החברים הכי טובים? פרק 5-עונה שניה

"זה לעולם לא יקרה, את יודעת את זה את חשובה יותר מדי כדי שאני יוכל לעשות את זה או לחשוב על כך, ואל תדאגי אנחנו ביחד עד הסוף" החזיק את ידי והרים את מבטי כך שהסתכלתי עליו "אפילו המוות לא יפריד ביננו. שאף אחד לא היה לצידי את תמיד היית גם אם היית כועסת עלי וראית שאני לבד באת אלי, אני אוהב אותך ואני לא יוותר עליך בקלות, אז אל תדאגי כי אני פה ואני לא יעזוב לעולם את היד שלך, היד הקטנה והחמודה שלך" נישק את ידי וחייך אלי מה שגורם לי לגחך מעט ולעלות על פני חיוך

פרק 5
"זה מדהים, מה שאתה גורם לי להגיש במילה אחת שאתה מוציא מהפה אתה יכול להוריד אותי ולעלות, אני כמו בובה שלך מזל שהבובה הגיעה לידיים הנכונות" הסתכלתי על עייניו והן בהקו ודמעה קטנה זלגה מעיניי.
"הל'? את מוכנה להתלוות אלי ליום כיף? רק אני ואת?" נייל אמר מחוייך
"המון זמן לא היה לנו כזה יום.. אתה לא צרילך ללכת לחזרות להקלטות או משהו שקשור ללהקה אבל?" הייתי מאוכזבת
"לא, יש לנו חופש כמעט חודש" לא הוריד את החיוך ואני הרחבתי את חיוכי
"אני כל כך שמחה" חייכתי ונשכתי את שפתיי
"אולי נחזור לישון אני עייף"עצם את עייניו ושם את ראשו על ברכי ושיחקתי עם שערו
"לילה טוב ניילר" נשכבתי על המיטה שראשו של נייל עברה על בטני
**
"בוקר טוב!" נייל וברני צעקו באוזני
"אווץ' ובוקר" עיסיתי את אוזני כשהתיישבתי לאט לאט ופתוחת את עייני במעט, רואה את נייל מולי ופותחת אותן מהר בבהלה
"מצטערים" נייל וברני ישבו בקצה המיטה מבט עצוב ומבקש מחילה
"ניילר מזלך שאתה" עצרתי את המפשט מחפשת את המילה הנכונה "אתה" השלמתי לבסוף ונייל העלה חיוך "וברני את המורה שלי אני לא יכולה לכעוס עליך"נאנחתי וכמו נייל גם ברני הגיב בחיוך
"מה השעה?" שאלתי לאחר כמה דקות שנייל וברני קצפו ורקדו
"שבע בבוקר" ברני ענה נח מהקפיצות
"ישנת יום שלם אני התעוררתי לפני שעה" נייל אמר קופץ על המיטה ונשכב על בטנו לידי
"באמת?" הייתי המומה
"לא" ברני ונייל צחקו "עכשיו שתיים בצהריים" והמשיכו לצחוק
"אתם מעצבנים" הייתי עצבנית על שניהם וקמתי מהמיטה
"עוד חצי שעה יש לך שיעור שוב, בין האחרונים"ברני אמר שהוא בפתח הדלת ויוצא מצחקק
"יש" אני ונייל אמרנו ביחד ואני קצפתי משמחה
"למה אתה שמח? אתה בא איתי" הסתכלתי על נייל שמבטו המחויך הפך למבולבל
"אין לך מה לעשות נכון? אז תלמד איתי על היסטורית הממלכה" הוזזתי את ידי כמו קשת
"למה לעשות לי את זה?!" הניח את ראשו על הכרית בחוזקה
"בגלל מה שקרה לפני עשר דקות" חייכתי חיוך ערמומי ויצאתי מהחדר לכיוון חדר האמבטיה הגדול. פתחתי את הדלת הלבנה והגדולה, נכנסתי והלכתי לכיור, פתחתי את הברז לכיוון מים קרירים והרטבתי את פני, ומצחצחת את שיניי הלבנות כשירקתי את שארית המשחה והמים שוב דמותה הופיע מולי
"הכל הסתדר לא הייתי צריכה את השיטה שלך. עכשיו בבקשה תעזבי אותי כדי שאני יוכל לחיות את חיי" אמרתי ובפעם ראשונה מסתכלת לתוך עיניה השקופות
"את עשית עסקה רעה איתי.. אני יקבל את מבוקשי, את לא תתחתני עם נייל שיבוא היום" לחשה את המשפט האחרון ונעלמה. נשארתי כמה דקות שם מפוחדת ולאחר מכן יצאתי ודבריה הדהדו בראשי "את לא תתחתני עם נייל בבוא היום"
"הל'! תפסיקי כבר לחשוב יש לך כמה דקות לפני שהשיעור מתחיל תשתחררי" נייל בא לפתע מולי
"תפסיק. כבר. להבהיל. אותי" אמרתי את המילים במרווח ומתקרבת יותר ויותר לנייל דוחקת אותו לפינה
"אני מצטערת יקירה" לקח את ידי ונשק לה גלגלתי את עיניי והלכתי אתו לכיוון החדר הסגול,חדר הלימוד.
"אתם מאחרים, אז השיעור מתארך" באני אמר ואני הלכתי למקומי ונייל ישב לידי
"היום נלמד על ההיסטוריה של המלכים והמלכות, הנסיכים והנסיכות" ברני כתב על הלוח כשבאני מסתכל על כמה דפים בשולחן, ואני התיישרתי בכיסא שלי
"זאת התעללות," נייל התלונן שם את ידו על השולחן ואת ראשו עליהן
"גם אתה התעללת בי בבוקר תהיה גבר ותשרוד" אמרתי מעוצבנת והסתכלתי חזרה על ברני אשר המשיך לכתוב דברים על הלוח
"נייל תעבור לשולחן מולנו" ברני אמר ונייל קם מעט מאוכזב שולח את ידו אלי כאילו לא הולך לראות אותי עוד. מה שגרם לי לצחקק מעט
"אה ואת עדיין חייבת לי יום כיף" נייל הסתובב משולחנו וצעק לי גורם לי לצחוק ולברני ובאני לצעוק עליו
כשהם צעקו עליו במשך עשר דקות ויותר ועצמתי את עייני ולפתי תמונו קפצו במוחי
אותי בשלמת כלה לידי עומד גבר בחליפה
"האם את הלן מריה זונדר לוקחת איש זה להיות לבעלך בבריאות ובחולי" הסתכלתי סביב רואה את נייל עם דמעה זולגת מעייניו העצומות מנסה להחזיק עוד דמעות המאיימות לפרוץ בלבוש רשמי של חליפה שחורה
"כן" הוצאתי מפי ופתחתי את עייני במהירות
"הלן תצאי בבקשה מהכיתה" באני אמר לי ואני יצאתי לא מוכנה להסתכל סביב אלה רק על הרצפה נייל ניסה לצאת גם לברר מה פשר העניין אך ברני עצר אותו ובאני יצא מהר מהדלת מנסה לעזור לאחיו
"הלן אני מצטער, שלא הסברתי לו על הצד האפל עכשיו יהיה קשה לתקן את גורלך" אמר בעצב
"אתה מוכן להסביר לי על מה אתה מדבר" העליתי לאט את מבטי מנסה להוציא מראשי את התמונה שנייל בוכה
"נכון אשת המים שראית? היא באה מהצד האפל ובגללה אני וברני ארנבים. בעבר היינו נסיכים, והיה לנו גם עוד אח.. כמו שלך יש ליטי ופיבי יגלו את זה שהן יהיו יותר גדולות. ורצינו לראות את המשפחה שלנו שוב. אבל בגלל שהיא ביקשה ממנו משהו ולא קיימנו את זה, אנחנו הפנו לארנבים ואחינו הוא מת, וגילנו שלכל נסיך/נסיכה יש עוד שני אחים וברגע שהם מתעקים על אשת המים אחת מהם נידון למוות והשניים נענשים בצורה אחרת.. אז לצערנו את הנידונה למוות, לכן ראית את נייל בוכה מעל הקבר שלך" בעלתי את רוקי
,לא אבל אני התחתנתי בחלום" סירבתי להאמין
"נכון, אבל לא עם נייל, עם רוצח"אמר בפשטות אך בעצב גם, התיישבתי על הרצפה מחזיקה את ראשי
"אפשר לתקן את זה נכון?" הסתכלתי על באני ברחמים
"אני חושב שלא.." הוריד את מבטו
"תן לי כבר לצאת!" נייל צעק והדלת נפתחה