הבת דודה של אלינור פרק 59

אז >< אחריי שנה שלא העלתי פרק מגיע לכן :
אני מקווה שיהיו לפחות יותר מ6 תגובות אחרת אני לא אמשיך !
אני גם מצפה לתגובות לא רק של תמשיכי , כי זה ממש מעצבן אותי , תפתיעו !
אוקיי ומעכשיו כל פעם שיש מעל ***** או 8 תגובות , אתן מקבלות פרק כפול , גם אם זה פרק אחריי פרק .
מקווה שתואהבו 3>
ולגבי לא עוד אחת אני יעלה ככל הנראה השבוע פרק , כי אינלי זמן כמו שאמרתי בכלל !!!
אני בקושי מוצאת זמן לכתוב לכן את הבת דודה של אלינור ואני ממש מתפללת שבנות לא הפסיקו לקרוא את הסיפור הזה , דרך אגב קנו לי לפטופ והייתי בטוחה שאני רושמת לכן פרק כפול אבל אינלו אינטרנט וזה זוועה ! צריך לתקן …
אה כן ווינדוס 8 ;)

יצאתי מהמקלחת , לובשת את הבגדים שלקחתי לפני שנכנסתי למקלחת .
אני בבלאגן עם זאיין עם הארי ועם אביה אני בכלל לא יודעת מה הולך .
איכשהוא אני מתמיד מסתבכת , לא משנה מה .
החלקתי מעליי את הבגדים , אני חייבת להשלים עם זאיין ולהגיד לו שאני כן מעוניינת להיות חברות שלו .
אומנם אני מנצלת אותו , ואני יודעת שזה ממש לא בסדר , אבל אני בטוחה שבאיזשהוא ישלי איזה רגש לזאיין .
יצאתי מהמקלחת בסערה , הארי לא היה בחדר וטוב שכך .
לקחתי את המטען של הטלפון , עליונית למקרה שירד גשם , גם ככה המזג אוויר נוראי עכשיו , ממש קר , השמיים קודרים וקולות של רוחות פוקעות מן השמיים , פוגעות בחלונות , משמיעות רעש קטן בחדר העמום .
לקחתי כרטיס לחדר יורדת במעלית הנדושה , הכל נראה לי יותר מדי משעמם , אני מתגעגעת למקום שלי , לחברים , לשכונה , לצחוקים ובעיקר לשקט , השקט הנפשי שלי .
הירידה במעלית הרגישה לי כמו שעות על גבי שעות , אני מתלבטת עם עצמי מה לעשות .
האם שווה לי לשחק בלב של הבאד בוי ? ולהראות נקמה לילד המתולתל , או שכדי לי לקחת צעד מזאיין ולהיתרכז בהארי , להבעיר לו שאני לא מוכנה לשחק איתו במשחק האלו וסף וסוף לשבת איתו לשיחה אמיתית , שאני יבין מה הילד הזה רוצה ממני . "לעזאזל" . אמרתי מקללת מאחוריי שפתיי , האדמדמות כמו דמי שהיה רותח מעצבים עכשיו .
התקדמתי בהליכה די איטית , מעיפה מבט באייפון הלבן שלי .
לא היו שום הודעות חשובות , פרט אימי שהפתיעה אותי שפתאום שלחה לי הודעה .
הרבה זמן שלא דיברתי עם הוריי , אני מניחה שאני כן מתגעגעת אלייהם , אבל זה נחמד לחוות את זה בלי הורים מעצבים שיגידו לי מה לעשות , איך ללכת ואם לקלל או לא .
אהבתי מרחב , שאני יוכל לעשות מה שבא לי , כמובן כמו כל בן אדם בשנות סך הכל ה16 לחיו גם חושב ככה , אבל אני באמת הייתי זקוקה למרחב , מה שההפך קיבלתי קירבה , קירבה לכמה בנים ששיגעו לי את המוח במקום לתת לי להיתאוורר .
"היי" ליאם אמר קורץ לי , הוא מוזר .
"היי " אני משיבה גם , כולם לאחר מכן גם אומרים לי בוקר טוב ואני מתעסקת באייפון שלי , לא רוצה להיתבלט יותר מדי .
"אז… את בטוחה שאת וזאיין ?" ליאם אמר עומד לידי , משליח לעברי כמה מילים , שהפכו אותי לעוד יותר עצבנית ממה שהייתי .
"אל !" אמרתי לוחשת לו , אלינור צפתה בנו , היא רק העלתה מבט חשדני על פנייה וישר העבירה את מבטה אל לואי שעמד לידה .

אוקיי אני יודעת פרק לא משו , אבל אני מבטיחה לכן שזה עוד כלום ואני עובדת על דרמות!
דרך אגב התחלתי סיפור חדש שאני חושבת שהוא עוד יותר יפה מהבת דודה ושכדי לכן לקרוא אותו !
אני מקווה שנייס לכן בבית הספר
♥ אוהבת הכי הכי ,
אור

סורי שאינלי זמן להעלות פרקים , אני ממש עסוקה כיתה ח !