הוא אוהב אותי..נכון?-( על וואן דיירקשין) פרק 2

שימי את זה בז'אנר מפרסמים!
1D להקה מפורסמת נכון?! אז ז'אנר מפורסמים, וזה ההסכה באתר,
כול סיפור על מפורסם בז'אנר מפורסמים !

תמשיכיייי יצא מהמםםםםם

ממ..לא ממש אהבתי את הסיפור.
ויש לי כמה הערות בונות,
ואני מקווה שלא תיפגעי, כי בסה'כ אני באה לעזור.
אז…
*נתחיל מזה,
שאת לא צריכה לעשות סמיילים ואותיות כפולות,
כי את לא בצ'אט בפייסבוק.
*העלילה-
את לא חושבת שזה רץ מהר מדי ?
הוא ראה אותה.
היא יפה.
הוא התאהב בה.
הוא לא מכיר אותה בכלל.
בחיים לא מתאהבים בשנייה,
וגם אהבה ממבט ראשון,
זאת לא אהבה.
כי את לא מכירה את הבן אדם.
אז..תמשכי את הקטע של ההתאהבות יותר.
*ועכשיו,
מה הקטע של הנקודות מבט ?
כל הקטע זה..שייראו את זה מנקודת המבט של שיר,
וייסתקרנו לראות מה הארי חושב,
את לא אמורה לכתוב גם מנקודת המבט שלו -,-
נקודת מבט אחת וזהו.
נקודה.
*ועכשיו..הדבר הכי חשוב,
התיאורים והפירוטים.
את לא מתארת בכלל.
זה כמו..סיפור כזה של היי וביי.
מבינה למה אני מתכוונת ?
הפרק נורא קצר, ואין שם בכלל תיאורים ופירוטים.
ולמה אני מתכוונת בלפרט ולתאר ?
אני אתן לך דוגמה.
את יכולה לכתוב , 'הבטתי בעיניו הירוקות.'
ואז להמשיך בסיפור..
אבל את גם יכולה לתאר יותר,
מה הרגשת וכ'ו..
ככה –
חשתי משותקת, עיניו הצטלבו בעיניי בחדות אך ברכות מלטפת ונינוחה, עיניים בצבע ירוק עמוק כדשא טרי ורענן, למרות שהיו בצבע ירוק הן נראו כה כנות.. כה נדירות בהבזק האור שנצץ דרכן, באותו הרגע שפגשתי בעיניים האלו שכחתי מהזיכרון האפל, או מהצלקות הנפשיות או מכל האירועים המצערים שקרו לי, פתאום חשתי כיצד העולם דומם מלכת ואלו רק אני ו.. הילד הזה כאן, והכול מושלם עכשיו, הכול טוב חסר כל דאגה, הדיכאון בין רגע נשכח, הכול נשכח, חשתי שהתחלתי את החיים מחדש והוא הסיבה שקמתי כל יום בבוקר, כאילו וכל חיי חכתי רק לפגוש באותן זוג עיניים אשר לא נראו לי מעולם, לפגוש על מנת להרגיש..
להרגיש מוחזקת בזכותן.
להרגיש שזהו כבר אינו כוח המשיכה אשר מחזיק אותי על פני כדור הארץ, אלא הוא – והזוג עיניים אשר גרמו לי אפילו.. לחייך, פשוט חייכתי ללא סיבה מצחיקה.
הוא חייך לפתע, חיוך אשר האיץ את דופק לבי, שערותיי שמרו בכל מקום שהן יכולות, לא היו לי פרפרים בבטן, לא היה שם כלום.. אני חושבת, כי באותו הרגע כל מחשבותיי ורגשותיי סבבו בין רגע אך ורק סביבו, חשתי כיצד כל הבלאגן מסתדר בעצמו, הרגשתי באותו הרגע שאני חייבת רק לגעת בו.. להרגיש שהוא אמיתי, שאני כרגע אמתית, שלא הכול הזיה.. אך לא משנה עד כמה זה היה בגבול הדמיון והמציאות, לא רציתי להתעורר או לישון, רק רציתי להישאר כך במשך שבועות , חודשים, שנים , ללא מילים רק להביט כך, לחייך מחדש בזכותו, להרגיש מוחזקת, להרגיש שוב כיצד כל תנועה או מילה אחת קטנה ותמימה שיוצאת דרך פיו שולטת בי ומשנה אותי יחד עם שינויו.
לא יכולתי לתאר אפילו לעצמי עד כמה התגעגעתי להרגשה הזו, אך הפעם.. זה לא לקח זמן, הרגשתי.. אני חושבת שחשתי מאוהבת תוך שנייה, ללא היכרות, פשוט הרגשתי כל כך טוב לידו, הרגשתי אש בוערת בחוזקה בינינו, הרגשתי שיש משהו מיוחד אשר לא נראה לעין אך מורגש כה בחוזקה בלב.
רגע.. הלב שלי פועם? אני מחייכת? אני .. מאוהבת?
מעולם לא הרגשתי כך או נהגתי כך שאיני בטוחה אם זה באמת או לא, אם זו סתם עוד הרגשה של הרגע בגלל שעומד לידי אדם אשר נדמה כמלאך אשר נשלח אליי, איני בטוחה אם הוא מרגיש כך או רואה בי כמשהי לא שפויה אשר משותקת אך מחייכת..
אני חסרת כל וודאות, חסרת כל תחושת זמן, חסרת כל.. אך אני מרגישה שזכיתי, כי הוא עומד לצדי, אליל היופי והחן, עיניו נדמות לי כמקור אור ליופי ולביטחון העצמי..
ראית איך משפט כלכך קצר הפך לפסקה שלמה ?
ככה תנסי לתאר גם בסיפור שלך.
ו..ממ..זה הכול.
בהצלחה בסיפור (-:

-קורן ביבר ♥
(נוני סוואג גירל.)

יפה.. רק תתקני את השגיאות כתיב :))))

יפה.. רק תתקני את השגיאות כתיב :))))

יפה.. רק תתקני את השגיאות כתיב :))))

אה ועוד משו,
אם לא תשימי את הסיפור בז'אנר מפורסמים את תיחסמי.
וחבל.

אופס…

תודה על הטיפים ולמה אני אחסם אם אני לא אשים את הסיפור בז'אנר מפורסמים?

בבקשה (-:
ו..כי יש חוק כזה באתר,
ואם לא תשימי את בז'אנר סיפורי מפורסמים,
אני מבטיחה לך שבעוד כמה דקות תחסמי.

טוב העברתי אותו למפורסמים:)