עמית באטמן^-^
זה יצא לא כמו שרציתי וקצת צולע אבל אני מקווה שתאהבו בכל מקרה..
הפרקים הבאים יהיו הרבה יותר ארוכים, מבטיחה!
שבת שלום♥
עמית

הארי סטיילס – פרק 3

עמית באטמן^-^ 23/10/2013 817 צפיות אין תגובות
זה יצא לא כמו שרציתי וקצת צולע אבל אני מקווה שתאהבו בכל מקרה..
הפרקים הבאים יהיו הרבה יותר ארוכים, מבטיחה!
שבת שלום♥
עמית

"אתה רציני!? אתה כל כך מטומטמם!"
"כן כן אני יודע.. אבל מה איתך?" לואי שאל, קוטע את הצחוק המתגלגל שלי.
"אני בסדר, כמו שאמרתי, בהחלט הייתי יכולה להסתדר בלי החבר שלך" אמרתי אל הטלפון והפנתי את מבטי אל הארי השפוך על הספה. "עד איזה שעה עשיתם חזרות!?"
לואי השתעל,"הוא לא באמת שתה, נכון?" ניצחתי! הוא חשד.
"לא לא. הוא פשוט אכל שלוש פיצות נזרק על הספה ולא התעורר" עניתי, מסתובבת בבית.
היה אפשר לשמוע את אנחת הרווחה של לואי, "אני עוד שלוש דקות מגיע" אמר ובזה סיים את השיחה.
החזרתי את הטלפון למקומו והתמוטטתי על הספה בצד השני בסלון,מול הטלוויזיה.
לקחתי את השלט והדלקתי את הטלוויזיה, הצצתי בשעון, תוהה מה לואי עשה עם סיימון עד אחד בלילה.
שידרו את עוד אחד מהתוכניות שאף אחד לא באמת צופה בהם, והחלטתי לתפוס מנוחה.
איימי יצאה מהבית, לחבר שלה,וכמו שכבר אמרתי הארי שפוך על הספה.
העפתי עוד מבט קצר בהארי."לילה טוב.." מלמלתי והשחלתי פיהוק קטן.
הוצאתי שמיכה מארון מצעים וזרקתי על הארי.
"תעיפי ממני את השמיכה!" הוא רטן.
"חשבתי שקר לך! אתה רועד!" הגנתי על עצמי, מתיישבת בקצה של הספה.
"לא אני לא!"
"כן אתה כן!"
"פשוט תלכי לישון" הוא אמר והתהפך לצד השני של הספה.
נאנחתי ורצתי במדרגות, אל חדרי.
נכנסתי אל תוך המיטה, מתענגת על שמיכת הצמר החמה.
שמעתי את דלת הכניסה נחרקת. נו יופי, איימי חזרה. שתתמודד עם הארי בעצמה.
התהפכתי לצד השני של המיטה והכרחתי את עצמי לעצום את עיני.
"קייט?" קפצתי בבהלה. הפנתי את מבטי אל הדלת ומבטי התרכך.
"הפחדת אותי!" צעקתי. זרקתי את הכרית, מסתכלת על לואי הצוחק.
"זה לא מצחיק!" הגנתי על עצמי.
"לא,לא בטח שלא!" אמר והתיישב על הכיסא ליד השולחן הלבן. "אז, הארי באמת היה שפוך מה?" שאל וסובב את הכיסא, כמו שהיה נוהג לעשות.
"כנראה" נאנחתי והנחתי את הכרית על ראשי. "הוא פשוט אידיוט מושלם"
לואי צחק,"אולי" אמר.
"ועכשיו לעניינך" אמרתי וחייכתי חיוך מרושע. "איך מישהו יכול להיות כל כך מטומטם ולשבור שלוש מקרופונים מצבר ולהרוס גיטרה ביומיים!?" זה אפילו נראה פחות הגיוני שאמרתי את זה בקול.
לואי הסמיק. "אממ זה לא אשמתי שנייל רדף אחרי זאין ואז קפצתי והחרבתי את הבמה!" הוא ענה, חושב קצת על מה שהוא אמר, ואז פרץ בצחוק.
"טוב נו העיקר שזה עבר…. מה עם-"
"אל תזכיר את השם הזה אפילו!" צעקתי ועייני התמלאו בדמעות. הוא לא שווה את זה.
צלצול טלפון הבית צלצל, ומיד התנתק לאחר מכן.
"מוזר.." מלמלתי
"קייט?" הארי הופיע בפתח חדרי. "לואי מתי הגעת!?" הארי הסתכל מופתע על לואי, מה שגרם ללואי לפרוץ בצחוק שוב. "זה בשבילך" אמר הארי והושיט אליי את הטלפון.
"הלו?" מלמלתי.
"ק..קייט?"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך