הבת דודה של אלינור פרק 44 .

"מה עובר עלייך ?" הוא שאל בנימה מרגיעה כאשר עלינו אל חדרו של ליאם .
"לא משנה כבר " אמרתי פולטת אנחה ענקית שזמן רב לא הצליחה להבחיל בין שפתיי , נרגעתי קצת אחריי שליאם חיבק אותי , היה בו משו אחר , לא הרבה פעם דיברתי איתו , רק מתי שצריך ,
לכן תמיד היו בשיחות שלנו רק דברים אמיתיים .
"תודה " מילמלתי בנימוס
"על מה ?" הוא שאל מצחקק , נשען על גביי הקיר
"על זה שלקחת אותי אל המלון " אמרתי מגחכת , זה היה נשמע די מצחיק לרגע.
"שטויות .." הוא אמר מחייך ומוסיף "מתי שתצטרכי " הוא אמר קורץ , צחקנו שנינו מרמת הטיפשות שלנו .
"תודה ליאם אני חייבת לך " אמרתי קמה מן הכורסא מתקדמת אל עבר דלת היציאה
"בכיף" הוא אמר פותח את הדלת , צעדתי צעד קדימה נותנת לו חיבוק אחרון
כשהתחלתי ללכת אל עבר החדר שלי ושל …הארי שמעתי את הדלת נסגרת מאחוריי .
שוב פעם הוא , רק המחשבות עליו גורמות לי להקיא , הבנתי מי הוא באמת , הוא כזה דוחה , אני אפילו לא מאמינה שאני ישנה איתו באותו החדר ! , רום וזאיין צדקו , זה לא רעיון טוב בכלל ! ,ועוד לחשוב שאחנו באותה המיטה , מתחת לאותה השמיכה , ועל אותם המצעים , גורמת לי לתהות כמה שזה מטופש , יום אחד זה על בטוח יקרה , ובסיטואציה כזאתי אין לי יותר מדי מה לעשות , בטח לא משו כנגד הארי .
"מה אני יעשה עכשיו " שאלתי את עצמי מתעצבנת , סגרתי את הדלת מאחורי , היתקדמתי אל עבר המיטה , משב רוח קריר הגיע מן החלון הפתוח , כמה טיפות של גשם הצליחו להיכנס אל תוך החדר , המיטה והדברים היו מסודרים , הנחתי כי סדרנית הייתה פה .
"בררר קר פה " מלמלתי לעצמי עוטפת את זרועותי אל גופי , חום הידיים שלי העבירו בי צמרמורת חמימה וקצרה , מחממות את הגוף שלי .
השטתי את ידי אל השלט של המזגן הוא היה דלוק על "פאקינג עשרים מעלות ?! מה עובר עלייהם ! אוח !!!" אמרתי קמה מן המיטה , מכבה את המזגן .
לאחר כמה דקות הטלפון שלי רטט , זה היה זאיין
*איפה את ?* היה מוצג על המסך שפתחתי אותו
*בחדר…* השבתי לו , אינלי עצבים עכשיו לאפחד משעמם לי ואין מה לעשות !!
תמיד שהיה לי משעמם זה היה נגמר בעצבים , או שהייתי מפתחת ריב , סתם בשביל להעביר את השיעמום , תמיד זה היה מלווה עם מטען כבד של רגשות שהשאירו לי בעבר , זה לא סוד שעכשיו הכל מתנקם חזרה.
*קרה משו ?* הופיע עוד אסמס , הפעם הופתעתי , הוא צריך לדעת שקרה משו , הרי הוא ראה אותי ואת הארי רבים !
*לא וזה כבר לא משנה פשוט תעזוב אותי * אמרתי שולחת את האסמס , קמתי מן המיטה שלי , פותחת את הארון המבולגן התחלתי מוציאה ממנו ערמות של בגדים , גם ככה אין מה לעשות והארון צריך לעבוד סדר , מרוב כל הבגדים שקניתי אני כבר לא מוצאת את הבגדים הישנים שלי , שאפשר להגיד שהם הצנועים שבינהם .

נופנופ 3: סורי שהפרק משעמם , זה פרק מעבר אל תכעסו !!
אה כן שכחתי אני רוצה לסיים את הסיפור בערך בפרק 60 משו כזה ..
לאביו גירלס ♥ -,- אין עונה 2
6 תגובות לא מספקות אותי וזאתי הסיבה שאני רוצה לסיים את הסיפור ניניניני ולא נראה לי שאני יתחיל סיפור חדש כי כבר גם ככה עכשיו כל הבית ספר וזה ואני מעדיפה ללמוד כי כיתה ח זאת כיתה לא קלה ולכן החלטתי שישמצב שאולי אני יפרוש זמנית לכמה קטעים לתקופות המבחנים שיהיו לי בערך איזה 5 חודשים משו כזה אבל לא נורא חוחו לאביו