החברים הכי טובים? פרק 12

"אני יפתח" צעקתי והלכתי לכיוון הדלת
פרק 12
הדלת נפתחה ואני פערי את פי "שלום כולם" נייל צעק מחייך חיוך גדול
"נייילר!!!" צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק והוא הלך מעט לאחור משתדל לא ליפול, אך זה לא עבד לו ונפלנו על המזוודה שעמדה בפתח הדלת
"תמצאו חדר" גרג אמר ואני קמתי מנייל הוא חיבק את כולם ואני נשארתי מחייכת ולא מורידה את החיוך הענקי
"נייילר" צעקתי שוב ונייל צחק "מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות בלונדון?" שאלתי מבולבלת עולה איתו לחדר האורחים שישים את המזוודות
"דחו את ההופעה היא תתקיים עוד שבוע בערך אז חזרתי" חייך בזמן שקפץ על מיטת האורחים
"חבל שלא ידעת את זה מוקדם יותר ואז הייתה אוכל איתנו.. היה המון אוכל" חייכתי מתגרה בו
"גם המיטה לא נוחה וגם עכשיו אני צריך לסבול את זה שפספסתי ארוחה גדולה? את מרושעת" קם מהמיטה שילב ידיים והתלונן כמו ילד קטן
"אתה לא יכולה לישון בבית שלך בגלל גרג"
"מה זאת אומרת?"
"הוא נעל לכם את הבית זאת אומרת שמאורה הגיעה לפניו והוא הלך לחבר אז בקיצור הוא איבד את המפתח והבית שלכם נעול עכשיו"
"רגע אז איפה גרג ואמא שלי ישנים ועכשיו אני?"
"אמא שלך בחדר אורחים השני וגרג" הפסקתי וחשבתי "הוא ישן פה.." חיממתי את זרועותי
"אז איפה אני ישן?"
"אני מניחה שאמ…"
"החדר היחידי שיש בו מקום זה החדר שלך" התקרב
"אז עכשיו אני יחזיר לך על כך שהבית שלנו היה בשיפוצים" צחקקתי
"טוב אז אני מעביר את המזוודות תעזרי לי" חייך חיוך מתחנן
"טוב אם אתה מתחנן" חייכתי ולקחתי מזוודה אחת שנכנסתי לחדר ואחרי נייל ראיתי את גרג יושב על המיטה צופה בטלוויזיה
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"תפסתם את החדר שלי אז באתי לפה" המשיך לצפות בטלוויזיה
"וכן עכשיו אתה יכול לחזור לשם" פתחתי את הדלת וסימנתי לו לצאת עם היד
"טוב רק אל תעשו רעש אוקי" קרץ ויצא
"תירגעי בייבי" נייל אמר וחיבק אותי מאחור
"טוב בוא אתה בטח רעב לא?"
"איך שאת מכירה אותי" חייך ורץ למטה גלגלתי עיניים וגם אני רצתי למטה וראיתי אותו כבר מוציא דברים מהמקרר ואני הלכתי לסלון שם אבי אמי ומאורה ישבו
"אמא יש לנו חדר פנוי?"
"שני חדרי האורחים תפוסים?" שאלה והסתכלה עלי
"כן אין לניילר איפה לישון" אמרתי והסתובבתי לכיוון הטבח לראות את נייל זולל אוכל קר
"הוא יכול לישון אצלך בחדר אתם כמו אחים זה לא משנה" וחזרה לדבר עם מאורה ואבא הלכתי למבטח
"הל'? את רעבה?" נייל שאל בפה מלא צחקקתי והנהנתי וחיממתי לי פירה והוצאתי סלט. אחרי חצי שעה שרק ראיתי את נייל אוכל הוא סיים
"טוב איזה קינוח יש?" חיפש בארונות משהו מתוק
"הרגע אכלת כמעט שעה!" הייתי מופתעת
"הל'? אני לא מאמין את לא מכירה אותי? אני נפגעתי"
"שכחתי שכל ארוחה אצלך חייבת להיגמר בקינוח סורי" ביקשתי סליחה והבטתי בו במבט מתחנן
"איך אפשר לכעוס עליך עכשיו תעזרי לי לחפש משהו מתוק?" קמתי והוצאתי מהמקרר עוגה חתכתי אותה ונתתי לנייל חתיכה הוא הסתכל עלי וכנראה חיכה לעוד ובשבילו החתיכה הייתה קטנה מדי
"נייל אתה תרצה עוד תגיד קודם תאכל" לקחתי מזלג והכנסתי לו עוגה עם המזלג לפה
"תודה אני יכול לאכול לבד" בלע, נחנק מעט ודיבר
"אוקי אני עולה לחדר" עליתי ואחרי כמה דקות נייל גם בא ועם חתיכה יותר גדולה מהקודמת
"רוצה?" נייל שאל בפה מלא
"לא זה בסדר אתה יכול לאכול את זה לבד" חייכתי ישבתי על המיטה והדלקתי טילווזיה על אמ טי טוי והתחיל שיר של וואן דיירקשן וחייכתי לכיוונו של נייל שחייך גם עם פה מלא עוגה והתחלתי לצחוק
"אולי ניסע לדבלין?" אמרתי אחרי שנרגעתי ונייל ניחנק
"עכשיו?"
"כן למה לא? אנחנו במלא בחופש והמון זמן לא עשינו משהו משוגע רק שנינו שלא כולל את אחד הבנים אתנו" עשיתי פרצוף חמודי
"טוב בואי" בלע את הביס האחרון הוציא מהמזוודה גקט ואני החלפתי לטייץ ארוך שחור וחולצת סוודר לבנה רחבה עם כיס קטן ועליו פפיון
"לקחת הכל?" שאל שכבר היינו בדלת
"כן טלפון מטען הכל אבל רגע צריך להודיע להורים"
"אמא?" אני ונייל אמרנו ביחד
"כן?" אמי ומאורה ענו ביחד
"אנחנו נוסעים לדבלין נחזור מחר כנראה" אמרתי
"מה? לא אתם לא יכולים" אמי אמרה
"למה לא? אנחנו כבר לא ילדים אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו ועובדה שנייל מסתובב בכל העולם לבד" שילבתי ידיים
"אבל לו יש השגחה" היא אמרה
"האמת שלא כל כך אנחנו עושים מה שבא לנו עד שאנחנו עוברים את הגבול ורק אז מישהו בא ואומר לנו להפסיק וחייב לתקן את הנזק שגרמנו אז לא באמת מישהו שומר עלינו"
"תתני להם הם באמת ילדים גדולים" אבא שלי אמר
"תודה אבא שאתה סומך עלי" חייכתי
"טוב תלכו אבל תיזהרו ותשלחי לי הודעה כל חמש דקות ברור?" אמי הבהירה חייכתי ויצאנו מהר לכיוון האוטו
"אולי אתה…. לא משנה" התחרטתי והלכתי לכיוון דלת הנהג ונכנסתי
"אל תזכירי לי בכלל שאני לא יכול לנהוג עדיין" היה מבואס והראה סימני עייפות ואחרי כמה דקות של נסיעה הבנתי שהוא נרדם אז פתחתי רדיו והתחלתי לשיר איתו
שהגעתי לפאב בדבלין נייל התעורר
"בוקר טוב ניילר"
"מה פספסתי?" שיפשף את עינייו
"את השירה שלי אז שום דבר מיוחד" צחקקתי לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהאוטו ואחרי נייל
"מזל" צחק גילגלתי עיניים ונכנסתי לתוך הפאב נדחפתי בין כל האנשים עד שהגעתי לברמן "אני רוצה שתי כוסות בירה" אמרתי והסתכלתי סביב לחפש את נייל וראיתי עיגול מתרכז במשהו ניחשתי שזה נייל באמצע המעגל
"מחכה למישהו?" שאל בזמן שמנגב כוס
"למי שיוצר את כל המהומה" הצבעתי לכיוון המעגל שכל רגע רק גדל
"בהצלחה לעבור אותם עכשיו" הסתובב להחזיר את הכוס למקום ואני לקחתי את הכוסות לכיוון המעגל "סליחה תנו לעבור" חזרתי על המשפט הרבה פעמים נזהרת לא ליפול או להפיל את הכוסות שהגעתי למרכז המעגל מישהו דחף אותי והכוס שלי נשפכה על מישהו אך השפלתי את מבטי ואז הרמתי את מבטי וראיתי שהרטבתי את נייל התחלתי לצחוק