הארי&לורן חלק11

היא הייתה ניראת כול כך עדינה ושברירית היא הילדה הקטנה שלי אני לא שמרתי עלייה מספיק טוב היא במצב הזה ביגללי ביגלל השטויות שלי,
כולם נכנסו לחדר ההורים שלה אמא שלה הייתה רועדת מהמראה של ביתה הקטנה שוכבת במיטה מחוסרת הכרה עם חתיכים מהזכוכית שיתנפצה עלייה,כולם היו בשוק איך זה קרה רק בבוקר חפרתי להם על כמה שאני אוהב אותה ודואג לה ושהיא חזרה הביתה,הרופא ניכנס לבדוק אותה הוא יסביר שזה מוזר כי אין לה שום פגיעה קשה או משו שהיא עוד לא יתעוררה ואחד המכשירים החל לצפצף האחיות נכנסו במהירות והוציאו אותנו וסגרו תדלת.
הרגשתי כאילו לקחו לי חצי מהגוף מהמוח מהפה מהכול לא זזתי לשנייה הם העבירו אותה לטיפול נמרץ עם זעזוע מוח קל עד בנוני, האחות חזרה לבשר לנו תדבר שהכי לא ציפינו היא נפלה לתרדמת.
לא לא לא זה לא קורה זה לא יכול ליקרות אנחנו צריכים ליתחתן אני רוצה 4 ילדים אני לא יכול לדמיין מישי אחרת להביא איתה ילדים לעולם לחיות איתה לכול החיים,
נקודת מבט כללית;
עבר שבוע מאז שהיא ניכנסה לתרדמת הארי לא מסכים לזוז מהמיטה שלה הוא בקושי אוכל הוא כול היום יושב לידה הוא בקושי מדבר עם מישו רק איתה הוא מדבר הוא מספר לה כמה הוא אוהב אותה ושעם הוא היה יכול הוא היה מיתחלף איתה, ושהוא מבטיח לה שבפעם הבאה שהיא תהיה פו זה רק כשהיא תלד, הוא יחכה לה רק לה והוא לא יזוז מהמיטה שלה, בשבוע השני הוא יתחיל קצת ללכת הביתה לאכול ולחזור הוא הפך להיות חלק מסגל הרופאים הוא ידע בדיוק מה צריך לעשות.
נקודת מבט הארי:
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי המעריצים מבינים שסיבוב ההופעות לא בדיוק ימשיך בזמן הקרוב עד שלורן תהיה בבית היא כבר 20 יום בתרדמת היא לא ממש זזה חוץ מלנשום, היה בערך השעה שבע בערב חזרתי הביתה להתקלח לאכול ואני חוזר לשם, חזרתי לשם בסביבות עשר בלילה כול האחיות היו מאושרות עם חיוך שעברתי שם נכנסתי לחדר המיטה הבגדים הכול היה הגלאקסי שלה היה בטעינה והיא בדיוק יצאה מהמקלחת מסרקת תשיער, הרגשתי כאילו האושר והשיחה חזרו לחיים שלי ברגע שראיתי אותה עומדת ביציאה מהמקלחת תפסתי אותה לכזה חיבוק עד שהיא לא יתחננה שאני יעזוב שאין לה אוויר לא באמת עזבתי אותה רק קצת שיחררתי הראש שלי היא על הכתף שלה בדיוק ליד האוזן התחלתי ללחוש לה שאני אוהב אותה שהתגעגעתי מאוד שאסור לה לעשות לי דבר כזה שוב שאני לא יכול לנשום בלעדייה ועם הייתי יכול הייתי מתחלף איתה, ואז הדבר שהכי רציתי יגיע הנשיקה היא הייתה מדהימה מלאת רגשות אבל עדינה ורכה בדיוק כמו שרציתי עד שלא שמעתי קולות מאחור לא יתנתקו אלה היו הבנים וההורים שלה ישר כולם קפצו עלייה, אב א שלה שאל עם זה היה כמו בסיפור סינדרלה שהערתי אותה בנשיקה כי עם כן הייתי צריך לעשות את זה מזמן, כמה שהוא בן אדם רציני לפעמים יש לו יצאות באין כניסה שגורמות לכולנו או לצחוק על לבכות.