החברים הכי טובים? פרק 2

"ברור מי זאת?" ניסיתי לחייך אני מקווה שהיא תהיה שווה אותו..
פרק 2
"נכון מלודי?"
"משיעור ספרות?" הולי שיט למה דווקא אותה?
"אמ… כן דיברנו אתמול קצת והיא ילדה ממש נחמדה" נכנסו לביתי ועלינו לחדר שלי
"אוקי במה אתה צריך עזרה?"
"אני רגיל להקניט בנות לא בדיוק להתחיל איתן…" צחקק במבוכה
"כי אתה רגיל אלי שאתה מדבר איתה תחשוב כאילו אתה לא מכיר אותי כמו שהתנהגת בגן חובה אלי כמו מלכה" חייכתי
"תודה ממש עזרת לי" חייך
"טוב שנתחיל?" פתחתי את המחשב ונכנסתי לוורלד. בשעה 7 סיימנו את העבודה
"ביי הל' תודה על היום" חיבק אותי נישקתי אותו בלחי
"אין בעיה ניילר ביי" חייכתי והוא יצא עליתי מהר לחדר לא אכפת מ2 אחיותיי שקוראות לי לשחק איתם או מאמא ואבא של שקוראים לי כדי לאכול נעלתי את הדלת והתיישבתי על המיטה חיבקתי את רגלי ורציתי לבכות. מה יקרה אם הוא יתאהב במלודי והם יהיו חברים? ואז גם הוא ישכח לגמרי שהייתי ידידה שלו? הייתי צריכה אולי להגיד לו שאני אוהבת אותו לפני?
"הי הל' הכל בסדר?" שמעתי את קולו של נייל שיט! שכחתי לגמרי מהחלון
"מה? כן סתם חשבתי על המופע של סוף שנה אני קצת בלחץ" ניסיתי לחייך
"זה לא זה הל' אני קורא אותך כמו מכתב את כן מחבבת מישהו נכון?" להגיד לו או לא? זאת השאלה שלא הפסיקה להדהד לי בראש
"הל'…? את בעולם הזה?"
"כן.. סתם אני לא בפוקוס קצת"
"את ממש אוהבת אותו? כי פעם הקודמת שהתאהבת, ככה היית"
"כן אפשר לומר שאני בקראש רציני" חייכתי והסמקתי מעט
"במי??" ניסה לזרזר אותי הוא היה נראה כאילו עכשיו הפסיקו אותו באמצע טלנובלה ורק עכשיו משדרים את הפרק האחרון
"אתה לא מכיר אותו נראה לי.."
"תנסי אותי"
"קייל מי'ב 9" זה הבן אדם הראשון שעלה לי למוח
"לא מכיר"
"אמרתי לך אני ידבר איתך מחר טוב? אני עייפה"
"השעה רק שמונה וחצי את מרגישה בסדר?" הופיע על נייל מבט מודאג
"לא כל כך אני לא מרגישה משהו.." ורצתי לשירותים והתחלתי להקיא לאחר כמה זמן שמעתי דפיקות על דלת השירותים
"הל' תפתחי את הדלת" נייל דיבר בקול חלש פתחתי אותה והכל התחיל להסתחרר ונפלתי על נייל
"הל'… את שתית מספיק היום? אכלת משהו?"
לא הצלחתי להוציא מילה מהפה נייל ירד מהר וחזר עם כוס מים ונתן לי לשתות התחלתי להרגיש קצת יותר טוב לאחר כמה דקות נרדמתי כנראה כי שהתעוררתי הייתי בזרועות של נייל שגם ישן חייכתי לעצמי אבל הראש שלי הסתחרר לגמרי. בחוץ הזריחה עלתה ונייל התחיל להתעורר גם.
"בוקר טוב ניילר" צחקקתי צחוק מובך
"בוקר טוב הל'" חייך ואז הוא קלט והוא עדיין מחזיק אותי ועזב אותי התיישבנו על המיטה והאווירה הייתה מביכה…
"איך את מרגישה?"
"קצת יותר טוב תודה רבה על אתמול" חייכתי
"את חושבת שלא הייתי עושה משהו אחרי שראיתי שאת לא מרגישה טוב? זה מעשה רגיל של חברים טובים"
"אני שמחה שיש לי אותך כחבר הכי טוב" חיבקתי אותו
"טוב אני צריך להתכונן לבית ספר אני ידבר איתך אחרי עכשיו תשתי המון מים ברור לך?"
"כן תירגע"
"אני לא את כמו אחותי הקטנה שמעולם לא הייתה לי ואני תמיד ידאג לך" נישק אותי במצח והלך הסמקתי כך שכבר הרגשתי את לחיי בוערות.
-נקודת מבט של נייל-
"הלן זונדר?" המורה קראה שמות
"היא חולה" אמרתי
"יופי שבוע לפני שהמופע"
"סליחה מורה בגלל החזרות האלו היא חולה" נמאס לי המורה הזאת חושבת שילדים הם רובוטים
"זה לא קשור"
"כן זה כן היא לא שתתה מפסיק כי לא נתנת לה לשתות ובגללך היא התייבשה" האשמתי אותה וכולם הסתכלו עלי והיה למורה מבט עצבני
"אל תתחצף אני יעף אותך מהמופע!" צעקה
"לא אכפת לי תעיפי" משכתי את כתפי
"תחזרו להתאמן, נייל בוא איתי למנהל" קמתי מהרצפה והלכתי אחריה למנהל הוא גם כעס וביקש לדבר עם אמא שלי ואז חזרנו לאולם להתאמן עוד
שגמרנו רצתי לביתה של הל' דפקתי בדלת ואבא שלה פתח לי
"שלום מר זונדר, הל' אה הלן פה?"
"כן היא למעלה בחדר" הלכתי לחדרה ופתחתי את הדלת היא ישנה חייכתי לעצמי אני כל כך רוצה להגיד לה מה אני מרגיש אבל מה אם היא לא מרגישה כמוני? וזה יהרוס את החברות שלנו?
אחרי חצי שעה בהייתי בה ישנה היא התחילה להתעורר "בוקר טוב הל'" חייכתי חיוך חושף שיניים
"בוקר טוב שיניים עקומות" צחקה ושפשפה את עיינה
"יש לך מזל שאת חולה"
"קרה היום משהו מעניין בבית ספר?" התיישבה "וכמה זמן אתה כבר פה?" הוסיפה
"המנהל ביקש אותי לשיחה עם אמא שלי ולפני כמה דקות"