הבת דודה של אלינור פרק 48 + 49 +50 +51

דבר ראשון לפני שאתן מתחילות לקרוא בכלל שריינו את התאריך ה22 !! בחודש הזה היום הכי קדוש אחריי היומולדת של וואן די ♥ !
זה באמת חשוב לכל העולם !!!
חח דבר שני סורי שלא המשכתי הרבה הרבה זמן !
אני ממש מקווה שנשארו לי קוראות , סורי אם איכזבתי עברו עליי דברים קשים !! :(( את האמת שאת הפרק הזה (חצי ממנו ) כתבתי כבר מלפני מלאמלאמלאמלא זמן
אז אנילא יבלבל לכן את הראש כל כך הרבה (אפילו שכבר עשיתי את זה חוחו )
מקווה שתהנו !
אביה חיימשלי מוקדש לך ♥
פרק ארוך ומשולש ! בגלל שלא העלתי הרבה זמן מקווה שיהיה לכן כוח לקרוא את כולו !
אה כן ורק כדי להזכיר תתחילו למספר את הפרקים כי עוד משו כמו 20 פחות או יותר הסיפור נגמר ללא עונה שניה וצפיות עוד מלא דרמות! הסיפור עוד אפילו לא התחיל !

אני ואלינור המשכנו מסתובבות בן ההמון שחיכה לנו כאשר יצאנו מן החנות המסכנה שבקצה המדרחוב .
"נו מה עכשיו ?" שאלתי אותה עוקבת בעקבותייה ,
"ניכנס לאיזשהי חנות ואז נעצור במסעדה , אני מתחילה להיות רעבה " היא אמרה מושכת אותי לחנות בגדים נוספת , הפעם בסיגנון אחר מהלבוש האופייני לאביה .
"אוקיי" אמרתי כשנכנסנו .
הבטתי בכל החנות , המון בגדים ציבעוניים די פשוטים וחמודים היתנדדו על הקולב מהרוח שפרצה שפתחנו את דלת החנות העבה והגדולה .
"בואי נראה מזה " היא אמרה מתחילה להיסתובב בן כל הבגדים , אני מודה היו שמה בגדים להחריד , וחלקם כן מצאו חן בעיניי .
"אז מה את אומרת על זה ?" היא אמרה מחזיקה בידה שימלה חמודה
"אממ אפשר להגיד שהיא די חמודה " אמרתי , מעלה על פניי חיוך מעומעם
"אז לכי תמדדתי אותה " היא אמרה דוחפת אותי אל תא ההלבשה , לוקחת מידי את האייפון , מותירה אותי שמה חסרת אונים ללא ברירה , חוץ מללבוש את השימלה שהחזיקה ביידיה העדינות .
"נו איך היא ?" אבייה שאלה מחוץ תא המדידה לאחר כמה דקות ספורות בהן נאבקתי בשימלה מנסה להעלות אותה על גופי
"אביה אני לא חושבת שהיא מתאימה לי כל כך …" אמרתי מסתכלת במראה , אני לא כל כך לבוש כזה .. זאת לא אני .
היא הסיטה את הוילון במהירות , היסתכלתי על פרצופה דרך המראה , סורקת את עצמי , מעבירה כמה ידיים על ביטני .
"היא מהמממת !" היא אמרה מותירה את שפתה התחתונה ללמטה שהיא נשמטת פעורת פה .
"היא לא ואני לא אוהבת אותה והיא בכלל לא הטעם שלי !" אמרתי מסיטה בחזרה את הוילון
"את קונה אותה !" אביה צרחה ברחבי החנות
"אביה אני לא אוהבת אותה !" אמרתי כאשר פשטתי את השימלה , היסתכלתי על עצמי , אני יודעת שהיא לא ניראית עליי יפה ואביה סתם מנסה לשכנע אותי בלי סיבה לקנות אותה .
"נו תקני אותה !! " היא אמרה מתעקשת שוב ושוב
"אני מעדיפה לקנות משו אחר שאני יאהב ." אמרתי יוצאת מן תא המדידה לוקחת בידי את השימלה ומותירה אותה על השולחן שבמקום שבו מסדרים את כל הבגדים שמדדו מחדש
"וחוץ מזה אני גם לא יכולה להרשות לעצמי אותה ! היא עולה 500 שח ! " אמרתי נדהמת מעצמי מהמחיר .
"אוף קשה איתך !" אביה אמרה יוצאת כעוסה מהחנות , ואני אחרייה מעלה על שפתי חיוך מנצח .
המשכנו להיסתובב בן החניות והדוכנים הנחמדים , היו שמה הרבה דברים חמודים שהייתי בהחלט שמחה לקנות , אבל אביה אילצה אותי להיכנס רק לחנויות בגדים ואקססוריז ולא לשום מקום אחר !
"נו אביה בואי ניכנס לפה , מה אכפת לך דקה אחת לוקח לי !!! " אמרתי מקטרת
"נו עזבי את זה , יש סיילים בorsay (הייתי בגרמניה ובאמת יש חנות כזאתי אז היצטלמתי עם החנות ועשיתי כאילו אני מדברת קוראים לי אור אז אור אומרת -,- לא משנה הערת הכותבת :* )
אביה משכה אותי אחריה לכל חנות אפשרית , היא קנתה כל כך הרבה , אני אפילו לא מבינה מה ישלה למצא בבגדים כאלו
"אז מה את אומרת על זאת ?" היא אמרה בפעם המאה בה החליפה חולצה , מתבוננת על בנות אחרות שלובשות את אותה החולצה .
"היא יפה !" אמרתי בקול הכי נחמד שיכולתי , נשענתי על הכיסא דופקת את ידי בראשי
"עזבי היא לא יפה " היא אמרה נכנסת לתא המדידה בפעם המיליון
"אבל מלפני שניה אהבת אותה !!" אמרתי בזמן שהצצתי על כמה שיחות שלא נענו , אני לא שמתי לב אלייהם מרוב שרצנו כל כך הרבה בן כל החניות האלו
*אחת מזאיין ואחת מנייל .
"אבל בנות אחרות קונות אותה וזה יהיה נדוש , והיא גם לא יושבת עלייהן יפה אז בכלל !" היא אמרה ממשיכה להסביר לי למה לא לקנות את החולצה שכל כך התאימה לה .
"אוקיי בואי נלך לאכול , נראלי שיגעתי אותך " היא אמרה מצחקקת בעוד שאני קמתי מן הכיסא שנראה לי פתאום כל כך נוח שלא כדי אפילו לקום ממנו .
יצאנו מן החנות במהרה חולפות על פני כל מני מעריצות שמבקשות מאביה תמונה איתן .
"אז מה את רוצה לאכול ?" אביה שאלה אותי כאשר הפסקנו את ההליכה המהירה והתחלנו לדבר
"לא יודעת משו קטן , אני לא ממש רעבה " אמרתי
"חחח טוב נראלי אני מעדיפה מסעדת המבורגרים אכפת לך ?" היא שאלה ואני רק צחקקתי כתגובה.
נכנסנו אל תוך מסעדה יחסית גדולה ומפוארת
"שתי מקומות " אביה דיברה עם המאחרת , אני ביינתיים נכנסתי לטוויטר מגיבה לכמה מעריצות חמודות שהחליטו טיפה לפרגן ולא לשנוא אותי , באמת נחמד מצידן , אני בזמן האחרון מקבלת המון האשמת וקללות על זה שרואים אותי יום אחד עם ליאם יום אחד עם זאיין והיום אחד עם הארי , אני כבר לא רוצה לדעת מה אנשים חושבים שאני , אבל מה שעל בטוח זה לא משו טוב , רואים את זה .
המאחרת הובילה אותנו למקום קטן די מבודד מהאנשים
"הינה התפריטים תהנו " היא אמרה מגישה לנו את התפריטים על השולחן , אביה היתיישבה ואני מיד אחרייה .
"אז תספרי לי , מה קורה איתך ?" היא אמרה משחקת עם שיערה אחריי כמה דקות בהן ישבנו בדממה מוחלטת , מקשיבות למוזיקה המתנגנת ברחבי המסעדה .
"אממ לא יודעת לא משו מיוחד …" אמרתי מנסה לא להעלות חשד , לא רציתי לספר לאפחד מה קורה ביני לבין הארי , ולא שום דבר שקשור עליי , למדתי שעל אפחד אני לא יכולה לסמוך , אלא רק על עצמי , וגם זה בלחץ .
"נו קדימה שפכי … תרגישי איתי חופשי באמת , גם אלינור מספרת לי הכל ! אני יודעת אפילו את הדברים הכי קטנים שלה , ותסמכי עליי אני לא מספרת לאפחד " היא אמרה , גורמת לי להיתפתות להרגשה שעוד מישו בעולם יכול לחלוק איתי את הבעיות שלי , לייעץ לי ולעזור , אני בהחלט מתגעגעת לזה .
"לא יודעת סתם כזה …" אמרתי מרגישה מחנק בגרוני , ככה אני תמיד מתחילה בשיחת נפש , זה כבר נהיה ריפלקס אצלי .
אביה הביטה בי , המבט הזה היה מלא בדאגה , אני מכירה אותו , זאת לא פעם ראשונה שאנשים מביטים אליי ככה , אבל אני שונאת רחמים , אני שונאת שדואגים לי , שחושבים שאני מסכנה , צילצול הפלאפון הצורם של אביה המתנגן בשיר love me של גסטין גרם לי להחזיק את הדימעה שאיימה להיתפרץ ולמחות אותה בשקט בלי שאביה תראה .
לקחתי לעצמי כמה דקות להירגע עד שאביה סיימה לדבר עם גסטין בטלפון , היא אמרה לו מילים כל כך יפות , אני מאחלת לעצמי אהבה כמו של גסטין ואביה , הם בהחלט אוהבים אחד את השני , אחריי משו כמו חמש דקות אביה סיימה את השיחה , מעלה על לחייה חיוך עטור בשתי גומות קטנות המעטרות את לחייה השחומות .
"אז אייפה היינו ?" היא שאלה שמה את שתיי ידייה על השולחן
"סליחה שאני מפריעה אבל מה תרצו להזמין ?" המלצרית הבלונדינית הלבושה שחור על גופה הצנום והרזה כלבוש אופייני למסעדה ככל הנראה בה עבדה
"אמ בשבילי המבורגר עשוי היטב ובצד טבעות בצל וקולה קטנות בבקשה " אביה אמרה למלצרית
"אוקיי ולך ?" היא שאלה מצביעה עליי עם העט שלה כשהיא רשמה את ההזמנה של אביה בפינקס הקטן שלה
"אמ בשבילי קולה קטנה ומנת ציפס " אמרתי בשקט מבויישת
"אוקיי אני ילך להביא לכן ביינתיים את השתיה " המלצרית אמרה רושמת את ההזמנה שלי והולכת אל החצי השני של המסעדה .
"חחח כל כך הרבה הפרעות שכחתי בכלל על מה דיברנו " היא אמרה מתנשפת
"חח מה הוא סובב לך את הראש ? מה הוא הבטיח לך היום בערב ?" אמרתי קורצת
"חצופה !" היא אמרה מסמיקה
"הסגרת את עצמך מתוקה " אמרתי לה כאשר המלצרית חזרה עם השתייה ביידיה , מניחה שתי כוסות לצדי הבקבוקים הקרים ונעלמת , לגמתי מן הקולה הקרה דרך הקש השחור .
"טוב נו מרוצה ?" היא אמרה ואני חייכתי כתגובה .
"אבייה …" אמרתי אחריי כמה דקות שבהם רק הבטנו אחת בשניה
"כן ?" היא שאלה מכניסה אל תוך תיקה את האייפון שלה
"ישלי שאלה , למה את קונה כל כך הרבה ? , כאילו זה שיגעון ! את קונה מלא , ואני יודעת שאני לא יכולה לעצור אותך , אבל חשבת מה יקרה אם לא ישאר לך כסף בצד ?" שאלתי אותה , מנסה להסביר לה שאולי בגדים זה לא כל מה שיהפוך אותה למאושרת , אף על פי שנאי בטוחה שהיא מספיק אינטילגנטית בכדי להבין את זה .
"חח " היא אמרה מצחקקת משפילה את מבטה אל הקולה , לוגמת ממנה קלות
"אני יספר לך משו …. ללא .. סיפרתי אותו לאף אחד .. אבל תבטיחי , את לא מספרת לאפחד …" היא אמרה חוששת לדבר , מגמגמת מדי פעם , לחוצה , ראו שמשו הציק לה , עד שהמילים יצאו לה מהפה זה הרגיש כמו אבנים כבדות שקשה להוציא אותן מהדרך .
"ב..ברור " אמרתי מעמיקה את ישבתי בתוך המושב העשוי מעור שחור ועבה , חם .
"פעם …" היא אמרה מגרדת בראשה , חוששת טיפה וממשיכה
"פעם לא היה לי כסף , עבדתי נורא קשה בכדי להרוויח אותו , הייתי עובדת המון , ללא מנוחה , אבל אפעם לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות את השימלה שכל כך רציתי , כי אפעם לא היה לי מספיק כסף " היא אמרה
"אבל זה בסדר , זה קורא לכל בן אדם !" אמרתי מנסה לנחם אותה אבל היא פסקה את שפתייה , ממשיכה
"לא , זה לא היה כמוך או כמו מישו אחר , רבתי עם המשפחה שלי , הייתי בחובות , הייתי לבד בעולם הזה , לא היו לי חברות בכלל , שלא לדבר על בנים , הייתי עוברת אחד אחד , לא שמתי לב בכלל למה שאני עושה , יצאתי למועדונים כל ערב , חוזרת ממשו אחר , עם אנגאוור אחר ומיגרנות נוראיות , הפסדתי המון כסף , גרתי ברחוב למשך תקופה מסויימת , עד שהחלטתי לקחת את עצמי ביידים , ואז הכרתי את אלינור , הבת דודה המדהימה שלך . " היא אמרה פורצת בבכי קורע לב , בחיים לא תיארתי לעצמי שזה מה שיעמוד מאחורייה , מהחיוך הכל כך מאושר שלה , שגורם לכולם ישר לטבוע בגל של שמחה .
"אני כל כך מצטערת " אמרתי קמה אל אביה מחבקת אותה
"סליחה , לא היתכוונתי " אמרתי מרגישה אשמה
"זה בסדר" היא אמרה מנגבת כמה דמעות שפרצו להן , חזרתי למקומי מתיישבת בו , אביה קמה ממקומה אל עבר השירותם ככל הנראה .
ראיתי את המלצרית מחזיקה ביידיה שתי צלחות גדלות , בהן מונח האוכל שלי ושל אביה
"תודה " מילמלתי
"הכל בסדר ?" " היא שאלה מעלה על פרצופה מבט שואל
"כן כן , תודה בכל זאת " אמרתי מנסה לא למשוך המון צומת לב מצידה , היא הניחה לעיניין חוזרת אל עבודתה , מותירה אותי כמה דקות לבדי עד שאביה תחזור מן השירותים .
החלטתי לחזור לשיחה שלא נענתה מלפני כמה זמן של זאיין
"הלו ?" שאלתי כאשר הטלפון חייג וזאיין ישר ענה אל המענה
"הו היי " הוא אמר
"חח היי " גיחכתי טיפה , מנסה שהכל ישמע בסדר ,
"אני מפריע ?" הוא שאל
"לא " אמרתי מעלה על פניי חיוך קטנטן , הקול של זאיין היה ממכר , דימיינתי אותו במחשבותי , הוא כל כך חמוד שהוא לא מראה את הצד הבאד הזה שלו .
"איפה את ?" הוא שאל מתעניין
"עם אביה , יצאנו לקניות וזה …" אמרתי משתעשעת כאשר שיחקתי עם המזלג והציפה שהיה מונח על הצלחת שלי
"כן ראיתי תמונות " הוא אמר
"אז .. למה שאלת ?" אמרתי מופתעת מהטימטום שלו
"סתם כדי לפתח איתך שיחה , אל תהיי עוכרת שיחות " הוא אמר מצחקק
"דפוק " אמרתי מצחקקת גמאני , בזווית העין שלי ראיתי את אביה חוזרת מהשירותים , לא רציתי שהיא תראה שאני מדברת עם מישו , בכל זאת לא אהבתי תמיד לשתף את כולם בכל הדברים לשי , ואני בטוחה שאביה תשאל מי זה היה מתוך סקרנות , רואים שאני לא מדברת עם חברה .
"אז .. באלך אולי לצאת היום למסעדה או משו ?" הוא שאל בולע כמה מילים קטנות
אביה היתיישבה במקומה מולי .
"אממ אוקיי באיזה שעה ?" שאלתי טיפה לחוצה , מעלה את מבטי מעבר הצלחת
רואה את אביה מעלה על פנייה מבט ממזרי למדי .
"עשר ?" הוא שאל , שמעו את הלחץ בקול שלו , הוא כזה מתוק ככה .
"אוקיי , נשמע טוב " אמרתי את המשפט הכי נדוש שיצא לי איי פעם מהפה
"חחח אני כבר מחכה " הוא אמר
"כן גמאני , חח ביוש " אמרתי נבוכה
"ביי יפה " הוא אמר מנתק ואני מיד אחריו .
"דיייי מייזהההה" אבייה שאלה חורצת את עינייה בשלי
"אפחד !! " אמרתי מוציאה לה לשון מכניסה את האייפון לכיס שבמכנס שלי
"נונו " היא אמרה נרגשת , מנסה להוציא תא זה ממני
"לא . " אמרתי קובעת , לא מתפתה להגיד לה .
"האריי ! אני ידעתי אין ! " היא אמרה נרגשת , מקלידה משו באייפון שלה
"לא אביה זה לא הארי ! " אמרתי מתעצבנת
"מה !?" היא אמרה מורידה את החיוך מהפנים שלה , עוצרת את ההקלדה שלה בפלאפון ומביטה בי
"אז מי זה ?" היא שאלה
"זאיין …" אמרתי ממלמלת
"מה זאיין ?! " היא שאלה נחרדת
"עזבי גם ככה לא יצא מזה כלום , אני עושה את זה רק בגלל שהוא הזמין אותי , ואני כבר לא רעבה אפשר ללכת ?" אמרתי מביטה באביה לתגובה
"כן .." היא אמרה אוספת את דברייה מהשולחן , משאירה כסף למנה וטיפ , וכך גמאני
יצאנו מהמסעדה בלי שום דיבור , פשוט ממשיכות ללכת עד שהגענו אל המלון .
זה היה מוזר , אני ואביה אפילו לא אמרנו שלום אחת לשניה , לא תיארתי לעצמי שככה זה יגמר , אבל עכשיו אני צריכה לחשוב איך אני לעזאזל נכנסת אל תוך החדר , נשארת שמה עם הארי , לבד .
הסתכלתי על השעה 8 בערב , עבר די הרבה זמן מאז שאני ואביה הלכנו ביחד אל הבילוי הקטן שלנו , שנגמר די באסון .
הוצאתי את הכרטיס הירוק שפותח את הדלת מהארנק הגדול שלי , מחליקה אותו על הדלת פותחת אותה לרווחה , אני אפילו לא מבינה מה נאי עושה עדיין עם הארי באותו החדר .
הארי היה עם הפנים לחלון שלו עסוק בלדבר עם מישו באייפון שלו , לא נראלי שהוא הבחין שנכנסתי בכלל , אז עדיף לנצל את ההיזדמנות הזאתי … מלמלתי לעצמי נכנסת בשקט אל החדר , חוצה אותו מגיעה אל עבר הארון זורקת שמה את השקיות ונכנסת אל תוך השירותים , לא שוכחת לנעול הייטב את הדלת .

אוקיי לא רציתי להפסיק פה אבל נראלי שזה מוגזם ל4 פרקים זה אפילו יותר מ4 חח טוב לא נורא
מקווה שקראתן כי אני בטוחה שאחריי הפרק הזה יהיו לי רק 3-4 תגובות בלחץ ~ מבאס !!
מקווה שאהבתן לאביו הכי הכי ! אני ממש ינסה להמשיך בהקדם כי הדרמות אפילו לא התחילו עם מה שאני מתחננת !! מוחעחעחע
לקח לי יותר משעה לשבת על זה !
ורק תדעו שאני מתחננת עוד המון דברים !
ויאיייי קניתי את החוצה השחורה הצמודה כמו של פרי אתמול וראיתי עוד מכנס מהלף שאני מתה לקנות בעזרת השם שיהיה לי כסף -555- אני והקניות שלי זה לא נגמר !!
חחח מקווה שיהיה לכן צום קל כי אני בטוחה שלי לא כי אני ככל הנראה יהיה גם במחזור בצום הזה אוף ~.~
נופנופ סורי על ההטרדה ! חחח
וואי תספרו לי איך עבר עלייכן השנה החדשה , איך בבצר ואיך היה בחג
לאביו המונים ! ♥
אפעם לא כתבתי פרק מרובע כמו בבוספוג חח :)))