האהבה שלי פרק 4 (1D)

מתוך האוטו יצא הארי מיד אחריו לואי ואחריו זאין ואחריו ליאם ולבסוף נייל עם כובעים ומשקפי שמש … עשיתי את עצמי כאילו הם אנשים רגילים.. והתעלמתי מהם.. המשכתי ללכת והם היו מלפניי עד שפתאום הטלפון שלי צלצל והצלצול היה השיר שלהםם! הם הסתובבו ועדיין המשכתי לעשות את עצמי לא יודעת מי הם.. השיחה הייתה מאמא שלי "הלו אמא" אמרתי "נסיכה את בטוח לא רוצה שאני יסיע אותך?" שאלה "לא אני יילך ברגל אוהבת" אמרתי "ביי נסיכה שלי" אמרה וניתקה המשכתי ללכת והגברתי את הקצב , עקפתי אותם ואז הם התחילו לשחק איתי "ירדן" אמר מישהו במהירות התעלמתי.. "ירדן" אמר עודפעם "אני יודעת שזה אתם.." אמרתי והמשכתי ללכת בחיוך הם התחילו לצחוק ולהתקרב אליי .. "אני עדיין בשוק שאני הולכת לחוג ריקוד עם הלהקה הכי האובה עליי רק שתדעו" אמרתי והסתכלתי עליהם "בת כמה את?" שאל לפתע לואי " עוד 3 חודשים 18" אמרתי "גדולה" אמרה הארי "אני יודעת!" אמרתי "כמה זמן את רוקדת?" שאל זאין "אממ.. מגיל 5 בערך.." אמרתי מהדקת את הקוקו "מגניב… ואת שרה?" שאל ליאם "אפשר להגיד.. אני גם מנגנת בגיטרה.." הוספתי "תראי ליי" אמר נייל "לא!" אמרתי "אני רוצה לראותת" הוסיף "לא אני מאחרת לשיעור והיא תרצח אותי.. שוב.." אמרתי והגברתי את המהירות.. "ביי!" אמרו ביחד הלכתי הכי מהר וראיתי את נועם נועלת את נעלייה "נועםם!" הפתעתי אותה מאחור "חח ירדני מה קורה?" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי "הכל טוב המורה עוד לא הגיע??" שאלתי "לא.." חייכה " יש!" אמרתי "שלום!" נכנסו הבנים לסטודיו "הייי!" צעקו כולן והתיישבו , חוץ ממני כמובן אני הכי מעופפת בעולם "ירדן!" קראה לי נועם וסימנה לי לשבת התיישבתי במהירות ונכנסה המורה "אני כל כך מצטערת!!" אמרה והתיישבה על הכיסא שלה אחרי החימום אמרה המורה " הבנות שנבחרו לטוס ללונדון לחזרות גם פה ייעשו חזרות וגם היום אבל לא איתנו ומחר ייעשו במקום אחר ובעוד שבועיים יטוסו!" אמרה המורה בהתרגשות אני קינאתי כלכך!!! אני לא אוהבת קנאים אבל לא יכולתי להתאפק ! "טל נועם ושרון אתם באות איתי ועם הלהקה לחזרות וכל השאר חזרות על הריקוד לסוף שנה .." אמרה הם הלכו לצד ונועם הסתכלה עליי במבט עצוב .. עשיתי לה עם השפתיים ' זה בסדר , תיהני' ושלחתי נשיקה , היא חייכה והלכה להתאמן הפעלתי את השיר של הריקוד שלנו והתחלנו להתאמן , כל הזמן הגנבתי מבטים לעבר החזרה שלהם , אני רוקדת הרבה יותר יפה מטל!! בלי להשוויץ!! החלטתי לתת את כול כולי במשהו שאני טובה בו להיות ממוצעת התחלתי לרקוד כמה פעמים את הריקוד עד שהמורה קראה לי " ירדן?" התקרבה אליי "מה?" אמרתי וניגבתי את מצחי "חשבתי שאולי תשתתפי איתנו בחזרה ונראה אם נצרף אותך או נחליף אותך באחת הרקדניות .." אמרה "ברור!!" קפצתי וחייכתי לנועם הלכתי עם המורה למקום הקטן שבא עשינו את החזרה ונעמדנו מול המראה "מההתחלה , נועם טל ושרון קדימה!" הם רקדו את הריקוד של אחד השירים שלהם ( אני לא מכירה את הריקודים והכל אני סתם ממציאה (; ) וידעתי הכל , לא רציתי להגיד שאני יודעת עד ששרון עשתה צעד לא נכון כבר כמה פעמים ולא התאפקתי " שרון לא את צריכה לעשות לצד השני ואז את מסתובבת נו!" צעקתי ואז סתמתי את פי , " אז את מכירה.." אמרה המורה בתחכום "כן…" אמרתי מעקמת את שפתיי "יפה יפה לך " אמר הארי "שקט!" צעקתי וצחקתי , אחרי החזרה הייתי מותשת ושתיתי את המים שלי ואז המורה באה.. לא יכולתי להפסיק לשתות "ירדן הבנים מאוד רוצים שתטוסי איתם לחזרות אז קדימה.." אמרה "מה??!??" צעקתי ופלטתי את הקול המים מפי "כן" חייכה "יש!!!!" צעקתי וקפצתי "נועם!!!!" צעקתי "מה??" שאלה בלחץ "אני באה איתך!! ללונדון!!" צעקתי וקפצתי אלייה "יש!!! נסיכה שלי וואי כמה שאני שמחה!! " צעקה וחיבקה אותי.. אחרי שנייה אמא התקשרה ואמרה..