החבר הכי טוב שלי הוא ערפד !!!(וואן די) פרק 4

״אור ..? אורוש ..? תתעוררי נסיכה..״ הארי לחש לי ועיני נפתחו באיטיות. האור סנוור אותי קצת אז מיד סגרתי את עיני בחזרה.
״נרדמתי ?״ שאלתי אותו עדיין עם עיניים עצומות.
״כן רורו.. בבדיקת דם הרופא אמר שאין לך כלום.. אז היום בערך בזמן שיחזירו לי את התוצאות של הבדיקה נוכל לחזור הביתה ולבקר את קלי..״ הוא אמר וחיוך עלה על פניי . קלי.. הבייביסיטר שלה צריכה ללכת בערך בשעה שש ככה שאני צריכה להיות שם עד אז ..
״בשש אני צריכה כבר לחזור הביתה האז , קלי שם״ אמרתי וחיכתי אליו . אני אוהבת את קלי . מאוד ! היא האחות היחידה שלי בעצם . והיא כלכך חמודה ! כאילו את רוצה למעוך אותה כל שניה אפשרית!
״ברור ! כמה זמן לא ראיתי אותה .. מסכנה .. היא מרגישהיותר טוב ?״ הוא שאל
״אני לא יודעת הארי.. אבל בשש נדע״ אמרתי וחייכתי . בעצם השעה עכשיו הייתה חמש ועשרים , ככה שיש עוד ארבעים דקות. כל הזמן הזה דיברתי עם אבריל והכרתי אותה . צדקתי , באמת יש שם מישהי נחמדה ולא ביישנית מתחת לשקט הזה . אחרי שתי דקות הגיעה עוד נערה , אבריל הסבירה לי שזוהי חברתו של זאין , שרצתה לבדוק מה שלומי. קראו לה אלכס . היא נכנסה וראיתי שהיה לה שיער חום ארוך וחלק וגם עיניים כחולות עם שמץ אפור בתוכן , היה לה גם פוני צד . היא הייתה גבוהה ורזה קצת חיוורת , משהו טיפוסי לערפדים , והיא הייתה מצחיקה מאוד ! כולנו הכרנו וסיפרתי לה קצת על זה שאני חברה טובה של הארי מהילדות ושגדלנו יחד , והם לא האמינו לסיפורים שלי משהיינו ילדים!
״וגם פעם אחת הוא סחב אותי בגיל שלוש עד לספסל וישבנו מתחתיו ואז התיישבו שם אנשים והוא פשוט צעק ׳בו׳ ולקח את ידי כדי שנברח , זה היה קורע אתן פשוט לא מבינות!״ אמרתי צוחקת עדיין מהזיכרונות הטובים שלנו כילדים.
״באמת? הארי לא תמיד שטותי כזה .. הוא רציני רוב הזמן איתנו״ אלכס אמרה
״אולי זה כי אתם איתו רק כשאתם אוכלים, אולי תבואו לבית שלי היום בשש ? הארי בא אליי גם ואחותי הקטנה תהיה שם , תוכלו לבוא עם הבנים ונהיה אצלי״ אמרתי מחייכת והן הנהנו וחייכו אליי גם .

השעה שש הגיעה , וכולנו יצאנו מהחדר שבו שהיתי , החלפתי את בגדיי שהיו מלאים בדם וזרקתי אותם . ויצאנו החוצה . המזג אוויר היה ממש חמים ! לונדון והמזג אוויר שלה … הורדתי את המעיל והחזקתי אותו בידי , הם לא יכלו להשתמש במהירות שלהם מכיוון שהיו המון אנשים בסביבה , לא כמו באזור הקניון . אז הלכנו עד לביתי בשקט . כמעט וללא דיבורים .
״אוקיי הגענו !״ אמרתי ופתחתי את הדלת ומיד ראיתי את קלי רצה אליי ומחבקת אותי . היא כלכך חמודה שזה לא הגיוני!
״קלייייייי מה קורה יפה ?״ הארי אמר והרים אותה לחיבוק .
״האר האררררר אתה פהה !! רורו , מי אלה ?״ היא שאלה וצחקקתי קצת למשמע שאלתה כשהם עומדים ממש מולה .
״קלי אלה לואי ליאם זאין נייל אלכס ואבריל״ עניתי לה בידיעה שהיא לא תזכור את השמות מהר כלכך.
״היייי״ היא אמרה וחיבקה כל אחד מהם בחיוך. היא חברותית ומקסימה !
״בואו חברה תיכנסו״ אמרתי ושמתי לב שכל הפחד שלי מהבנים כאילו הולך ודואך . אפילו שיש ערפד אחד לפחות כל יום בבית שלי – הארי , אבל זה משהו אחר כשזה שבע ערפדים !
״יש משהו לאכול?״ נייל שאל ובאתי לענות לו בכן כי בעצם המקרר היה מלא באוכל אבל אז נזכרתי . נייל ערפד . ומה ערפדים אוכלים ? דם .