הוואן שוט הראשון שלי:זאיין וקורל

למה היא לא פה?
אם היא הייתה אוהבת היום היא הייתה פה,אוחזת בידי ולא עוזבת…
הייתי מחבק אותה,חום גופה היה מחמם אותי,הלב שלי לא היה עוד קר,הייתי מנשק אץ שפתיה ומרגיש אותה…
אולי זה באצם אשמתי?שיחקתי עם הלב שלה יותר מידי,גרמתי לה להישבר אלפי פעמים,לפקפק באהבה שלי כלפיה.
אני זוכר את הפעם האחרונה שהיינו ביחד,באמת ביחד!
"אני אוהבת אותך"היא אמרה לי והביטה בעיני החומות כשאני מביט בעיניה החומות מלאות הריסים כשרקדנו צמוד במרכז הרחבה
"אני אוהב אותך יותר"אמרתי ונישקתי את שפתיה המלאות.
"בייב אני רגע הולכת לשירותים,תחכה לי?"היא שאלה
"זאת הייתה שאלה רטורית נכון?בטח שאני יחכה לך"אמרתי,אבל הייתי שתוי מידי,היא לא שותה,היא בחורה טובה,אני הזבל שכשהיא הלכה מישהיא התקרבה אילי ורקדה איתי צמוד,צמוד מידי.
הייתי שתוי מידי שלא יכולתי לעצור את היצרים שלי.
לא ראיתי אותה כל אותו ערב,ניזרקתי למיטה ונירדמתי,לא קלטתי מה עשיתי,עד שהגיע הבוקר….
ניסתי להתקשר אליה,מאות פעמים…אבל לא,היא לא ענתה לי.
~נקודת מבט קורל~
הוא בגד בי,שוב.
ירד גשם זלעפות בחוץ,הרגשתי שהשמיים בוכים איתי.
הרגשתי את זה,הרגשתי את הלב שלי נישבר,זה כאב,זה אכל אותי מבפנים.
איך יכולתי להיות כלכך טיפשה ולהאמין לו שוב?
אני כבר לא יכולה לספור באצבעות של הידיים שלי כמה פעמים הוא בגד בי.
הוא התקשר אילי מלא אבל לא עניתי…אני כבר יודעת מה הוא יגיד…הוא יגיד שהוא מצטער ןשזה בגלל שהוא היה שיכור,הוא יגיד לי להביט בו בעיניים ואני לא יוכל לעמוד בזה ואני יסלח לו,כמו תמיד.
"קווורל"שמעתי את צעקתו מן החלון של הדירה הצנועה שאני גרה בה.
לא עניתי.
"אני מצטער,תסלחי לי!"צעק כשגשם מרטיב את בגדיו וגופו…
"לא,תילך…ואל תחזור"צעקתי
"אני ךא הולך עד שאני רואה אותך פנים מול פנים"הוא אמר כשהוא מתיישב על המדרכה וטיפות גשם יורדות עליו,כאב לי להשאיר אותו כך אבל הוא זה שבגד בי ושלא השתלט על עצמו…
אני ניזכרת איך הכרנו…
^פלאשבק^
זה היה יום קיצי,חזרתי מהים,אני גולשת.
חזרתי עייפה לגמרי אחרי חמש שעות שלמות שהעברתי בים.
הייתי בכניסה לבניין,
לפתע ליד הבניין שלי שמעתי מלא צרחות וצעדים מתקרבים בקצב רצחני…
והוא היה שם,כמו כיבשה שרודפים אחריה להקת זאבים.
הוא רץ לכיווני והגיע מולי.
"תקשיבי,את מוציאה אותי מהמצב הזה ואני מביא לך מה שבאלך"אמר מתחנן
"אני יעזור לך,אבל אני לא צריכה כלום"אמרתי והכנסתי אותו במהירות לבית שלי,אמא שלי לא הייתה בבית,רק הכלבה שלי,לאסי שהיא רועה גרמניה ענקיית!
שמתי את הגלשן במקום וחזרתי לסלון
"תקחי אותה מימני"הוא ילל כשהוא יושב על הספה
"פחדןן"סיננתי וגררתי את הכלבה לחדר של אח שלי,
"אתה מפורסם נכון?"שאלתי כשחזרתי והתיישבתי על כיסא כי הייתי עם החליפת גלישה שהיא הייתה עדין רטובה.
"כן,את יכולה לבקש חתימה"גיחך
"לעעע,לא ניראלי!"השבתי
"אתנ מוכר לי אבל לא יודעת מאיפה"אמרתי
"וואן דירקשן מזכיר לך משהוא?"שאל
"אעעה…אחותי חופרת עליכם,ואומרת שהארי הןא בעלה לעתיד"התחלתי לצחוק
"אני צריכה להתקלח אז תרגיש בנוח"אמרתי וניכנסתי למקלחת…
כיצאתי כבר לבושה בשורט וגופיה ,הוא נירדם על הספה…
"קום"ניערתי אותו
"אולי אני ישן כאן?"שאל משפשף את עיניו
"לא ניראלי,ההורים שלי צריכים לבוא עוד רבע שעה"אמרתי כשאני מסמנת לו לצאת
"טוב אז תעזרי לי לקום"הוא אמר והושיט לי את היד,נגעתי בידו..היא הייתה חמימה וגדולה לעומת ידי הקטנות..ומשכתי אותו,הוא משך אותי ונפלתי עליו…
"את יפה אהל יותר מקרוב"הוא אמר ונישק אותי…
הסמקתי כהוגן וקמתי מהר…
"מה אתה חושב שאתה עושה?"שאלתי קצת בעצבים
"מתחיל איתך…או שאסור?"אמר מגחך וקם גם הוא
"את בטח לא יודעת איך קוראים לי…אז זאיין""קורל"הושיט את ידו ולחצתי אותה
"מה המספר שלך?"הוא שאל אותי
"058427536852"אמרתי והוא רשם.
"אוקי,נהיה בקשר…בי"אמר וגנב ממני נשיקה קצרה בשפתיים,ניבהלתיי קצת אבל אחרי שנייה הופיע חיוך שלא ירד במשך כמה שעות…
יום למחרת היה שליח בדלת שהביא לי חבילה…
חתמתי לשליח והוא הלך.
פתחתי אותה ובה היה שרשרת עם חצי גלשן ורוד ופתק שבו היה רשום:@המתנה הזאת הישבילך…אבל גנבתי ממנה חצי כמו שאת גנבת חצי מהלב שלי…ותהיי בשמונה מחוץ לבית שלך,בלי איחורים@חייכתי את החיוך של החיים שלי.
וכך היה,בידיוק בשמונה הוא היה למטה ולקח אותי למסעדה ומאז נהיינו ביחד…
^סוף פלאשבק^
אבל מאז הוא בגד בי ושיקר מאות פעמים,אני לא יכולה לסלוח לו…
"קורל,תני לי רק ליראות אותך…"הוא אמר
"טוב,תעלה…"אמרתי ותוך שניות היו דפיקות בדלת.
פתחתי והוא קפץ עלי בחיבוק
"דיי זאיין,תעזוב אותי"אמרתי וניסתי לדחוף אותו,ללא הצלחה…
ראיתי אותו עונד את החצי השני של הגלשן שהיה צבוע בצבע כחול שלא ענד הרבה זמן…
"אני מוכן שתיקחי לי גם את החצי השני של הלב,רק אל תישברי אותו"הוא לחש לי באוזן והתנתק מהחיבוק,הוריד את השרשרת ושם לי אותה.
"עכשיו כל הלב שלי שלך…תעשי בו מה שאת רוצה,רק אל תישברי אותו…בבקשה.
כי אם לא תסלחי לי אני ישבר,אני אוהב אותך"הוא ביקש
"אתה מבטיח?אתה מבטיח שלא תשתה יותר?שלא תיבגוד בי יותר?שלא תישבור לי את הלב,שוב?"שאלתי
~נקודת מבט זאיין~
"בטח,מה שתירצי אהובתי"אמרתי ותפסתי במותניה,הצמדתי את גופה לשלי ונישקתי אותה…