האחד שלי(1D)- פרק 4

~פלאשבק~
ישבתי בסלון עם קייטי בזמן שאנחנו רואות טלוויזיה כשהאח דולק ואז היה צילצול בטלפון
אני:״לענות??״ צעקתי להורים של קייטי
אמא שלה:״כן!!״ הבית שלה זה כמו הבית שלי אנחנו ממש משפחה כאן
מישהו:״הגעתי למשפחת לנסן?״
אני:״כככן…״
מישהו:״רגע, את עדן??״
אני:״כןןן…״ אמרתי בחשד
מישהו:״אתם מתבקשים להגיע מהר לבית החולים!! ההורים שלך כאן!!״
לא הוצאת עוד מילה ניתקתי את הטלפון אמרתי לקייטי ״אני בבית חולים״ ורצתי החוצה מהבית עד שהגעתי הובילו אותי לחדר של ההורים שלי ראיתי אותם שם שוכבים עם החיוך שלא ירד להם בחיים מהפנים
אני:״אמא אבא, מה קרה לכם?״ אמרתי עם דמעות בעיינים
אבא:״משאית התנגשה בנו..״ הוא אמר ושמעו שהוא חלש
אני:״אבל אתם תהיו בסדר נכון?״
אמא:״ברור״ היא אמרה יכלו לשמוע שהיא משקרת ישבתי לידם ודיברתי איתם ואז פתאום באמתע משפט אבא פשוט , מת. אני ואמא בכינו בלי סוף
אמא:״אהובה שלי״ היא אמרה בקושי כששתיתי מים
אני:״מה אמא?״
אמא:״תזכרי שאהבתי אותך תמיד״ היא אמרה וחיבקה אותי השתחררתי מהחיבוק וראיתי שגם היא נפטרה
~חזרה להווה>
דמעות קצת התחילו לרדת לי כשנזכרתי בהם אבל מהר נגבתי בשביל שלא יראו
אני:״באיזה בית חולים אנחנו?״
הארי:״לונסון״ התב שלי החסיר פעימה וקייטי החזיקה לי את היד, היא יועת על כל זה
אני:״איזה… איזה חדר?״ שאלתי בחשש
ליאם:״חדר מספר 234״ הרגשתי שאני מתה, אני באותו חדר איפה שההורים שלי נפטרו !! קייטי חיבקה אותי חזר כשאני קצת בוכה והבנים עומדים מולנו מבולבלים
נייל:״הכל בסדר?״
אני:״כן, ברור״ אמרתי מתעשתת על עצמי
קייטי:״אני הולכת לל… אני הולכת רגע״ היא אמרה יוצאת עם דמעות בעיינים והבנים אחריה, רק לואי נשאר
לואי:״היי״ הוא אמר והתיישב לידי
אני:״הייי״ אמרתי בביישנות
לואי:״אז, למה בכית מקדם?״ הוא שאל, יכלו לשמוע בקול שלו שבאמת אכפת לו והוא רוצה לדעת
אני:״סתם…״ שיקרתי, לא יכולתי לספר
לואי:״את בטוחה? את יכולה לספר לי הכל, באמת״ הוא אמר והרגשתי שאני סומכת עליו סיפרתי הכל הכל כל מה שגם לא סיפרתי לקייטי על הום שאחרי על הבריונןת ההככללל!!
לואי:״איך את עברת כל כך הרבה, זה מדהים אני פשוט..״ הוא אמר מופתע מכל מה שעברתי
אני:״כןן..״ אמרתי באי נוחות
לואי:״מעכשיו, אני תמיד יהיה לצידך, תמיד״ הוא אמר וחיבק אותי
אני:״תודה לואי, אני סומכת עליך״ אמר
י אני מרגישה כאילו שאני מכירה את הבן אדם הזה מאז שנודלתי כאילו אני יועת שאני יכולה לספר לו הכל!! הבנים וקייטי נכנסנו וככה העברנו את הזמן שנשאר עד שנוכל להשתחרר מהמקום הדוחה הזה
~כעבור חמש שעות~
אני:״וווהווווו!!!״ צעקתי שאני רצה ברחוב כשיצאנו מהבית חולים וכולם מאחורי צוחקים
אני:״חופששששששש״
זאיין:״היית שם רק כמה שעות!״
אני:״ח-ו-פ-ש״ חזרתי על עצמי כשאני רצה לבית של קייטי ומחכה שהיא תגיע בגלל שהבית נעול והמפתח אצלה היא פתחה את הדלת והזמנו את הבנים להיכנס
נייל:״וואוו איזה בית גדול ויפה!!״ הוא אמר כשנכנסנו
אני וקייטי:״תודה״
ליאם:״מאיפה הבאתם את כל הכסף לבית??״
אני:״ההורים של קייטי״ אמרתי מצחקקת
הארי:״ומה עם ההורים שלך?״
ירד לי החיוך מהפנים, לא ידעתי מה לענות לו
לואי:״יאלה בואו תחקרו את הבית!!״ הוא אמר והציל אותי מזה
אני:״תודה״ לחשתי לו
לואי:״הכל בשבילך״ הוא נתן לי נשיקה בלחי והלך לבנים
קייטי:״משהו קורה פה??״ היא אמרה כנראה היא מדברת על לואי
אני:״לללאאאאא״
קייטי:״את? לואי?״
אני:״טוב כן הוא ממש ממש חמוד אני חושבת שאני מאוהבת בו אבל לא נראלי שהוא מאוהב בי אז שתקי!״ אמרתי לה והלכתי לראות מה הבנים עושים מצאתי אותם בחדר שלי מחטטים לי בארון
אני:״הייי!!! מה נאאלכם שאתם עושים?!״ צרחתי עליהם סוגרת את הארון
ליאם:״כלום(?)״
אני:״חוצפנים צאו לי מהחדר!!״ ציוויתי עליהם והם יצאו
לואי:״היינו שניה מהבגדים התחתוניםם״
אני:״תרגיע מותק״