החברים הכי טובים? פרק 6-עונה שניה

פרק 6
"הל'!" נייל צעק ושמעתי צעדים מתקרבים אלי הסתכלתי לרצפה כשאני יושבת עדיין
"מה קרה?" שאל לחוץ מתיישב לידי שתקתי חושבת מה לומר לו
"סתם משהו שקשור לממלכה שאסור לך לשמוע כי זה סודי מדי" ניסיתי לחייך לכיוונו חיוך מתגרה אבל מבטו לא השתנה
"זה בסדר תסמוך עלי" חייכתי "אז.. לגבי היום כיף?" הסתכלתי עליו עדיין מבטו לא השתנה, השפלתי את מבטי וקמתי מישיבתי על הרצפה
"הלן'? משהו קורה, למה את לא מספרת לי?"נייל גם כן קם
"אתה לא משתמש בשם שלי, כמעט ובכלל"הסתכלתי עליו גם אני עם מבט קפוא בעלתי את רוקי
"אנחנו מצטערים להפריע אבל נייל זה עניין שאסור לה לספר כמה שהיא רוצה" באני דיבר
"ואנחנו הולכים לסבול על כך שהיא הולכת לדבר על מה שהיא רוצה לגלות לך" נאנח גורם לי לפלוט גיחוך ולנייל לעלות חיוך לבסוף
"השיעור נגמר נכון?" נייל שאל את ברני ובאני, הם הנהנו לחיוב ונייל משך את ידי לכיוון היציאה מהארמון
"אני יכולה לשאול לאן אנחנו הולכים?" רצתי אחריו
"ליום כיף להוציא הכל מהראש" הסתכל לכיווני חייך וחזר להסתכל לאן הוא רץ יצאנו מהארמון והגענו לגינה שם נייל עצר מחפש משהו
"אני יכולה לעזור לך לחפש משהו?"שאלתי אותו לאחר כמה דקות
"לא, מצאתי" רץ לכיוון ימין ואני אחריו רואה נדנדת עץ חדשה מוקפת בפרחים
"זה ממש יפה, ממתי זה פה?" אמרתי מתנשפת
"בואי שבי" חזהו עולה ויורד בקצב מהיר כמו שלי ומתקדם לכיוון הנדנדה ומתיישב עליה, כשישבתי לידו השמים הכתימו והשמש הצהובה החמה הפכה לחמימה וכתומה
"הייתה לי תוכנית לעשות לך יום כיף, אבל היא נהרסה" היה אוכזב
"לא, היא לא" חייכתי לכיוונו עדיין מתנשפת
"את לא יודעת לרוץ" צחק ואני אחריו
"מודה באשמה" הרמתי ידיים ונייל גלגל עיניים
"הל'? חשבת פעם מתי תרצי להתחתן?" הסתכל על האצבעות שלנו המשחקות אחת עם השניה
"האמת? שעד היום בכלל לא חשבתי על זה" גם אני הסתכלתי על האצבעות שלנו
"ומה חשבת?" הרגשתי את מבטו עלי
"שאני מפחדת, מפחדת מלהתחתן" גם אני הסתכלתי עליו
"מפחדת?" שאל מבולבל
"כן, אני לא יכולה להסביר את זה, אבל אני מפחדת שבגלל שאני יתחתן אני יאבד הכל" עצמתי את עיניי וכך גם השמים נהיו שחורים כמעט וללא כוכבים
נייל גיחך והסתכלתי עליו במבט מבולבל
"בדרך כלל לגברים יש פחד מהתחייבות" חייך
"אין לי פחד מזה, יש לי פחד שבגלל החתונה, אני.." הפסקתי את המפשט מסתכלת לשמיים שלפתע כוכבים רבים הופיעו "אני יאבד אותך" המשכתי לאחר כמה דקת שקט. עצמתי את עייני ודעות זלגו על הלחיים שלי החלום לפתע הופיע שוב, אך עייני לא נפתחו בבהלה כמו תמיד, אלא המשכתי לבכות בתוך הזרועות של נייל
"הל, בואי תשבי איתי על הדשא" ירד מהנדנדה ונשכב על הדשא הירוק, אשר עלה מעט על גופו שנשכב עליו נשכבתי לידו, עדיין מוחה כמה דמעות אשר נפלו על הלחי
"הדמעות שלך לא היו לשווא, לפתע השמים מלאים בכוכבים, על כל הדמעה קטנה שלך משהו טוב יצא" חייך חיוך קטן ומ-להסתכל עליו עברתי להסתכל על השמים הזוהרים, נייל קם לישיבה מסתכל לכיוון שמאל בבהלה מעט
"מה קרה?" קמתי גם אני מחזיקה בזרועו בחוזקה
"שמעתי רעשים" והזיז את ראשו מצד לצד "זה בטח כלום ואני סתם מדמיין" וחזר לשכב להסתכל על השמים הסתכלתי כמה וכמה פעמים הצידה עד שראיתי את שני הארנבים החביבים שלי באים מרחוק אך מבטם מודאג
"נ..י..י..ל?" שאלתי מגמגמת
"אמ..כן הלן?" אמר עם עיניים סגורות
"ל.א ל..א מ.ש..נ..ה" שוב גמגמתי ושתקתי עד שברני ובאני הגיעו לידנו
"שלום אנו מפריעים לכם?" ברני אמר בצעקה באוזן של נייל וכשהם התחילו להתווכח מעט באני דיבר איתי
"משהו קרה לממלכה, להורים שלך, הם" הפסיק מנסה למצוא את המילים הנכונות כדי לבשר לי את הבשורה
"הבנתי, אתה יכול לספר לי על השמים הסתכלתי עליהם עדיין מבולבלת מכמות הכוכבים אשר הופיעו תוך מספר דקות
"ככה זה שהמלכים נעלמים, והגיע תורו של יושר העצר למלוך. במשך שבוע השמים משתנים לפי מצב רוחו, לכן אסור לך לבכות אלא רק בכדור הארץ" מבטו היה מעט מאוכזב ועצוב במיוחד
"אני עכשיו יכולה לספר לנייל? עדיף לי לבלות איתו בידיעה שהוא יודע מה קורה ולא באי ידיעה מוחלטת" נשכבתי על הדשא שוב נאנחת מעט
"כן, לא נשאר עוד הרבה זמן עד שהגורל יעשה את שלו"
"הל?" ברני ונייל באו מהצד ובאני מצידי השני עצמתי את עייני חזק וכל מה שרציתי זה להתעורר במיטה, שלי בבית באירלנד במולינגר מול הבית של נייל ולחזור לכל מה שהיה בעבר. הרמתי את גופי למצב ישיבה וכמו שקמתי גם נפלתי על הדשא
כשהתעוררתי באמת הייתי במיטה שלי שבאירלנד ירדתי למעטה ראיתי את הורי ליטי ופיבי אוכלים ארוחת צהריים
"בוקר טוב הלן, ישנת טוב?" אמי שאלה בקולה המתוק שכה התגעגעתי אליו הצלחתי רק להנהן לפתע נייל נכנס מהדלת הראשית ושראה אותי רץ עלי התנצל על המקרה ויצא איתי מהר למרות היותי בפיג'מה
"אני חייב דבר ראשון להסביר לך זה לא חלום, כלום לא היה חלום והכל היה אמיתי" היה רציני הנהנתי נותנת לו לדבר
"אחרי שבערך התעלפת החלטנו להעביר אותך חזרה לארץ, אחרי שהם סיפרו לי את כל הסיפור חשבו שכך תהיה בטוחה יותר, אז אמרתי למשפחה שלך שאת בת דודה שלי ולמזלנו אמי וגרג נסעו כל אחד למקום אחר ככה שאני חייב ללון אצלך בבית כך שאת גם עם משפחתך וגם ניצלת" חייך חיוך גדול ואני הייתי מופתעת מנסה לעכל כל מהלך היומיים האחרונים.
"מה הייתי עושה כדי שהכל היה חלום" שילבתי את ידי משפשפת את זרועותי
"הל' שקט" גיחך והעלתי חיוך קטן
"עכשיו יכול להיות לנו היום כיף שדיברת עליו?" הסתכלתי עליו מרימה את גבותי
"כן!" אמר מתרגש אך צלצול טלפון אשר בקע ממכנסי הג'ינס שלו "יום חופש אחד אני מבקש וזה כנראה גדול מדי עליהם" התלונן וענה לטלפון לא הקשבתי לשיחה היא אל ענייה אותי אני התקדמתי לכיוון הבית אך נייל עצר אותי וסימן לי להישאר במקום שלי עם האצבע
"אני ידבר איתך ואני יודיע לך, טוב ביי" ניל סיים את השיחה והכניס את הטלפון לתוך הכיס שוב
"מי?" שאלתי קצרות
"ליאם. הוא דיבר איתי לגבי האלבום החדש שאנחנו עובדים עליו וגם על חלום שהוא חלם, שהוא ראה אותי ואת בד דודה שלי" הסתכל עלי צוחק מעט
"זה קרה לפני חודשים ביום הולדת שלי!" הייתי מבולבלת איך הוא יכול לחלום את אותו "חלום"? אם זה באמת קרה?