דמייני על אוסטין מאהון בעלי השני:חלק א'

טוב אז בגלל שאני היחידה שלא ישנה וערה בשעה 7 בבוקר אז החלאתי לעשות דמייני על אוסטין בעלי השני! הדמייני הזה בעל שתי חלקים החלק הראשון כאילו החלק הזה אוסטין והיא עדיין לא מכירים אולי זה יהפוך לסיפור לוב יו
——————-
#דמייני#
"אני לא מאמיניה" מלמלתי לתוך הכרית בחדר שאני בוכה כבר שלושה ימים מאז שהוא…הו..א הלך אח שלי הדבר היחיד שהיה לי בחיים לא אמא לא אבא הוא אית'ן שהיה כל בוקר מעלה לי את החיוך הלך הוא..הו..א מת מהסרטן הארור הזה עכשיו אני יושבת עם סכין ביד אני עושה את זה הולכת לאית'ן לאמא ואבא שנרצחו שהייתי בת 13 ואית'ן בן 16 אין לי אפחד קירבתי את הסכין ומלמלתי "על החיים והמוות אית'ן אמא ואבא אני באה אלייכם. להתאחד איתכם ולהשלים את סדר המוות במשפחה הארורה הזאת" ליפני שעשיתי את זה עלו לי תמונות פלאשבקים מיום המוות של אמא ואבא מלפני חמש שנים

~פלאשבק~
אני ואית'ן חזרנו מהגן שעשועים השעה הייתה 5:00 בצהריים נכנסנו הבית
"אנחנו בבית" איתן צרח אך לא חזר תשובה היה שקט
"אית'ן איפה אמא ואבא?" שאלתי כי הם אמרו שהם בבית
"אני..אני לא יודע פייג'י אני הולך לבדוק"הוא אמר ועלה בזריזות למעלה אחרי דקה שמעתי צרחה ש..של אית'ן עליתי בזריזות לחדר של אמא ואבא ולא האמנתי למראה עניי אמא ואבא שוכבים אחד ליד השני שלשתיהן יש יריות בראש לא עיקלתי את זה ועדיין בהיתי בהם מוטלים על הרצפה ללא רוח חיים ודם סביבם ואית'ן ישר רץ להתקשר למשטרה
~סוף פלאשבק~

ושלשום אית'ן מת מהמחלה שרצחה אותו ושלחה אותו להתאחד עם אמא ואבא הסכין היה קרוב באתי לעשות את זה זהו ופתאום הדלת נפתחה בבום חזק
"לאא" הרמתי את ראשי וראיתי את רוז אך היא באה מאוחר מידי כבר עשיתי את זה התחיל לצאת לי דם רוז רצה אליי וניסתה לעצור את הדימום בכינו שתינו הרגשתי את העניים שלי נסגרות
"לאא! פייג' את חייבת להשאיר את העניים פתוחות בבקשה"היא מלמלה בבכי כואב
"סליחה רוז אית'ן אני באה"אמרתי בבכי והעניים שלי נסגרו אבל ליפני
"לאאאאא פייג' תישארי" שמעתי צעקה ואז בום הכל שחור ראיתי מסך שחור מכובה ואז פתאום הוא נדלק ראיתי את רוז בוכה ואני שוכבת על האלוקה בזמן שלוקחים אותי באמבולנס ואז היא המסך הפך לשחור
"לאא" צעקתי ונפלתי על הרצפה בכיתי פשוט בכיתי כמו ילדה קטנה הרגשתי שמישהו מחבק אותי פתחתי את העניים וראיתי………