האח המפורסם שלי:]- פרק ניסיון

"קלי!" לואי צעק לי לתוך האוזן "ק-ל-י-א-ו!" הוא איית את השם שלי.
"מה? מה?! מה נראה לך שאתה מעיר אותי ב…" אמרתי והסתכלתי על השעון "4 וחצי לפנות בוקר ימשוגע!" צעקתי וזרקתי עליו כרית.
"קליאו בחייאת!" הוא רטן
"מה אתה רוצה?!" נאנחתי והתכרבלתי בתוך השמיכה.
"יש היום את האקס פקטור הזה.. את יודעת… ובגלל שלא אמרו מועד מראש, ואמא ואבא עדין בחופשה, יש 3 כרטיסים פנויים" הוא אמר.
"מעולהה! לך מהר תעיר את אחד החברים שלך תשאל אותו אם הוא רוצה לבוא.." אמרתי בציניות וכיסיתי את ראשי עם הכרית.
"נו באמת קלי! את ידעת שאת במילא היית באה, אם אמא ואבא באים ואם הם לא!אז נתתי לך הזדמנות להביא חברות!" הוא מחה
"הלוואי! כל אחד טס לאינשהו ואלה שלא טסו, נסעו. ועד שהמשפחה שלי טסה לאנשהו הם משאירים אותי בבית עם האח הקרצייה!" עברתי למצב ישיבה.
"אל תדאגי! אני יסע לסיבוב הופעות, מארגן כסף, ומטיס את כל המשפחה!" הוא אמר ושם את ידו על גבי.
"דבר ראשון, אל תשים את היד שלך על הגב שלי. דבר שני,בשמחה! רק אל תשכח להודיע לאמא ואבא שהם לא באים!" אמרתי ונכנסתי להתקלח.
"קליאוווווווווווווו" הוא צעק לי שוב.
"מהההההההה" צעקתי גם מהמקלחת.
"דבר ראשון,את גומרת את המים, דבר שני אמא ואבא באיםםםםם הם אומרים שהם לא מפספסים את זהה"
"דבר שלישיי יאיי ממש משנה לי אם אני הולכת לבד או איתם, דבר רביעי, השכן התקשר להתלונן על הצעקותתתת!" יצאתי מהמקלחת ועטפתי אותי במגבת.
"באמת?"
"לאאאא!" אלוהים עם איזה אח נתקעתי!
לבשתי חולצה לבנה חמודה וג'ינס קרוע כזה.לבשתי נעלי בובה שחורות.
אספתי את השיער לצמה לצד, ולקחתי תיק עם האייפון וקצת כסף.
"התארגנתיייי" צעקתי.
הלכתי להכין לי איזה משהו שדפקו בדלת.
"מי לעזאזל ער בשעה כזו.." מלמלתי לעצמי.
"אמא אבאאאאא! כמה טוב לראות אתכם!" התנפלתי עליהם בחיבוקים ומיד לואי גם הגיע.
"הבאתם מתנות?" הוא שילב ידיים וגיכחתי לעצמי.
"רק אחר כך, יאללה עוף להתארגן יש לך את הפגישה עוד שעתיים לא?" אמא רדתה בו.
"אבל אני לבוש!"
"מה זה הסמרטוט הזה?!" שאלתי והתחלתי לצחוק.
הלכתי למחשב והתחברתי לסקייפ.
'היי אהובתי' כתבתי להיילי, החברה הכי טובה שלי
'אהובתייייי' היא שלחה לי מיד והתקשרה אליי.
"היייייי היייי!" היא צעקה.
"מה זה את עדין באמריקה?" אמרתי וסרקתי את החדר מאחורה.
"יאפפפ כל כך כיף כאן!" היא אמרה ועשתה לי סיור בחדרה.
"מה את מפגרת? לכי תהני!"
"עזבי… מה את עושה??" היא שאלה.
"אממ.. בעיקרון זה סוד, אבל ללואי לא יהיה אכפת.." אמרתי בהיסוס.
"דברי"
"הוא עכשיו הולךלאקס פקטור…" אמרתי בלחש.
"אקס פקטור?!" היא לא הבינה.
"יווו נכון! שכחתי שלא היית בארץ! הוא התקבל לאקס פקטור!"
"אומייגאד לא נכון!! תמסרי לו מזל טובב!" היא אמרה ונופפה בידיה.
"כן.. אז היום הוא הולך לשלב השני…" אמרתי.
"קלייייייייייייייייייייייייייי!" לואי צעק.
"מהההההההההההההההההההה" צעקתי בחזרה
"יו-צאיםםםםםםם!"
"טוב היילוש, אני חייבת לעוף.. נדבר:)" אמרתי
"טוב טוב תהנייי" היא אמרה וניתקתי.
"יוצאים" אמא חייכה ונעלנו את הבית.
אספו אותנו בואן שחור.
"רואים איזה כבוד נותנים למפורסם כמוני??" הוא אמר ומתח את ידיו
"אל תעוף על עצמך יותר מדי, הגעת רק לשלב השני" עניתי והתיישבתי לידו.
שמתי אוזניות ושמעתי מוזיקה.
לאחר רבע שעה הגענו.
"בייי תהנההה" צעקתי אליו והוא הלך למקום של המתמודדים, ואנחנו למשפחות, איפה שאנחנו יכולים לראות אותם מתמודדים.
"איזה מוכשר הבחור הזה.." אמא אמרה ונגבה דמעה.
"אתם אלה שאמרתם מהתחלה שבסוף הוא יהיה מוזקאי.." אמרתי. זה לא בדיוק מה שהם התכוונו.
עלו בהתחלה כמה זמרי סולו, וגם כאלה שנבחנים ולאחר משהו כמו שעה וחצי, הגיע התור של לואי ושאר המתמודדים שהוא מופיע איתם.
[עכשיו תחשבו שזה בערך אותו דבר ממה שקרה באמיתי]
לאחר שהם גמרו את המשימה, אז הם הודיעו מי עובר.
הם התחילו להגיד כל מיני שמות ומרגע לרגע שמתי לב איך לואי מתחיל להילחץ, ואיך הוא עומד באי נוחות במקום.
הם הגיעו לשם האחרון..
"___-___!" הם הכריזו, וכל אלה שלא קראו בשמם ירדו למטה. ניסיתי למצוא את לואי.
עזבתי את המקום שישבנו בו בלי להגיד כלום לאמא ואבא.
"לואיייי?" צעקתי מלמטה.
הלכתי לאיש אבטחה
"סליחה? אתה יודע אולי איפה המתמודדים שלא עברו?" שאלתי אותו.
"כן, הם אמורים להיות שמה" הוא אמר והצביע על צד ימין.
"תודה.." מלמלתי ורצתי לשמה.
חפשתי את לואי, הסתכלתי לכל עבר.
"לואיייי!לואיייי!" צעקתי יכלתי להרגיש את הדמעות שלי כמעט יוצאות. בכל זאת, אנחנו אחים, אני יכולה להרגיש את הכאב שלו. הוא כל כך חיכה לזה.
לאט לאט הדמעות התחילו לצאת וראיתי מטושטש. המשכתי לרוץ, ואז, נתקעתי במישהו.
"א.. אני מצטערת" מלמלתי ונגבתי את הדמעות.
"את בסדר?" הוא שאל. זה היה נער. הוא הביא לי את ידו. לקחתי את היד שלו ועמדתי בחזרה. יכלתי לשים לב שהעיניים שלו אדומות. כנראה שהוא בכה גם.
"את.. את גם לא עברת?" הוא שאל.
"לא…" עניתי
"אה… טוב אז בהצלחה בהמשך" הוא אמר וניסה לחייך.
"לא… כאילו.. אני לא התמודדתי בכלל.. " אמרתי
"אה.. אז מה את עושה כאן?" הוא שאל "אני מחפשת את אח שלי.. הוא גם לא עבר" עניתי.
"אמ.. איך קוראים לו?" הוא שאל.
"לואי, לואי טומלינסון" עניתי.
"אה.. אני מכיר אותו.. אחלה בחור. אממ אני חושב שהוא שמה" הוא אמר והצביע לכיוון שמאל.
"תודה " עניתי והתחלתי לרוץ לשמה "חכי!" הוא ענה "כן?" הסתובבתי.
"קראו לו לפני שלוש דקות בחזרה לבמה.. הם קוראים לעוד כמה אנשים שלא עברו..אז…"
"תודה" אמרתי וחייכתי אליו "בהצלחה בהמשך" אמרתי ורצתי בחזרה למעלה.
" לאן הלכת?!" אמא צעקה ברגע שנכנסתי בחזרה.
"לחפש את לואי!" אמרתי והתיישבתי על הספה.
"הוא על הבמה.." אבא אמר.
"אני יודעת" עניתי.
הוא עמד על הבמה עם עוד 2 אנשים.
"זאין מאליק!" הם קראו. ראיתי איש בעל שער שחור רץ בחזרה לבמה, שחצי חיוך על פניו.
"אני חושב שזהו.." סיימון אמר
"רגע!" קייטי צעקה [קייטי פרי הייתה אחת מהשופטות שמה ]
הם התייעצו ביניהם כמה פעמים, ואז קראו לעוד נער "הארי סטיילס!" הם קראו ומיד הנער זינק על הבמה[זה באמת מה שקרה רק הפוך. קראו לכולם, ורצו להפוך אותם ללהקה אבל בסוף קייטי פרי אמרה : היי רגע, יש גם את זאין, למה שלא נוסיף אותו גם? קייטי מאוהבת בך].הוא נראה לי מוכר. הוא דבר, ומיד הבנתי.
"זה הוא שדברתי איתו מקודם!" אמרתי
"איך דברת איתו מקודם?" אמא שאלה.
"שחיפשתי את לואי אז.. לא חשוב" עניתי.
"אני שמח לבסר לכם.." סיימון פתח ואמר.
"שאתם להקה!" הוא צעק.
"מההה!?" צעקתי והתחלתי לבכות מאושר.
הם ירדו מהבמה, ואני כמו משוגעת התחלתי לרוץ.
הגעתי למאחוריי הקלעים, והמשכחתי לרוץ.
הגעתי לחדר אחד, שהיה שמה את כל אלה שהוא היה איתם בבמה. קפצתי על לואי. וצרחתי כמו משוגעת. יכלתי לראות שגם הוא וגם אלה שאיתו בלהקה בכו.דמעות של אושר.
"קליייייאווו!" הוא צעק
"לואייי" צעקתי.
"אני חייב ללכת, אני אבוא לאיפה שאתם יושבים..",
"בסדר" הנהנתי ויצאתי מהחדר. התחלתי ללכת
"היי" הסתובבתי
"היי" עניתי "אה זה אתה" אמרתי וחייכתי אליו. הפעם סרקתי אותו באמת. היו לו תלתלים חומים שכיסו את מצחו, ועיניים ירוקות ומנצנצות.
"הארי" הוא הושיט את ידו.
"קליאו" הושטתי את ידי.
"שם יפה"
"תודה" עניתי וחייכתי בבישנות.
"אז.. בעצם, למה את לא נבחנת?" הוא שאל.
"אני מניחה שזה לא היה פייר אם הייתי גם יפה וגם יודעת לשיר" עניתי והוא צחק.
"טוב… אני מניח שנפגש עוד כמה פעמים" הוא אמר
"ביי" עניתי וחייכתי אליו.