החברים הכי טובים? פרק 15

"שלום הנסיכה הלן" חייך, חייכתי גם והוא סימן לי להיכנס.
פרק 15
"המקום הזה ענקי" נייל אמר
"הוא נראה לי מוכר, פה זה המטבח לא? ושם הסלון" הצבעתי ל2 כינוים שונים
"נכון את צודקת אולי תרצי גם להוביל לחדר המלכים?" ברני אמר
"איך ידעת את זה?" נייל היה מופתע
"לא יודעת אני פשוט ידעתי"
"בגלל שהזיכרון חזר אליך זה הבית שלך"
"רגע אני איבדתי את הזיכרון?" עצרתי
"כן, בגלל שלא רצינו שתדברי על המקום"
"באיזה גיל הברחתם אותי מפה?"
" בגיל 4"
"זה לא יכול להיות יש לאמא שלי תמונות מהלידה שלי"
"יש להם ילדה שמתה לאחר 4 חודשים ממחלה והתמונות הם שלה וגם אנחנו הוספנו תמונות והשכחנו להם את הזיכרון עכשיו הם יזכרו שהייתה להם ילדה אך היא כבר לא בחיים"
"גאד.. רגע לאן הולכים עכשיו?" הסתכלתי סביב
"לחדר של ההורים שלך הם רוצים לראות אותך" החזקתי לנייל את היד והסתכלתי עלי במבט מודאג
"אל תדאגי אני פה" חייך וחיבק אותי מהצד
"עוד משהו בגלל שחזרת היום בערב עושים נשף גדול לכבודך תתכונני לא יהיה לך הרבה זמן עם ההורים או איתו" ברני הסתובב וכיוון את כפות ידיו לעבר נייל
"אני מתנגד זה לא הוגן" שילב ידיים כמו תינוק
"אחרי זה תראה אותי הרבה אני מבטיחה" נישקתי אותו ונכנסנו לחדק גדול עם שתי כיסאות גדולים ועליו שני אנשים מבוגרים חייכתי למראה עיניי והלכתי לכיוונים האישה הלכה לכיווני ראשונה וחיבקה אותי
**
"אין עוד שמלות?" שאלתי בתסכול אחרי שעברנו כמעט על כל ארון שמלות הנשף
"יש עוד 4" האישה שעזרה לי החזיקה בכל יד שתיים הגעתי לשמלה האחרונה
"זאתי" אמרתי זאת הייתה שמלה כחולה בהירה ללא כתפיות צמודה והחלק מהמותניים ומטה נפוח מעט
"הנה קחי עוד שעתיים הנשף ועוד שלוש שעות כולם יגיעו ויחגגו את חזרתך הנסיכה הלן" קדה קידה והלכה
"סיימת כבר אני מחכה לך שעה" שמעתי את נייל מעבר לדלת צחקקתי מעט
"כן חכה רגע עצבני!" אמרתי וסידרתי את השמלה בפעם האחרונה יצאתי מהחדר ובתחילת המסדרון ראיתי את נייל על הברכיים מדבר עם ברני בכעס
"לא, רגע, חכו!" שומר לקח את נייל מהמסדרון וגיחכתי
"את מוכנה?" האישה שעזרה לי מוקדם אמרה
"כן, יש לי שאלה מה עושים בנשף?" הלכנו במורד המסדרון
"יש מוזיקה וריקודים וחטיפים וכולם מברכים את הנסיכה" חייכה נכנסנו לאולם הנשפים שהיה ענק וזוהר
"כל זה רק בשבילי?" הסתכלתי סביב והסתובבתי לראות הכל
"את צריכה לעלות האורחים מגיעים ואת צריכה להתכונן לכניסה" האישה אמרה שוב והלכתי אחריה מחפשת גם את נייל לראות לאן הוא הלך
"הל'!" שמעתי צעקה
"מה?" אמרתי
"חלמת ולא שמעת אף אחד" נייל אמר
"אה מה אמרת?" עדיין הייתי מבולבלת מעט
"אני יכול ללוות אותך לנשף?" הושיט את ידו
"כמובן" חייכתי ושילבו זרועות האולם היה מלא באנשים הממתינים ירדתי במדרגות לצידו של נייל
"כמו הנשף שמעולם לא היה לנו" נייל אמר מחייך במדרגה האחרונה
"רק שהפעם אני נסיכה" אמרתי שלום חזרה לאנשים העוברים האומרים שלום
"תמיד היית הנסיכה שלי" נישק את ידי
"תבטיח לי שלעולם לא תעזוב אותי" חיבקתי אותו
"לעולם לא" חיבק אותי חזרה והמוזיקה התחילה להתנגן
"היום הזה מוזר אבל בסופו הוא היה נחמד" הרמתי את מבטי והסתכלתי על נייל
"כן, הוא היה נחמד" חייך והנחתי את ראשי על החזה שלו
**
"מזל טוב" כל האורחים צעקו ואני רק חייכתי
"תבקשי משאלה!" ברני אמר לידי, הוא עדיין המדריך שלי לעיניי הנסיכות וכל יום אני מגלה דברים חדשים עלי ועל המשפחה שלי
נשפתי על הנרות לאחר שביקשתי משאלה בלב
"אוץ'" שמעתי צעקה וצחקתי שראיתי את נייל מנסה לרוץ בין האנשים עם צליעה
"אמרתי לך שאני לא יפספס את היום הולדת שלך" נייל התנשף ובקושי דיבר
"ניילר!" חיבקתי אותו בהתרגשות
"הבעת כבר משאלה?" נייל שאל מסתכל על העוגה
"כן והיא התגשמה הרגע" אמרתי מחייכת
"אני שמח לגבי זה אבל"
"אתה צריך ללכת נכון?" קטעתי אותו בביאוס
"כן אני ממש מצטער אני יפצה אותך על זה" חייך נתן לי נשיקה זריזה ורץ למחוץ לאולם הנשפים
"קדימה הריקוד המסורתי של אבא ובת מתחיל" ברני אמר לי הלכתי למרכז הרחבה מסכלת על כל הזוגות מסביב בקנאה
"הוא יחזור אל תדאגי" אבי אמר לי
"אני יודעת אבל אני לא רואה אותו כמו שפעם ראיתי וזה מעציב אותי" חיבקתי אותו
"את כבר בת שמונה עשרה את יכולה לבקר אותו בעולם שלכם" התרחק מעט ממני והסתכל עלי
"אני יכולה עכשיו?" הסתכלתי עליו עם מבט מתחננן
"בטח רק בשקט שלא יראו שנעלמת התכופפתי ורצתי בין האנשים לתוך חדר המלוכה היה שם את השער נכנסתי דרכו והייתי ביו יורק עם ג'ינס ארוך וגופיה ורודה מול אולם גדול ונכנסתי דרכו