האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 16 חלק 9

**
״נייל יש לך שיחה מסיימון״ לואי צעק לי מהחדר.
״תזיז את התחת העצלן שלך לכאן כדי שתיקח אותו״ הוא המשיך לצעוק. גרר ממש אין לי כוח לקום מהחמימות שאני נמצא בה. עוטף את גופה הצנום והישן של עדן וגופנו עטוף על ידי שמיכה.
עדן קמה כמעט מכל דבר, אז אני לא רוצה לקום, כי אני יודע שאני ינסה להוריד את ראשה מגופי היא תתעורר.
התפתלתי בזהירות ויצאתי מהשמיכה, נעמד על רגליי. המשימה הושלמה, עדן עדיין יישנה ואני בדרך לחדרו של לואי.
גנבתי את הפלאפון מידו של לואי.
[הערת הכותבת מקף כזה: – זה סיימון. עקום כזה: ~ זה נייל.]
– ׳היי סיימון׳
~׳היי נייל׳
– ׳מה איתך? איך החופש שלך, איך הולך עם הבית?׳
~ ׳הכול מצויין תודה׳
– ׳רק התקשרתי כדי להגיד שאני מאוד מצטער לקטוע את החופש שלך, אבל אני חייב שתגיעו בעוד שעה בדיוק לראיון , תודיע לשאר הבנים׳
~ ׳אוקיי , אין בעיה, רק תדבר עם ג׳ון לגבי הכתובת ותשלח אותו לכאן׳
– ׳כבר מסודר. נתראה יותר מאוחר בראיון׳
צליל הניתוק נשמע, טיפה עיצבן אותי שזה באמצע החופש שלי, אבל במילא עדן ישנה ואין לנו כלום חשוב לעשות כרגע.
״לואי תתארגן יש לנו ראיון להגיע אליו ותתקשר לזאיין ותגיד לו להפסיק את המעשים המגונים שלו עם פרי ולבוא ״ אמרתי לו, מסתכל על הבלגן התמידי שבחדרו, זה הולך לחסר לי.
״אוקיי״ הוא מלמל מחייך מעט ומסמן לי עם ידיו לעוף מהחדר.
צחקתי מעט ויצאתי.
אמרתי לכל העצלנים על הריאיון ואני בעצמי עוד לא התחלתי להתארגן.
נכנסתי בזהירות לחדר, מנסה לא להעיר את עדן. שמתי על עצמי טרנינג חולצה קצרה עליה ג׳קט ומעל ג׳קט מחמם כזה עם פרווה ושמתי על ראשי כובע. ממש קפוא בחוץ, במיוחד שעכשיו השעה שבע (בערב), שעה שממש קר בה.
הסתכלתי אחורה, עדן טיפה זזה בשמיכה ומצמצה בעפעפיה במהירות. היא הולכת להתעורר.
הלכתי למיטה וליטפתי קצת את שערה הרך. ״מה קרה בייב התעוררת?״ שאלתי אותה כאילו מדבר אל ילדה בת שנה.
״כן, מעניין למה באמת. הו רגע, זה בגללך מפגר״ היא צחקה מעט וקמה מהמיטה במהירות, מסדרת את המכנס והחולצה שלה.
היא נכנסה לשירותים, אוקיי זה הזמן שלי לראות איפה הבנים.
יצאתי החוצה מהחדר וראיתי את כולם יושבים בספה ורואים טלוויזיה.
נשענתי על מעקה המדרגות וירדתי במהירות . עדן לא אמרה כלום, אני דיי מופתע, היא לא שמה לב שאני לבוש?. התיישבתי בספה בסלון ליד הבנים. לואי התקשר לזאיין והוא כאן יופי. ליאם כבר נראה יותר טוב מקודם.
יכולתי לראות שהיא יצאה מהחדר ובאה לכיווני, כבר יותר מעוררת.
״רגע. אתה לבוש ככה לאן אתה הולך?״ הו לא הנה זה מתחיל.