החברה של זאין מאליק (: -פרק 6 (ארוך)

התעוררתי בבוקר בגלל צלצול טלפון,
הבאתי את הטלפון החוצה ועניתי לשיחה.
"מתוקה שלי בוקר טוב עם אני לא טועה"
"אמא? למה את מתקשרת אליי מוקדם? את הערת אותיורגע אצלכם לא שלוש בלילה?"
"סליחה וכן עכשיו בישראל 3 בלילה"
"למה את מתקשרת?"
"כדאי לך לשבת"
"טוב אבל הכסא הכי קרוב הןא במרחק קילומטר"
"פשוט תיתישבי על הרצפה"
לא זכרתי שמאחורי יש בריכה אז אני היתישבתי ונפלתי בבריכה עם הטלפון שלי.
יצאתי מהבריכה והחולצה שלבשתי היתה שקופה ודווקא אתמול החזיה לא
הייתה נעימה לי אז לא יכלתי להישאר איתה בלילה,ראיתי את זאיין רץ אליי.
"את בסדר מאי ולמה החולצה שלך שקופה ?"
"בזמן השיחה שלי נפלתי למים ועכשיו החולצה שלי רטובה ושקופה"
טוב תסתירי אני יחפש את הטלפון שלך ורציתי להוסיף שהמעלית מקולקלת"
"למה אלוהים למה? אני הולכת להיתלבש ובשביל זה אני צריכה לעלות5 קומות
וצריך לעבור דרך החדרים של הבנים"
זה היה לי ממש קשה לעבור את זה כי הם פשוט הלכו אחרי וזה לא היה נעים לי
אני חושבת שיש להם חוש של להימרח על בנות.
לבשתי חולצת גופייה ועליה נמר ומכנס ורוד.בנתיים המשכתי את השיחה
"אוקיי אמא אני מוכנה להמשיך פשוט נפחתי למים ואני בסדר"
"טוב אח שלך מת"
"מה!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!? איך זה קרא?"
"אחיך נפל לתהום ואנו שם מחפשים את גופתו אבל לא בתוך שהוא מת"
"לא למה? הוא מת על בטוח אבל מה את רוצה שאני יעשה?"
"קניתי לך שתי כרטיסים לכאן את תבואי לעזור אבל תי…"
"אני יביא את זאיין טוב?"
"לא את מביאה את לואי"
"אבל אמא למה?
"אחותך רוצה ליראותו" הכי מילמלה משהוא שהבנתי רק
"כשתיתאהבי בלואי ותי…"
"טוב אני יגיד לו ביוש!!!"
"ביי מותק"
אני לא ידעתימה להגיד לזאיין מה שהוא לא בא איתי אני ולואי הולכים
לישראל? ממש חששתי,החלטתי פשוט להגיד לו לברוך ולנעול אותו בחוץ
(מוחעחעחעחעחעחעחעחעחעחע)
"תקשיב מותק זה הולך להיות מהר מאד טוב אז אך שלי נהרג ואני טסה לישראל
כדינ למצוא את הגופה שלו,אחותי הקטנה חולה אליכם בעיקר את לואי
אז לואי יבוא איתי לישראל ואתה לא תבוא איתי ביוש"
אבל שחכתי מיכולת ההבנה והריצה המעולה שלו,
ניסיתי לרוץ אבל הוא השיג אותי והפיל אותי על הרצפה.
"איה!!!!!!! מה אתה מטורף? אתה רוצה לעזוב לי את הרגל מתי שהוא?"
"את לא הולכת עם לואי לאף מקום עם אני לא בא אתך"
"אז תבוא איתי אמא הביאה לנו מטוס פרטי"
"טוב מתי הטיסה?"
"מחר כשאתה עדיין ישן לך עם אצבע בפה"
"אני יתעורר מתי שצריך טוב?"
"טוב מותק רק תן לי לשתות מים" רצתי ונעלתי אותו בחוץ.
"מאי!!!!!!!!!!!!!!! תשחררי אותי עכשיו או שאני גומר איתך!!!"
"מאמי רגע אני צמאה רק שניה"
"טוב"
ובלי ששמתי לב לואי התגנב וגנב את המפתח.
"טוב זאיין אני משחררת אותך גם דיברתי עם אמא ואמרתי לה שאני לא באה בלעדיך"
"טוב אבל אני כאן כבר שעה!!!" הוא רגז אליי.
"אם איפה המפתחות למרפסת?"
"הם לא אצלך מאי?"
שנינו:"לואי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
לואי ירד בפרמוף של 'מה אתם רוצים ממני?'
"לואי תביא אל מאי את המפתחות של המרפסת עכשיו או שאני מפרק אותך"
"אתה מדבר על המפתח שנאבד לי בטעות בפך זבל?"
"אתה יודע מה עוללת? עכשיו הוא תקוע שם איפה הפח אני יהפוך אותו עד שאני ימצא
את המפתח"
"איוש זו בעיה כי לא ידעתי שהמפתח נפל סיפרו לי את זה רק
עכשיו!!!"
"איך ומי סיפר לך?"
"האנשים מהמשאית זבל"
"טוב זה אבוד זאיין ישאר שם המון זמן נכון חמש שניות זה המון?"
לקחתי פטיש ודפקתי על חלון המרפסת.
נקודת מצב כללית:
אני וזאין מלאים חתכים ומנסים לשים המון פלסטרים,
לואי בוכה,ליאם ונייל עוד לא קמו מהמיטה,והארי הפתיע את שירה בטיסה לפריז.
סוף נקודת מצב כללי.
"אוי שיט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי והערתי את ליאם ונייל.
"מה קרא?" צרח אליי לואי.
"אמא שלי תמות עם היא תראה את כל מה שיש אליי ואני לא רוצה לאבד גם אמא"
"טוב אני וזאיין עולים לארוז את ארזת?"
"כן!!!"
בערב אני לא הצלחתי להירדם בלילה וגם זאיין.
ואז הגיעה השעה…