הבת דודה של אלינור פרק 38+39+40משולש ;)

והווו עוד כמה פרקים הסיפור הזה מסתיים ואני נראלי אתחיל סיפור חדש :)
כי אני רואה שאין הרבה תגובות ו6 לא מספקות אותי .
ואולי אבל אולי אני לא יגמור את הסיפור הזה , אינלי כבר חשק להעלות פרקים אבל רק בגלל שאני טסה לחול ואני לא יהיה פה שבוע שלם אני מנסה כמה שיותר להעלות כי אני בטוחה שבזמן הלימודים לא יהיה לי ויתאפר הרבה זמן להיות פה ♥

"זאיין ?" שאלתי , הוא נכנס , מושך אותי אל המיטה , היתיישבנו עלייה שנינו מבטו מושל , פניו כרוכות בין זרועות וידיו , ראשו טחוב שם .
"זאיין " אמרתי שוב , לא יודעת איך להגיב
"זאיין מה קרה ?" שאלתי מנסה לעזור … אך הוא לא ענה , רק המשיך לבכות
כאב לי לראות אותו בוכה , את האמת שמכל חברי הלהקה נקשרתי הכי לזאיין , הוא תמיד היה מישו שיכולתי לדבר איתו על הכל , מישו שגם כשרע לי אפשר לפנות אליו והוא ינסה עד שהוא יצליח לעזור לי עם הבעיות .
לקחתי את ידי , מלטפת את גבו למעלה ומטה , הייתה שתיקה אך החלטתי שזה לא יכול להיות ככה הוא לא יכול לבכות ואני רק יצפה בו נחרדת בלי לעזור לו כלל וכלל .
"זאיין אמרתי שוב , קירבתי אותו אליי , מחבקת אותו , פניו נתחפו בן צווארי , הוא המשיך לבכות , אני רק חיבקתי אותו , מאפשרת לו היתפרק בתוך זרועותיי , נותנת לו את התחושה שמישו עוזר לו , דוחף אותו , תמיד פה בשבילו .
"אתה מוכן להסביר לי מה קרה ?" אמרתי לאחר כמה דקות כאשר הוא הוציא את מה שהיה לו , את הכאב , וחזר לעצמו טיפה .
"אני …" הוא אמר ודמעות חדשות הופיעו על פניו , יורדות ללא הרף .
"מחקתי אותן עם אצבעותיי , נותנת לו קשר עין .
בחזקתי באצבעותיו , משחקת בהן מעט .
"אני ורום ….., לקחנו הפסקה , נפרדנו " הוא אמר משחרר מפיו את המילים , שאיימו כלא רוצות לצאת .
פי נפער , לא מאמין למשמע מילותיו
"מה … מה קרה ?" שאלתי מגמגמת , גוש קשה ירד במורד גרוני , עוד לא מעכל כלום .
"רבנו על זה שאנחנו לא הרבה בקשר , וגם שאנחנו ביחד זה רק למשך תקופה קצרה , אמא שלה לא מרוצה מזה , היא אומרת שאני לא מספיק טוב בשבילה , והיא לא אוהבת את המערכת יחסים האלו מרחק , שאני יכול לעשות כל דבר והיא לא מצליחה מספיק לבטוח בי " הוא אמר מרסק את מילותיו שוב ושוב .
חיבקתי אותו שוב ממלמלת לו בקצרה
"אני מצטערת …" הוא היתנתק מהחיבוק אחריי דקה , מותיר אותי עם כל כך הרבה שאלות , שפחדתי בכלל לשאול .
"אני בטוחה שהיא תתחרט על זה ועוד כמה זמן תשובו להיות ביחד , יחסים מרחוק רק יכולים להגביר את המודעות של כמה שאתם חסרים אחד לשני ושאתם לא יכולים לבד ." אמרתי מנסה להיזהר לא לפצוע יותר את הפצע .
"לא … אור אנחנו כבר לא נהיה ביחד , התחלנו להגיד אחד לשני עוד מלא דברים , רבנו ריב ענק , צרחנו אחד על השני , הוצאתי את כל מה שישב לי על הלב …" הוא אמר משפיל את מבטו שוב
"זאיין ! " אמרתי מטעטשת על עצמי , מנסה שלא להישבר אני בעצמי , רומי הייתה לי כחברה ממש טובה, אך כן עם הזמן זה רק דעך ודעך , לא דיברנו הרבה , היינו רק מחליפות מבטים קצרים ודי .
"זאיין אם היא מעזה לוותר עלייך ככה אני לא יודעת מה עובר לה בראש ! , אתה בחור מושלם ! ואינלך מה לבכות , יש עוד מלא דגים בים ! אני מבטיחה לך יום יבוא וגמאת תמצא את האחת שלך ! " אמרתי לו נזכרת במילים שתמיד ניסו לעודד אותי , אני בעצמי נפגעתי המון פעם במערכות יחסים , אני לא חושבת שאני ממש דוגמא למישי שלא מתייאשת .
"תודה " הוא מלמל , לא מרים את מבטו
"זאיין " אמרתי שוב והוא רק משך אותי שוב פעם לחיבוק , שהיתמשך לעוד כמה דקות טובות , גמאני שתקתי , ידעתי שגמאני צריכה את החיבוק הזה , חיבוק שלא קיבלתי הרבה זמן .
היתנתקנו מן החיבוק , קמתי ישר אל המטבח מוציאה גלידה ועוגיות , מפוררת אותם למעל הגלידה בטם העוגיות , הוצאתי מן המקרר סירופ שוקולד שקניתי עם נייל בסופר מלפני כמה זמן .
מהארון ליד המיקרו הוצאתי שתי כפיות ממקמת אותם בתוך הגלידה .
נגשתי אל זאיין שהיה עסוק בטלפון שלו , נזכרת באותו היום שאני זאתי שהייתי שבורה והוא עודד אותי עם הגלידה הזאת והחיוך הממכר הזה , שמתי את הגלידה על המיטה
לוקחת כפית , חוזרת על אותן המילים שזאיין אמר גמלי , שהעלו לי חיוך על הפנים מצורפים עם גיחוך קטן .
"כדי שלא תרגיש לבד " אמרתי וקרצתי לו , בדיוק כמו שחשבתי , זאיין העלה חיוך ראשון מאז שנכנס לכאן לחדר .
"תודה " הוא אמר לוקח את הכפית מתחיל באכילת הגלידה , לקחתי שתי כפיות והעברתי את מבטי אל הטלויזיה , זאיין המשיך לאכול , החלתי שלא לעצור אותו .
"איזה סרט אתה רוצה רומנטי , אימה , פנטזיה " – ולפני שהספקתי להגיד את המילה הבאה , החיוך הקטנטן שהצלחתי להוציא מזאיין , הפך למבט קר , דאגן , עצוב ודימעה קטנה החלה לבצבץ בעודה זאיין נלחם בה .
"זה בסדר הבנתי …" אמרתי בוחרת באימה .
הסרט התחיל , אני רק בהיתי בטלויזיה , שנאתי סרטי אימה , רק רציתי שהדמעות לא יתחילו לפרוץ לזאיין , אז ישר החלפתי נושא למשו אחר .
שנינו היתכרבלנו בשמיכה בעוד שאוויר קר ונוקשה יצא מן המזגן , החלטתי לקחת את הטלפון , להעביר בקריאת אסמסים וציוצים את החלקים המפחידים של הסרט
היסתכלתי בכמה קבוצות שהייתי בהן עם החברים שלי מלוס אנגלס , כן בהלחלט היתגעגעתי אלייהם , קשה להיות רחוק מן הסביבה האמיתית שלך , ממקום מגורייך .
זה בדיוק מה שקרה לי שהעליתי ללוס אנגלס מישראל , אומנם אז הייתי רק בת 4 אבל זה היה אפילו עוד יורת קשה , הייתי קטנה , לא הבנתי אז מה זאת אומרת דעוברים ולא חוזרים יותר .
מאז היתעקלמתי בלוס אנגלס , היה לי ממש כיף לגור שם , אומנם כל הקטע הזה עם אלינור , אבל עכשיו אני די סבבה עם זה .
הסרט נגמר , ראיתי את זאיין עדיין בוהה בטלויזיה שהראתה רק מסך שחור עם מדי פעם כתוביות על המסך .
שקט שרר בחדר , אני רק שתקתי וכך ככל הנראה גם זאיין .
הוא קם מתמתח , עם הגב לפניי , ראיתי שהוא ניגב מעצמו דימעה אחת נשאר יושב כמה דקות על המיטה .
"זאיין " אמרתי מתקרבת אליו , היתיישבתי שוב על המיטה , נוגעת בגבו קלות .
"אתה יכול להישאר פה ללילה אם אתה רוצה … גם ככה הארי עוד לא חזר " אמרתי בשקט
"את בטוחה ?" הוא שאל מסתובב אליי
"כן חחח" אמתרי מגחכת , השעה הייתה 1 וחצי בלילה , זמן רב עבר מאז שזאיין בא לפה .
"אני הולך להביא מכנס טרנינג " הוא אמר קם שוב ,
"אוקיי" הינהנתי לו בחיבה והוא יצא מן החדר , טורק טיפה את הדלת מאחוריו ,
קמתי מן המיטה , זה הזמן שלי להחליף לפיגמה אם זאיין לא פה .
קמתי אל השירותים שוב , שטפתי את פניי , בחרתי מהר את הפיגמה הזאתי http://www.polyvore.com/%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%94/set?id=92696917
מן הארון , נכנסת מהר אל השירותים ומחליפה אותה .
יצאתי מן המקלחת , אוספת את השיער שלי , שהיה חלק מן המחליק שמקודם יותר עשיתי , רוקמת צמה משערותיי העבות .
שמעתי כמה דפיקות על הדלת
"רק רגע " צרחתי , קושרת שערותיי בתוך גומייה שחורה דקה , הלכתי אל הדלת פותחת אותה , זאיין עמד שם עם גופייה דקה ולבנה שמבליטה את הקוביות שלו , ואת זרועתו המכוסה בקעקועים , הוא לבש מכנס טרנינג עד הברך , פינתי לו את הכניסה , הוא היתיישב על המיטה , ואני אחריו , סוגרת את הדלת ומתיישבת מולו , מרגישה לא כל כך נוח עם המכנס הצמוד והקצרצר העונה לשם דפוק אותי .
זאיין בחן אותי , הסמקתי טיפה הוא נשכב על המיטה לצידי , אני לקחתי את הטלפון מניחה אותו על השידה , מחובר למטען החשמל .
נשכבתי גמאני , עוקבת אחר פעילותיו של זאיין
"רק שתדעי שאני מאוד מעריך את זה תודה " הוא אמר , מסתכל לתקרה , מתח נוצר בנינו , זה היה מוזר בחיים לא הרגשתי ככה ליד זאיין , הייתי נבוכה מכל הסיטואציה .
"בכיף .." אמרתי משחררת אנחה
אט אט השקט שנוצר היה כיותר מביך ויותר .
"מביך …" אמרתי מצחקקת
"כן " הוא אמר גמהוא
"מתי הארי חוזר ?" הוא שאל
"אינלי מושג למה כולם חושבים שאני יודעת אם אני לא ??" שאלתי מתעצבת מהעובדה , שכל דבר שקשור להארי איכשהוא קשור גם אליי והתשובות גמהן .
"לא יודע … יש בניכם משו ?" הוא שאל , מרגיש בנוח לחטט .
"לא " אמרתי , " אין בנינו כלום וגם לא יהיה , בסך הכל חברים טובים ." אמרתי קובעת , לוקחת את הפוך שהיה מונח בקצה המיטה מכסה בו אותי ואת זאיין
"תודה משרתת " הוא אמר מצחקק ואני רק לקחתי את הכרית וזרקתי אותה עליו .
הוא השמיע קול של אנחה , משחרר אותה מפיו .
"דפוקה " הוא אמר מסנן לעברי , שם את הכרית במקומה
חזרתי אל המיטה עולה עלייה
"תזהרי שלא תיפלי " זאיין אמר שם לי רגל , נפלתי על הבטן , מוצאת את עצמי מול זאיין (לא עליו -,- "
"יופי חכם " אמרתי מתעצבנת , קמה ושוכבת במיטה
"לילה טוב " אמרתי מסתובבת לצד השני של המיטה , הרגשתי איך ידו מטלפפת למעל אגני , חופנת אותה מקריבה אותי אליו , ישנו כפיות צמודות , עיניי נפתחו בתעבה , לא מבינה מה הולך פה .
"מה הולך פה ?!?!" שמעתי קול מוכר , גנחתי ,פותחת את עיניי בקושי .
עיניי נפקחו בלי רצון , הייתי מחובקת עם זאיין במיטה , צפיתי בו ישן , פוקח עין אחת
ראיתי את הארי עומד שמה עמום ,
"הארי" אמרתי מביטה בו , הוא יצא מן החדר , טורק את הדלת מאחוריו , ראיתי את התיקים שלו מונחים ליד הדלת , קמתי מסיטה במהירות את הפוך מעליי , יצאתי מן החדר במהרה , שוכחת שאני בפיגמה , ראיתי את הארי יורד במעלית , היצטרפתי אליו לפני שהיא נסגרה , הוא לא הביט בי , מפנה את גבו אליי
"הארי ! " צרחתי עליו בקול רם
"מה ?" הוא שאל במבט קר , יוצא מן המעלית
"מה ישלך " ?! שאלתי מנסה לתפוס אותו ביד , אך הוא רק המשיך , לא מסתכל עליי אפילו , ראיתי את כולם בלובי יושבים שם ונהנים , אלי היתפלאה לראות אותי .
"הארי !" אמרתי שוב , הוא היתיישב על אחת מן הספות וכולם היתקרבו אליינו , הייתי במכנס דפוק אותי וחולצת טריקו פשוטה שעלייה מודפס סמל הבטמן
"למה לעזאזל את יוצאת עם פיגמה ועוד עם כזה מכנס ?!" אלינור שאלה אותי , מעלה על פנייה מבט זועף .
"אני דווקא אוהב איך שאת לבושה ילדה " ליאם אמר עם חיוך שובב על פניו , אלינור דחפה לו מרפק לצלעות והוא היתענק מכאב
"כן באמת תסבירי פה לכולם למה את וזאיין ישנים באותה המיטה מחובקים ?!" הארי אמר צורח ,
"אתם מה ?! " אלינור שאלה גמהיא צורחת , לא ידעתי איפה לקבור את עצמי באותו הרגע …

ממש ממש השקעתי הפרק הזה שעות שישבתי עליו 6 תגובות אני ממשיכה
אוקיי פרק משולש כי לא יכולתי לעצור אותו !!!
ועכשיו אני עוצרת רוצות המשך ? אני יכולה להעלות 6 תגובות מעלה פרק !! אני טסה ביום רביעי ואינלי אפשרות לפחות עד יום שלישי הבא להעלות פרק לביו גירלס ~♥:*