דניאלה סטיילס
אני יפרסם פרקים פעמיים בשבוע בטוח, ואם אני יוכל אז אני יפרסם יותר פרקים, וינסה שהם יהיו יותר ארוכים.., אשמח לתגובות וביקורות

הארי&רוז – פרק 2

דניאלה סטיילס 09/04/2014 878 צפיות תגובה אחת
אני יפרסם פרקים פעמיים בשבוע בטוח, ואם אני יוכל אז אני יפרסם יותר פרקים, וינסה שהם יהיו יותר ארוכים.., אשמח לתגובות וביקורות

׳הארי! ,הארי!׳ צעקתי וחיפשתי אותו בכל המועדון. לעזאזל איפה הוא? הוא לא בבר, לא ברחבה ולא בשירותים! בסוף מצאתי אותו יושב לבד על איזה אבן מחוץ למועדון. דווקא כאן הוא החליט לשבת? ׳הארי, זאיין שתוי! איך לעזאזל חוזרים הבייתה?!?׳ שאלתי אותו בפאניקה. ׳לא יודע׳ ׳נו מה לא יודע, אני ואתה לא יכולים לנהוג אנחנו שתויים ואני לא לוקחת סיכון׳ צעקתי עליו. ׳אולי נחזור ברגל?׳ הוא שאל אותי. ׳מה ברגל? אין לי כוח! זה חצי שעה הליכה!׳ ׳בואי יא עצלנית אני יעשה לך שק קמח׳ ׳לא רוצה! אין מצב שבעולם שאני עולה לך על הגב! אני מפחדת, ואני שמנה מדי׳ צעקתי עליו והתחלתי לברוח ממנו בקושי על העקבים שלי. יואו למה שמתי עקבים כל כך גבוהים?!? ברחתי לו כמעט שתי רחובות כי למרות שאני על עקבים אני מהירה. לבסוף הארי תפס אותי והתחיל לדגדג אותי. התפקעתי מצחוק, עוד שנייה בכיתי! ׳טוב די, די! אני יעלה לך על הגב אם תפסיק!׳ אמרתי בקושי תוך כדי הצחוק ׳זהו בואי כבר!׳ אמר ופתאום התחיל לצרוח בכל הרחוב ׳שק קמחחחחח׳!!!! הוא היה שתוי, מאוד שתוי. אני גם אבל פחות…..

-נקודת מבט הארי:
׳זהו בואי תעלי לי כבר על הגב!׳ אמרתי
לה. היא סוף סוף הסכימה. נראלי היא נרדמה עלי אחרי כמה רחובות כי כל מה ששמעתי היה שקט, וכמו שאני מכיר אותה היא הייתה מקטרת כל הדרך ומבקשת ממני להוריד אותה. כל מה ששמעתי היה נשימות עמוקות. הראש שלה נשען על הכתף שלי ואם היא הייתה ערה היא בחיים לא הייתה עושה את זה. אוף אני מחבב אותה, אבל כל פעם שאני מנסה להציע לה לצאת, אני מציע אבל זה יוצא לי במין עקיצה מעצבנת כזאתי, וככה אני מעצבן אותה אפילו יותר. אני חושב שהיא שונאת אותי, וזה הבדל גדול לעומת מה שאני מרגיש לעומתה. אוף! הגענו אליה הבייתה, הוצאתי בשקט את המפתח החלופי שלה מהעציץ ופתחתי את הדלת .העלתי את רוז לחדר שלה. פאק, היא כמעט נפלה לי על המדרגות כי הייתה שם איזה נעל שלה שתקעתי בה. נכנסנו לחדר הגדול שלה, יותר נכון ענק! יש לה הכל-מיטה זוגית, פלזמה ענקית, שידת איפור, מראה על חצי מהקיר, שולחן עבודה בינוני ועליו מחשב וארון. ארון שלוקח כמעט 2 קירות. ׳רוז, רוז, תתעוררי נרדמת בדרך׳ הערתי אותה בשקט כי רציתי שהיא תתארגן לשינה ולא תלך כמו שהיא. ׳מממ׳ היא התעוררה לאט והלכה להתארגן לשירותים. היא יצא מהשירותים בלי איפור, עם שורט ממש קצר וחולצת בטן קצרה. היא הלכה לעשות קוקו מול המראה והרימה את ידיה. פאק היא הייתה בלי חזייה! היא באה אלי עם עיניים חצי סגורות ׳האז, תישאר איתי בבקשה, אתה לא יכול ללכת הבייתה, אתה שתוי והבית שלך רחוק מדי׳ ׳בסדר, רק אם זה לא מפריע׳ אמרתי. ׳איפה אני ישן?׳ שאלתי. היא כנראה הייתה מאוד שתויה כי היא ענתה לי ׳איתי, המיטה זוגית והיא ממש גדולה׳ אמרה ונכנסה מתחת לפוך. הורדתי את בגדי ונשארתי רק עם בוקסר. קיוויתי שזה בסדר מצידה כי לא רציתי להעיר אותה עוד הפעם והיא כבר נרדמה, היא נראת כמו מלאך. למרות שהיא הבהירה את עצמה שנישן בשתי צדדים שונים של המיטה, לא יכולתי לעצור את עצמי! התקרבתי אליה מאחורה וחיבקתי אותה. לפני שהשקעתי במחשבות נתתי לה נשיקה קטנה על שפתיה ושמתי את ידי על בטנה.
ישנתי עם רוזי כפיות.
אני ישן עם רוז כפיות! אני לא מאמין! ועם המחשבות האלה נרדמתי…


תגובות (1)

אהבתי אבל מה עם זאיין ? ואיפה שאר הבנים?

09/04/2014 15:46
סיפורים נוספים שיעניינו אותך