלתי לרוץ, והוא אחרי.
פרק מס' 11!
"נכון שהם חמודים ביחד?" שמעתי את פרי שואלת את זאין כשעברתי לידם בריצה, עדיין בורחת מהארי הרטוב.
"היא תמיד חמודה!" הארי צעק, כנראה שגם הוא שמע את פרי, "ואתה תמיד דביל!" צרחתי ועליתי על החומה שהפרידה בין חנית כלי הרכב והחוף מלא החול.
"אני יכול להיות דביל, אבל אני תמיד יישאר חתיך!" הוא צעק והסתכל עלי מלמטה. למזלי הרב, אין לי פחד גבהים! מיישום ש"החומה" הזאת, הייתה די גבוהה. "רדי משם!" שמעתי את ליאם והוא התקרב לכיוונינו, "את תיפלי!" הוא צעק, "אני לא! ואני לא יורדת עד שהארי מתרחק מכאן!" צעקתי בחזרה, "הארי תעוף משם!" לואי רץ אלינו, "למה אני זה שצריך לעוף?! זאת החברה ש-ל-י!" הארי שאל כנעלב, "כדי שהיא תרד כבר!" הוא צעק עליו, "מה הקשר?! למה לי אסור להיות כאן?!" הוא החזיר את "הכדור" ללואי, "כי אחרת היא לא תרד משם!" הארי נאנח, והסתכל עלי בעניים גדולות ועצובות, נאנחתי גם אני, "לא." אמרתי והם הסתכלו עלי. "אני מעדיפה שהארי יתפוס אותי…" אמרתי, נכנעת, "אבל את לא רצית להירטב לא?" "יש לי מתחת בגד-ים!" אמרתי, הורדתי את השמלה וכל הבנים בהו בי, "תפסיקו!" צרחתי! "להספיק מה?" של לואי, שבהה בי גם הוא, "תפסיקו לבהות בי!" צעקתי, "תפוס!" אמרתי ללואי וזרקתי אליו את השמלה, הוא תפס אותה ואני קפצתי, צחקקתי לי באותו הזמן, הלחץ באוזני היה גדול, אך התעלמתי ממנו, הרגשתי לפתע את זרועותיו השריריות של הארי מחזיקות בגופי, "ניצחת…" אמרתי, הייתי צמודה להארי, ככה שדי נרטבתי. החזקנו ידיים והלכנו לכיוון הים, "את יודעת, די הבהלת אותי עם כל הקטע של הקפיצה… אבל זה היה שווה את זה," הוא אמר, "מה היה שווה את זה?" שאלתי, "לראות אותך בביקיני." הוא אמר, הלסת שלי נשמטה, "סליחה?!" שאלתי, "אני סולח." הוא אמר צוחק, "מה אמרת מקודם?!" צעקתי, "שזה היה שווה לראות אותך עם ביקיני?" הוא שאל/אמר, "נו טוב…" נאנחתי, "עם זה מה שכל כך משמח אותך.. אז בסדר.." אמרתי ונישקתי אותו, ודחפתי אותו שוב למים, רק שהפעם, הוא תיחמן אותי! לא שמתי לב שהוא המשיך להחזיק בידי ומשך אותי איתו למים.
פרק מס' 12
&מנקודת המבט של הארי&
התחלתי להשפריץ על מאי עד שהיא נרטבה לגמרי, "אעאע!" היא צרחה והתקפלה על הצד כשהשפרצתי עליה ממי המלח הקרים, "זה קר!" היא צעקה ותפסתי את גופה, החזקתי אותה כמו כלה ורצתי עמוק יותר ויותר לתוך הים, "תוריד אותי!" היא צעקה, עכשיו כבר המים הגיעו לי עד החזה, ככה שלמאי הם הגיעו עד תחילת הצוואר, המשכתי להחזיק אותה עד שהצים כבר נעשו ממש עמוקים.
"הארי דיי! זה כבר נעשה עמוק מדי!" היא אמרה, שנינו כבר הינו חייבים לצוף כדי לא לטבוע. "זה כל הרעיון!" אמרתי ונישקתי אותה, נישקה רכה ומתוקה על השפתיים, "אני לא מצליח לקלוט איך הצלחתי לחיות בלעדיך קודם לכן!" אמרתי אחרי שהתנתקנו, "עובדה שהצלחת!" היא אמרה וחייכה את חיוכה הממיס, "היי!" שמענו את לואי צועק מהחוף והסתובבנו, "זוג יונים! אנחנו רוצים ללכת למסעדה בערב! צאו מהמים!" הוא צעק, "טוב…" אמרתי והחזקתי בידה של מאי, משכתי אותה לחוף ושיחינו לשם.. טוב…. לא לגמרי ברצף, התנשקנו כל כמה סנטימטרים. יצאנו מהמים והסתכלתי על גופה של מאי, זה לא הגיוני כמה יופי יש בבן אדם אחד! ניערתי את ראשי והסתכלתי סביב, כל שאר הבנים שהיו על החוף בהו בה. היא לקחה את המגבת שלה והתעטפה בה, חבל, דווקא יפה לה עם ביקיני.
היא שמה את שמלת החוף שלה ואספה את שיערה החום שבקצותיו הוא בלונדיני.
התנגבתי גם אני והחלפתי בגדים בשירותים שהיו שם, "באוי." אמרתי למאי ומשכתי אותה לרכב. התנעתי את המנוע, ולחצתי על דוושת הגז, היא שיחררה את שיערה, והסתכלתי עליה ממבט חטוף, שיערה הארוך התנופף ברוח ועינה היו עצומות הגענו לוילה לפני כולם. כיביתי את המנוע ויצאנו מהאוטו ורצנו למעלה, "ראשונה במקלחת!" היא צעקה ורצה לחדר שלנו. אין. מה. לעשות. אני. מאוהב. עליתי לחדר שלנו גם אני, ותפסתי בידה שנייה לפני שנכנסה לחדר המקלחת, סובבתי אותה עלי והצמדתי אותה לגופי. זה כל מה שרציתי, להרגיש את נשמותיה, את חום גופה הממכר, ולשמוע את קולה היפה. "נכון שבא לך לתת לי להיכנס למקלחת?" היא העירה אותי מהחלום בהקיץ, "אולי ניכנס שנינו?" שאלתי בתקווה, "אממ…לא." היא אמרה וסגרה לי את הדלת בפנים.
פרק 13!!
♥מנקודת הבט של מאי♥
התקלחתי במשך חצי שעה. סגרתי את המים החמים והקרים, התעטפתי במגבת…
ושוב! שחכתי לקחת בגדים… נאנחתי, "הארי!!" צעקתי וסובבתי את המפתח, הארי נכנס במהרה כאחוז טרוף, "מה קרה?! הכל בסדר?!" הוא שאל במהרה, "כן… יש מצב שאתה מביא לי את הבגדים שיש על השידה?" שאלתי ועשיתי לו פאפי פייס, "מאי! זה לא מצחיק! את ממש הבהלת אותי!" הוא אמר והתקדם לכיווני, ותפס בפני בין שני כפות ידיו, "את יודעת שאת חשובה לי נכון?" הוא שאל ולא נתן לי לענות, משום שהוא הסתער עלי בנשיקה. "אני…אוהב…אותך!" הוא אמר בין נשיקה לנשיקה, הצמדתי לקיר, והרגשתי אותו קר כנגד חום גופי.
"אממ…הארי…נכון שבא לך ללכת להביא לי את הבגדים… ולהספיק לנשק אותי?!" אמרתי, "אממ…לא." הוא פסק והמשיך לנשק אותי נשיקות רכות ומתוקות, נאנחתי וחמקתי הצידה, אך שהוא שם לב וזז גם הוא וסגר עלי.
"תן לי ללכת להביא את הבגדים!" אמרתי, "לא רוצה!" הוא אמר, "לא אכפת לי!" אמרתי וחמקתי ממנו החוצה לחדר. לקחתי את הבגדים שהכנתי, שמלה ורודה ונעלי עקב שחורות. חזרתי לחדר המקלחת ומצאתי את הארי מחכה לי שם עדיין, "טוב… צא!" אמרתי והצבעתי על הדלת, "לא רוצה." הוא אמר והתקרב אלי. "כן רוצה!" אמרתי ושמתי את הבגדים על השיש בצבע השמנת, "צא!" אמרתי בתוקף והתקרבתי עליו גם אני, "לא רוצה!" הוא אר שוב, וחיוך שובב עלה על פניו, שמעתי את דלת הכניסה לבית נפתחת, "לואי!!" צרחתי לואי הגיע מתנשף לחדר מחזיק באגרטל, "מה קרה?! למי להרביץ?!" הוא שאל ומשך אותי אליו, כדי להגן עלי, הוא הצמיד אותי לגופו וכרך את ידו האחת סביב גופי, "לא להרביץ, רק להוציא מכאן את הארי!" אמרתי ולואי הניח האגרטל על השיש, "הארי, למה אתה לא מקשיב לה ויוצא?!" הוא שאל בתוקף, "כי אני לא רוצה לצאת." הוא אמר, עדיין עם מבט חמוץ על הפנים למראה כך שאני צמודה ללואי. "פשוט תצא! כבר שש בערב ! ואנחנו רוצים לצאת עוד מעט!" לואי אמר עדיין אוחז בגופי, שהיה עטוף במגבת, "אני יוצא בתנאי אחד…" הארי אמר, "מה התנאי?" שאלתי, "שאתה משחרר את מאי ! ולא נוגע בה !" הוא אמר והעיף את ידיו של לואי ממני והצמיד אותי אליו, "מה הקטע שלך?!" שאל לואי, "מה הקטע שלי?! מה הקטע של לחבק את החברה של החבר שלך?!" שאל הארי, "מה הקטע של שניכם! עופו מכאן!" צרחתי ושניהם הסתכלו עלי, "תהיה בשקט מאי." סינן הארי, "אל תשתיק אותי! ותעוף מכאן! פשוט תצאו כבר !" צחרתי בכל הכוח, וראיתי את ראשו של זאין מציץ, "הכל בסדר?" הוא שאל והתקרב, "לא ! הכל לא בסדר! כי הם לא יוצאים מכאן!!" צרחתי…..
פרק 14
♥מנקודת המבט של מאי♥
לואי והארי יצאו הודות לזאין שתפ אותם בחולצות ו"זרק" אותם החוצה.
נעלתי את הדלת וסיימתי להתנגב, התלבשתי ולקחתי את האיפור שלי מהארון, יצאתי והארי נכנס, לא החלפנו מילה והוא נעל את הדלת. הסתרקתי ועשיתי מחליק. הארי יצא והסתכל עלי, "למה את שורפת את השיער שלך?" הוא שאל בעוקצנות והתקרב אלי, "כדי שהשיער שלי יהיה חלק! איך חשבת שזה קורה?!" אמרתי/שאלתי, "באמת?" הוא שאל והתיישב לידי, "לא ! בכאילו!" עקצתי אותו, "למה את עוקצת אותי?!" הוא שאל ושם את ידיו על הירך שלי. "כי אתה עצבנת אותי!" אמרתי ולקחתי את המכשיר שעושה בייביליס. עישיתי קצת בייביליס על הקצוות הבלונדינים שלי, לקחתי את השיער וסידרתי אותו על הצד, ושמתי סיכה בצבע אדום זהב, התאפרתי קצת, שמתי צלליות, רימל, אילינר, עיפרון שחור, אודם בצבע ורוד/אדום בהיר, שמתי את נעלי העקב שלי, ונעמדתי, הסתכלתי במראה, העפתי נשיקה למראה, מזווית עיני ראיתי את הארי מסית את מבטו לצד, הוא קם על רגליו והתקרב אלי, "אני מצטער." הוא אמר ועטף את גופי בין ידיו….
פרק 15
הוא עטף את גופי בזרועותיו וחיבק אותי חזק, הרגשתי את תלתליו נוגעים בראשי,, ואת שפתיו עוברות לאט לאט וביסודיות על צווארי. "אני מצטער…אני מצטער שהתנהגתי ככה…הייתי מגעיל, ולא מתחשב. אני קינאתי כי לואי חיבק אותך, ואת צריכה לתת לי עכשיו סטירה על זה. נשיקות לא יעזרו לי, זה כבר משהו שאני לא כול לתקן בעצמי. אני מבקש סליחה…" אמר הארי, הצער נשמע בקולו, "זה בסדר…אני צרחתי עליך, לא הייתי צריכה לעשות את זה." אמרתי ונישקתי אותו, "את מדהימה. גם במראה, וגם באופי, כל גבר שקיים בעולם, רוצה אישה כמוך. אני מבטיח לך." הוא אמר ונשק לשפתי ברכות ממכרת, התנשקנו קלות עד שהנשיקה הרכה הפכה סוערת, הרגשי את לשונו נכנסת לפי, אך לא התנגדתי. התנתקנו בגלל הצורך המטומטם הזה "לנשום" !
"אני לוקח אותך מחר לדייט. מילה שלי." הוא אמר וירדנו למטה, יש ב-30 מדרגות עד לקומה הראשונה מהקומה השישית. "הארי למה אתה מסתכל עלי ככה?" שאלתי, ולאחר רגע כבר הייתי בזרועותיו של הארי שדהר למטה מהקומה החמישית בבית לקומה הראשונה. קומת הקרקע. "הארי תוריד!!" אותי צרחתי. הוא הוריד אותי ליד המבטח שממנו זאין יצא מחזיק בידו פרוסת עוגה. "עכשיו הולכים למסעדה! למה אתה אוכל?!" שאלתי, "כי אני רעב…" הוא אמר ולקח מהפרוסה ביס.
"למה לקחת אותה לכאן?" הוא שאל את הארי וניקה את הפרורים מחולצתו השחורה שדרכה ראו את הקוביות הגדולות והמדהימות שלו! (הערת הכותבת: אין מה לעשות! הפייברויט שלי זה זאין! הייתי חייבת!) "כי היא איטית מדי!" ילל הארי, "אני על עקבים!" החזרתי לו, הוא הסתכל על רגלי ועינו נפתחו לרווחה, "למה למען השם ! את הולכת עם עקבים כאלה גבוהים?!" הוא צעק והרים את מבטו אל עיני, "כי זה מה שהולך לי טוב עם השמלה! וזה גם די נוח…" אמרתי, והסתכלתי על העקבים גבוה של משהו כמו 7 ס"מ (סנטימטר לכל הסתומים שיש לנו בעולם!) "תורידי את זה!" אמר הארי בתוקף. "לא רוצה." אמרתי והלכתי לאוטו וחיכיתי לו שם. "את באה לפה הרבה?" קול שאל מאחורי…..
פרק 16
"את באה לפה הרבה?" קול שאל מאחורי, הסתובבתי וראיתי גבר עומד לידי ומחייך חיוך מושך.
"לא." שיקרתי וצמצמתי את עיני, "טוב, רוצה לקפוץ אלי הביתה? ואז אני יראה לך קצת את האזור?" הוא שאל, "לא תודה." סיננתי והוצאתי מתוך התיק הקטן שלקחתי את האיפוד שלי, ובדקתי את הטוויטר. "נו! אל תשחקי אותה קשה להסגה ! את הרי יודעת שבסופו של דבר אני ינצח את הקור הזה." הוא אמר והתקרב אלי, גלגלתי את עיני והוא תפס את סנטרי עם שתי אצבעותיו. "קחי. זה המספר שלי, אפילו שאני לא הולך ללכת מכאן בקרוב…." הוא אמר ושם את המספר בתוך כף ידי, "לא תודה." אמרתי והוצאתי אותו משם. "מאי! באמת, אל תהיה כזאת ! אני יודע שאת לא באמת קרה !" הוא אמר וניסה לנשק אותי אבל התחמקתי ממנו, "תעזוב אותה!" קול נשמע, והארי נעמד ביני לבין הגבר כאשר גבו מופה אלי, "ומי אתה שתגיד לי מה לעשות? אה נכון.. הזמר העלוב הזה מהלהקה המפגרת… ואן דרקרקשן? וואן דוריקשין? איך קוראים לכם? ואם אתה לא שם לב, אני די מנסה להתחיל כאן עם בחורה ! אז תעשה טובה, תתחפף!" הוא אמר, "דבר ראשון, זה וואן ד-י-י-ר-ק-ש-ן! ודבר שני, אתה די מנסה להתחיל כרגע עם ה-ח-ב-ר-ה ש-ל-י !" הארי החזיר לו, יצאתי מהגנתו של גופו של הארי ונעמדתי ליד הבחור, "אתה רוצה נשיקה?" שאלתי במתיקות והארי הסתכל עלי מבולבל, הבחור חייך חיוך של ניצחון והסתובב אלי, הוא התקרב אלי, ותקעתי לו ביריכה במקום רגיש…הוא התקפל מכאבים ונפל על האספלט החם, אשר התחמם מאור השמש של הצהריים. "אני אזהר ממך יותר…" מלמל הארי, "לא תקבל." זרקתי לעבר הבחור ונכנסו לאוטו.
הגענו למסעדה, והבנים כבר היו שם, "למה התעכבתם?" לואי שאל ושתה ממיץ הגזר שלו, התיישבתי ליד לואי והארי לידי ליד נייל, שאכל משלושה מנות ביחד. "איזה בחור ניסה להתחיל עם מאי… אני צריך להתחיל לא לעצבן אותה…" אמר הארי והסתכל בתפריט, "למה?" זאין שאל ולקח חתיכה מהסטיק שלו, "כי היא תקעה לו ברכיה, ואני לא אתפלה עם כשנחזור הוא עדיין ישכב על הכביש צורח מכאבים." אמר הארי בזמן שאני בחרתי מה אני מזמינה. המלצר הגיע, "מה תירצו להזמין בבקשה?" הוא שאל, "אני רוצה סטיק אנטריקוט." אמר הארי והסתכל עלי, "רביולי בבקשה." אמרתי, "את לא מזמינה בשר הוא שאל אחרי שהמלצר גמר לרשום והלך לתת את ההזמנה לטבח. "אני צמחונית." אמרתי וכל הבנים חוץ מנייל הסתכלו עלי, "את מה?!" צעק זאין, "אני צ-מ-ח-ו-נ-י-ת!" אמרתי לאט וברור, "איך את יכולה? בשר זה בריא, זה טעים, זה אשיר בויטמינים." אמר ליאם, "וזה גם משמין." אמרתי, "וגם זה אומר שצריך להרוג חיה בשביל זה… ואני ראיתי פעם איך שחוטים פרה… (הערת הכותבת: אני לא באמת ראיתי! ואני גם לא רוצה לראות!!!!)
"תפסיקו להסתכל עלי ככה!" אמרתי ושילבתי את ידי ועשיתי פרצוף חמוץ. "אני מת על הפרצופים שלך!" אמר הארי ונשק אותי בלחי, אך במקום להפסיק אחרי נשיקה אחת, הוא המשיך לנשקי על הלחי. "ואני מתה שתפסיק להוריד לי את האיפור…" אמרתי ושחפתי אותו. "את יפה גם בלי איפור!" הוא אמר ונישק אותי בפה, גם כשניסתי להתנתק, הוא לא נתן לי, ורק העמיק את הנשיקה עוד, ועוד ועוד…עד שהיא הפכה לצרפתית לוהטת!
"טוב! אני רואה שאתם רעבים! אבל המנות שלכם הגיעו! אז תפסיקו לאכול אחד לשני את הפה!" לואי אמר מצחקק, "בבקשה תפסיקו! אני לא יכול לראות זוגות עכשיו! לא אחרי שפרי נפרדה ממני בכלל בלי סיבה ניכרת לעין !" אמר זאין והפריד ביננו, "למה היא נפרדה ממך?" שאלתי וקמתי על רגלי, מסדרת את שמלתי בצבע האפרסק. "לא יודע." הוא אמר בעצב, "טוב…הייתי מכירה לך מישהי, אבל היא בלונדון…" אמרתי והסתכלתי עליו, הוא נראה די שבור, עד מחר זה בטח יעבור לו, אבל כרגע הוא נראה מבולבל וזקוק לחיבוק חם ואוהב, אז זה מה שעשיתי, חיבקתי אותו.
הוא שיתף איתי פעולה וחיבק אותי חזק חזק, והצמיד אותי אליו, כמעט לא יכולתי לנשום, אבל לא אמרתי כלום, הוא צריך את החיבוק הזה.
"כשתחליט להפסיק לחבק את החברה שלי! אני אחשוב עם להרביץ לך, או לא כי פרי נפרדה ממך." אמר הארי, והפריד ביני לבין זאין, הוא משך אותי אליו ודחף את זאין שלמזלו לא נפל אלה רק איב קצת קיווי משקל וצעד כמה צעדים אחורה, "אולי די כבר?!" צרחתי והתנתקתי מהארי, נעמדתי מולו, "מה יש לך?! בכל פעם שמישהו אחר מחבק אותי ! או אפילו נוגע בי! אתה מתחיל להתחרפן! החברה שלו נפרדה ממנו! זה אחד החברים הכי טובים שלך?! מה יש לך?! בהתחלה זה היה חמוד ! עכשיו זה כבר מעצבן!" צרחתי, הוא הסתכל עלי במבט מהוסס, "פשוט… תעזוב אותי." אמרתי ולקחתי את המפתחות של הארי ואת התיק שלי, ורצתי משם לאוטו. נכנסתי למושב של הנה, למזלי יש לי רישיון נהיגה, לא נהגתי הרבה זמן, כי תמיד מסיעים אותי, אבל למזלי אני זוכרת מה עושים עדיין. הכנסתי את המפתח לתוך הסוויץ' (החור הזה שלו) , הסתכלתי על השמים, הכוכבים כבר התחילו להופיע… (הגג של האוטו נפתח, כאילו מתקפל אחורה כזה.) נאנחתי ולחצתי על הגז. נסעתי בכביש מהיר כאשר שערי מתנופף מא
תגובות (8)
אוקיי, לכל הפאקינג הלא שפויים שקראו את זה.. מקווה שאהבת. ♥ חחח
חחחחח תודה ;)
וזה רק עד חצי פרק 16, לא עד 38… :/
הגיוני ><
וואו…
את לא שפויה שכתבת את זה!!
חח אוהבתתת
היומניסטית XD
1. זה מה שקורה כשמשעמם…
2. זה מה שקורה כשיש כל כך הרבה בנות שאוהבות את הסיפור ורוצות לקרוא עוד.
זה מדהים!!!!!!!!!!
לגבי המודים: הספר מהנרת הזמן יותר ארוך ואני קוראת ספרים עם יותר מ-800 עמודים אז זה לא כל כל מפריע לי.
ושוב זה פשוט מדהים!!!!!!!
יש לך חתיכת כישרון!!!!!!!!!
תודה רבה
תקראו את הארי פוטר ומסדר עוף-החול (5)
זה 887 עמודים >
קראתי הכל ולא יכולתי לעצור אפילו ללכת לשירותים ממש מעניין(: