החבר לש הבן דוד שלי סיפור עם 1D פרק 21 חלק ג' (קצר :/)
מהפרק הקודם (21 חלק ב') :
הרגשתי טיפות מים מטפטפות על עורפיי ושפתיים רכות נוגעות בעורפי שהעבירו בי צמרמורות מחשמלות.
21 חלק ג':
"הולכים?" שאלתי, הסתובבתי והבטתי בהארי.
סרקתי את גופו אשר חזהו וביטנו היו חשופים ומגבת נקשרה על מותניו. בהיתי בקוביות שלו לכמה שניות כד שקולו הצרוד והיפה העיר אותי.
"ככה?" הוא שאל והסתכל על גופו.
"לא…" אמרתי מצחקקת וכרכתי את ידי סביב צווארו החם.
"אז איך?" הוא שאל והלך כמה צעדים לאחר בזמן שהוא כורך את זרועותיו סביב מותני.
"עם בגדים טפשון שלי!" אמרתי וצחקתי מעט.
"אני מתערב איתך שאת מעדיפה אותי בלי חולצה!" הוא אמר והפילו אותנו על המיטה.
"לך תדע…" מלמלתי מדביקה לו נשיקות מתוקות על השפתיים, "כי אני מכיר אותך. ואת בת." הוא אמר, "מה זה קשור עם אני בת?" שאלתי מבולבלת, "כי כל הבנות משוגעות עלי!" הוא אמר בגאווה, "אתה ממש צנוע!" אמרתי צוחקת, "אני יודע!" הוא אמר עם חיוך גדול, שמיד נפל והפך לפרצוף חמוץ, "רגע, היי!" הוא בקול נעלב. "אתה ממש מצחיק, אתה יודע?" שאלתי, "כן." הוא אמר מחויך, "אבל לואי יותר." אמרתי וצחקתי עד שהוא לקט מה אמרתי.
"לא נכון!" הוא אמר לאחר דקה שהצליח לפענח מה אמרתי בזמן שצחקתי צחוק מתגלגל.
"אני אוהב את הצחוק שלך…" הוא מלצל ונשק לצווארי, והתחיל לרדת עד לכתפי.
"הארי דיי. אנחנו מארחים! נראה לי כולם כבר הלכו!" אמרתי, מנסה להחליף נושא.
"הם יחכו…" הוא מלמל והמשיך לשק את צווארי הלוך וחזור.
קמתי ממנו וישרתי את שמלתי. "יאללה, תתלבש ונצא. מלאך שלי." אמרתי וחייכתי, לקחתי את האייפון שלי שהיה עד עכשיו בטעינה, את המפתחות של הבית, כי נייל הביא לי מפתח לחצי שנה שאני כאן, את התיק/ארנק שלי בצבע שחור מבריק. הכנסתי לתוכו את המפתחות, את האייפון ואת האיפור שלי שאני לוקחת לכל מקום.
"טוב טוב." הוא מלמל ונשמע מעט עצבני, הסתכלתי בעינו אשר קמטים של כעס היו עיטורים סביבן, אך מבטו התרכך מיד כאשר קלט שאני מסתכלת בעיניו.
נאנחתי, יצאתי מהחדר וסגרתי אחרי את הדלת.
ירדתי למטה במדרגות מהקומה החמישית לראשונה.
ודקה לפני שהגעתי לקצה המדרגות קיבלתי הודעה מג'ס.
'מאיוש, אני מתגעגע!!! מתי את חוזרת ללונדון?! בכל אופן, אני בא שבוע הבא לניו יורק! נוכל להיפגש!! מת עליך יפה שלי ♥.' הוא כתב, חייכתי למראה ההודעה.
"מי זה?" קול שאל מאחורי, הסתובבתי והארי עמד מאחורי מציץ מעל כתפי ומביט בהודעה.
"סתם…" מלמלתי וסגרתי את האייפון, הכנסתי אותו לתיק והצמדתי על שפתיינו, לא נישקתי אותו, רק נתתי לו להרגיש את שפתיי.
"תפסיקי כבר לגרות אותי עם השפתיים שלך…" הוא מלמל ונשק לשפתיי ברכות.
"למה?" שאלתי בתמימות, "כי את מחשמלת אותי!" הוא צעק והחזיק את פני בין שתי כפות ידיו הגדולות.
"ואתה מעצבן אותי! אנחנו צריכים לצאת!" הרמתי את קולי מעט, "למה את כל כך משגעת?!" הוא מלמל בזמן שהתניע את המנוע של המכונית האדומה שלו וחגר את חגורתו, "חגורה?" הוא שאל, הנהנתי בראשי.
הארי יצא מהחניה ולחץ על דוושת הגז בכל כוח.
הגענו לאחר כחמישים דקות נסיעה למועדון רועש במיוחד. "אז, מה את אומרת את המקום מותק?" שאל הארי בזמן שכיבה את המנוע, "אתה לא ערס, אז אל תדבר ככה, לא מתאים לך. ואני לא אוהבת מועדונים…אז אין מי לה להגיד לך." אמרתי בעוקצנות.
"מה שתגידי בובה." הוא מלמל, הרמתי את גבתי.
ממתי הוא קורא לי כך?!
"הנה אתם! כמה זמן!" זאין דהר להכרתנו.
הוא החזיק משקע אלכוהול אשר הדיף ריח חזק במיוחד, כנראה הוא עוד לא התחיל להשפיע על זאין.
אבל זה יקרה בקרוב.
אני והארי יצאנו מהמכונית, "תגידי יפה, מה דעתך על ריקוד או שניים?" בחור שיכור התקדם לכיווני, הוא נראה די טוב, היה לו שיער שחור אשר היה בצורת כרה קצר עם וני ארוך שהסתיר את אחת מעינו הכחולות (*מצורפת תמונה של הסתרוקת ברציתי להוסיף)
"מצטער אחי, היא תפוסה." הארי נעמד לידי וקירב את גופי אל גופו.
"את מסכנה עם את יוצאת עם הבחור הזה…" הוא לחש לעברי והלך.
הוא הדיף ריח כבד במיוחד לש אלכוהול וכך גם פיו.
תגובות (8)
תמשיכי זה מושלםםםםם
וואי ממש לא מעפן להפך זה מושלםםםם בטירוף מתה להמשך מיטמיט שלי!
מחכה לפוסטר של מארון פייב מחר ;)
הפרק ממש לא קצר והוא מושלם ואני במתחת תמשיייכי פלייז ;)
ממש ממש לא מעפן ולא קרוב להיות
זה פשוט מהמם תמשיכי מהרררר
מושלםםםםםםםםםן תמשיכיי
תמשיכיייי!!!!!!!!!
תודה רבה בנות!
תמשיככי;)
זה מושלםםם3>