דיסני לנד ובלונדיני – פרק 7

אתן יודעות?? אני פתחתי קבוצה בפייסבוק של הסיפורים שלי, ובקושי מגיבים ולייקים, ואני רואה סיפורים מה זה גרועים שיש להם מליונים … מה אני עושה לא בסדררררר אוף ;-/

———————————————————————————–
התעוררתי בפתאומיות ורעדתי טיפה , מתאוששת מכל מה שקרה , וזוכרת שאני הבטחתי לעצמי שאני משתנה , אני זוכרת שבכיתה ו׳ עשיתי עגיל באף ואחרי שנה הפסקתי לשים עגילים , ולפי דעתי זה לא סתום . קמתי בכבדות מהמיתה , אפילו לא צלצלתי שיניים . הלכתי לעבר המגירה מחפשת עגיל חישוק . החזקתי עגיל כסף ורצתי על המראה . הכנסתי בזהירות את העגיל והפה שלי היה פתוח מתוך הרגל.״ זהו .״ אמרתי בנוחות ובחנתי את הדמות שלי .״ מסרק ״ הלכתי בקצב רגוע למיתה שלי , מתעלמת מהיערות שהשארתי על המיתה ומחפשת את המסרק שלי .לקחתי ללא מילים את המסרק וחיפשתי ספריי מעמיד לשיעור והתחלתי לעצב אותו . השיער שלי היה מסורק והפוני היה כלפי מאלה , שתי הגומות שלי היו חשופות כשחיכיתי , וראיתי את השניים שלי ונזכרתי שאפילו לא צחצחתי שיניים . העברתי בכוח את המברשת בתוך הפה שלי . הלכתי לארון שלי ומוצאת בגדים מתאימים לסטייל החדש שלי . לבסוף בחרתי ב׳ ג׳ינס קרוע וחולצה שכתוב אלייה ״ Hot and fun BITCH" נעלתי נעליי עקב , ואין ספק שממש לא אהבתי את המראה שלי , נראלי כמו זונה , אבל כנראה שבזונות לא מתעללים בבית ספר . עד כמה שניסיתי להיות חזקה , ולא מזויפת , אני כבר נשברתי , כל האוויר נעצר . אני גם יודעת שאני יצטער לנייל , להארי , לזאין ללואי וליאם , הם הבני אדם שבאת הייו נחמדים אליי מרצונם . ונייל, הרגשתי שהיה לו ניצוץ קטן בעיניים , אני חושבת שהוא חשב שאני שונה , לא ביצית . אבל נמאס לי שמוחצים אותי … זה כל כך כואב .

״ מותק ! יוצאים״ אימא צעקה לי מלמטא ברוגע ודאגה . חטפתי אודם אדום שהיה מונח על השידה שלי ומרחתי אותו בפרעות על השפתיים שלי . נראית טוס ממש , אבל אני עדיין שונאת את זה . מול המראה עמדתי משפילה את הראש , ולרגע הסתכלתי על הדמות והיד שלי הונפה לעבר המראה וחשפה את העצב המשולשת שלה . הייתי צריכה להיות חזקה , לשכוח מנייל, אני מקווה שאני פשוט ישנא אותו בעוד כמה ימים ..
——————————————————————————————————————-
״ ביי אימא ״ אמרתי בעצב והסתכלתי על הילדים הנאים ומסתכלים אליי במבט מופתע , אני יודעת שלאף אחד אין באמת ביטחון , רק צריך להראות את זה ..
הרמתי את הראש שלי , חייכתי והלכתי מורמת לעבר המסדרון, המקום שקובע את המקום שלך בבית ספר . הלכתי בבטחון והחלפתי על עבר התלמידים והסתכלתי אלייהם בחיבה , גם על קבוצת הבייסבול וגם על הבחורים של קבוצת הכדורסל והפוטבול , הבנים שהציקו לי , חייכו והביטו בי במבט שהוא פשוט בלתי נסבל , שאומר ״ חתיכה ״. כל כך שנאתי את זה , אבל אני ממש לא נתתי לאף אחד להפריע לי , אני שבורה , וזהו . פתאום ילד מוכר הופיע והסתכל עליי במבט מוזר . ״ מה קרה ?״ הילד המוכר שאל אותי בעצב , כיאילו שהוא פשוט ידע , ידע הכל ! זה היה נייל . ״ לא כאן .״ אמרתי לו בלחשוש . הוא התקרב אליי וחיבק אותי . ממש הייתי צריכה את זה . ״ אתה פשוט לא מבין .״ אמרתי לנייל בעצב וניגנתי את הדמעה שלי . ״ היי דרך הגב אהבתי את השיער .״ נייל צחקק והעביר את היד שלו על שיערי . פתאום בא בחור לא מוכר וחיבק אותי .״ היי״ הוא אמר לי בחספוס .״ היי״ אמרתי לו מבוהלת והלכתי לצד של נייל .״ חתיכה .״ הוא אמר והלך לשער החסים שלו . הייתי כל כך נבוכה , זה היה נורא , פשוט נורא . היה לי חנוק בגרון .״ אני צריך ללכת ״ נייל אמר בשקט , כיאילו שהוא התנתק ממני . עכשיו רק אני והצרות שלי. מה יהיה ?