הבית ספר – פרק 5

פרק 5 –

עבר עליי לילה מלא מחשבות…
*בוקר*
לא עצמתי עין כל הלילה …
אמא שלי הכריחה אותי ללכת לבית ספר
אוףף אין לי כוח…
״בוקרר״ קפצה עליי איימי
״בוקר״ אמרתי חצי רדומה
״מה קרה ? בדרך כלל את הקופצנית בבוקר״ צחקה איימי
החלטתי לעבוד עליה
״א..אני בהריון.״ ניסיתי לא לצחוק
״מהה?!?! ממתי ?!??! ממי ?!?! מה אוסטין עשה לך אתמול?!!!! ידעתי שאסור להשאיר אותך איתו לבד!!! הלכתי להרוג אותו!!!״ צעקה איימי
״חחחחחחחחחח תרגעי , אני לא בהריון , לא עשינו כלום ״ צחקתי עליה
״זה לא מצחיק חשבתי שאת באמת בהריון!״ צעקה איימי
״מי בהריון?״ צץ משום מקום ברק
״אחותך צ-״ אמרה איימי
״את בהריון?!??!?!! מאוסטטטיןן?!?!? מה עשיתם אתמול ?!?!!?! אני הולך לפוצץ אותו!!!״ צעק ברק
״תרגע ! אני לא בהריון ! אני סתם עבדתי על איימי ״ צחקתי
״יואוו עשית לי התקף לב !!״ צעק עליי ברק
״מה אתם צועקים ? אנשים פה מנסים לעצום עין״ אמר אוסטין
״חברה שלך הלחיצה אותנו״ אמרו איימי וברק
״מה היא עשתה?״ שאל אוסטין
״היא אמרה שהיא בהריון , באמת שאם זה היה אמיתי הייתי רוצח אותך״ אמר ברק
אוסטין צחק
״אני מתחיל לאהוב אותך יותר ויותר״ צחק אוסטין
״זה יקרה בסופו של דבר״ המשיך אוסטין
״אם זה יקרה אני אכנס בך , אבל נהיה משפחה״ צחק ברק
גם אוסטין צחק
״אהה תנחתו , אני רק הסכמתי לצאת איתו לדייט ואתם כבר משפחה?״ צחקתי
״אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא״ צעקה איימי
ברק ואוסטין סתמו את האוזניים
״למה אתן צורחות?״ שאלו הבנים והבנות
״כי הדוחים האלה החליטו שהם משפחה ושאני בהריון.״ אמרתי
״את בהריון?!??!?״ צעקו כולם
״אסור להשאיר אותך שנייה עם אוסטין?!״ צעקו
״אני לא ! רק הסכמתי לצאת איתו!״ אמרתי
״אעאעאעאעאעאעאעאעאע״ צעקו הבנות
הבנים סתמו את האוזניים עוד פעם
״בואו נברח מפה לפני שעוד מישהי תצרח פה.״ אמר ברק
״ביי יפיפות״ אמרו הבנים ונישקו את הבנות
״ביי נסיכה ״ אמר אוסטין והתקרב אליי
״תרגעי , זאת רק נשיקה בלחי , עדיין לא הגענו לשלב הזה אלא אם את רוצה להקדים אותו״ צחק אוסטין
״תתספק בנתיים בנשיקה בלחי.״ צחקתי
״אמרת בינתיים! אז זה יקרה! יאיי!״ צחק אוסטין
״טוב תלך כבר!״ אמרתי לו
״נו באמת תפסיק כבר להציק לאחותי.״ אמר ברק ומשך את אוסטין
״אני ? מציק? מה פיתאום״ צחק אוסטין
״נו בוא כבר!״ צעק נייל
״אני בא אני בא , אי אפשר להיות שנייה עם החברה שלך״ אמר אוסטין
״אני עדיין לא החברה שלך!״ אמרתי
״עדיין , אבל זה יקרה.״ צחק אוסטין
הלכנו לכיתה שלנו
וברק והבנים הלכו לכיתה שלהם

-נקודת המבט של אוסטין-
אני יכול להסתכל עלייה שעות ובחיים לא ימאס לי .
אני אוהב את השיער שלה , את הריח שלה , את המגע שלה.
פאק אני מאוהב .
זה אף פעם לא קרה לי קודם…
אני מרגיש שאם היא תלך אני אמות
שאני צריך להגן עליה
לחבק אותה ולא לתת לה לעזוב בחיים.
״אוסטין ? אוסטין ווואוו ? מישהו פה?״
אמר ליאם והעיר אותי ממחשבותיי
״מ..מה? סליחה אחי חלמתי לרגע״ אמרתי
״אתה ממש מאוהב אה?״ שאל לואי
״יותר מכל דבר אחר״ אמרתי
״אתה יודע מה? אני סומך עליך , שלא תפגע בה …״
״אני לא אגרום לחיוך שלה לרדת , אני מבטיח.״ אמרתי
ברק חייך אליי
״לאן אתה לוקח אותה?״ שאל הארי
״אני לוקח אותה לים״ אמרתי
״אוקי אבל תזהר היא לא כל כך יודעת לשחות״ אמר ברק
״אל תדאג אני אשמור עליה.״ אמרתי
״חדל פטפטת!!״ צעקה המורה
״ברק ג׳סטין אוסטין ליאם הארי זאיין נייל לואי לצאת עכשיו לחדר המנהל!״ צעקה המורה
יצאנו

-נקודת המבט של אלה לי-