הבת דודה של אלינור פרק 25

כשניכנסנו לחדר ראינו את הארי , הוא היה בתדהמה שבכלל נכנסנו
"הארי …" נייל קרא והלך לעברו , לא הייתי רגילה לראות את הארי , בכלל הייתי בטוחה שהוא מישו שלא נשבר כל כך מהר , שלא בוכה , אם בכלל….
נכנסתי למקלחת מחליפה לבגדים האלו : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=72519835
אחריי שיצאתי מהמקלחת ראיתי את נייל עומד ליד הדלת , ישר ניגשתי אליו , "נייל ? לאיפה אתה הולך לא קבענו ללכת ביחד עם כולם ., שאלתי מביטה בו
"אני מעדיף להשאיר אתכם לבד , תדברו קצת " הוא אמר פ]ותח את הדלת , העברתי את מבטי אל הארי , הוא בכה , לא הבנתי מה ישלו , למה הוא ככה , הרי הוא זה שהתחיל את הכל .
"לא " אמרתי מחזיקה בידו של נייל "תדברו קצת שניכם צריכים את זה " הוא אמר סוגר את הדלת אחריו , היתעצבנתי למראה הדלת נטרקת בפניי .
ישלי בקשה תשמעו את השיר הזה תוך כדי שאתן קוראות את זה 3>
http://www.youtube.com/watch?v=kX7XMwBVZ6c
"נייל " אמרתי עצבנית , הלכתי אל עבר המיטה בה הארי שכב , עיניו האדומות והמנופחות מבכי היו קבורות בתוך ידיו החמות והגדולות .
"הארי " אמרי נוגעת בכתפו , הוא לא עשה כלום רק נשאר באותה התנוחה , מזיל כמה דמעות קצטנות על הלחי הרכה שלו .
"אתה מוכן כבר להגיד לי מה עובר עלייך ?! ,למה אתה מתנהג ככה ?! " אמרתי נוזפת בהארי
"עזבי את גם ככה לא תביני כלום " הוא אמר קם , לוקח את משקפיו השחורות כנגד השמש ואת האייפון שלו , קמתי אחריו , עוצרת אותו , לרגע היסתכלנו שנינו על העיניים של אחד השני , טבעתי בהם , לרגע שכחנו מהכל , הכל נעצר , נעלם , כל הכעס הבכי , הכל החלים בן רגע
\עיניים הם הפתח לנשמה \ ככה אימי לימדה אותי , הדבר הידחידי האמתי באדם הוא הענייים , הן כבר אומרות הכל , משמחה , מבכי , מדיכאון הכל …
"הארי " אמרתי עוצרת את הדממה , משכתי אותו אל עבר המיטה ,
"מה עובר עלייך ? , תספר לי " אמרתי מנסה להראות שאכפת לי ממנו , שאני לא קרה , שאני חמה רק לאנשים שאוהבים אותי
"הכל רע לי " הוא אמר שוב פעם מוחה את דימעתו
"למה ?" אמרתי נוגעת בכתפו
הוא קבר שוב פעם את עיניו בתוך הידיים שלו
"רבתי איתך , באמת שאני לא מסוגל לחיות ככה , את חשובה לי רע לי שאני רב עם אנשים שאני אוהב .." הוא אמר מוחה דמעה ועוד אחת עם אגודלו הרטוב מן הדמעות הקודמות , עוד דימעה זולגת ,
"גמלי נמאס אבל מה אתה חושב שאתה היחידי בעולם ?! " אמרתי נוזפת בו , היתחלתי לבכות ביחד איתו שנינו
"אני אל רוצה לריב איתך יותר " הוא אמר מחבק אותי
"גמאני לא איתך , אמרתי מתקרבלת בתוך חיקו
כך שכבנו , חצי שעה שלמה , שכבתי על חזהו , הנוקשה , הארוך , החם , נשימותיו העולות והיורדות בקצב אחיד , הוא שיחק בשיערי , כל כך הרבה מחשבות , ורגשות צצו לי באותו הרגע
מה עם שון , מה עם כל החברים שהייתי איתם עד עכשיו ?!
"הארי ….?" אמתרי שואלת
"מה בייב ?" הוא אמר מסיר את שיערי מעיניי , היתקדמתי אליו
"אתה מבטיח לי, שלא משנה מה יקרה , אתה תמיד תהיה איתי ?" אמרתי מביטה בעיניו
"מבטיח " הוא אמר מצחקק ,
"מה אתה צוחק ?! " אמרתי זורקת עליו כרית
"את רוצה מתקפת דיגדוגים ?" הוא אמר מתחיל לדגדג אותי
,לאלאלאלאלא " אמרתי מנסה להפסיק אותו
"טוב עפתי לשירוצים " אמרתי אחריי חמש דקות ששנינו הרגענו
"לבוא איתך ?" הוא אמר קורץ לי
"מטומטם " אמרתי וטרקתי את הדלת , אני לא יודעת מה הארי חושב עכשיו , ומה היחסים ביניו , אני לא יודעת לאיפה זה יובל , ומה יקרה בעתיד בהמשך , מה יקרה עם הכל שוב יסתבך ?!
"ללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" שמעתי צרחה ענקית מהארי , פתחתי את הדלת …..

פרק פשוט כל כך נדוש די אני מתה אני ממש מצטערת מחסום כתיבה סורי סורי סורי
אוףףףףףף אני יודעת שלא יצא משו אני מקווה שיצא פעם הבאה יותר טוב ♥