דוגמנית טיפוסית (עם 1D וJB) פרק 18-לא לזוז!

"תשתוק הארי,אף אחד לא יתייחס אליי ככה!" צעקתי והתרחקתי ממנו "אני וטיילור ביחד עכשיו,למה את לא יכולה לפרגן,אני פירגנתי לך תמיד" הוא צעק בחזרה והתקרב אליי "לא כשבן הזוג שלי איים עלייך ותקף אותך" צעקתי והלכתי מספר צעדים אחורה "זה לא משנה אם הם פגעו בי או לא" הוא צעק והמשיך להתקרב אליי "זה כן!אני פרגנתי עם קייט ועם קרוליין ועם כל זקנה אחרת שיצאת איתה!" צעקתי והמשכתי בהתקדמותי לאחור "זה שונה,אני ואת זה לא אותו דבר" הוא צעק קצת פחות חזק "זה לא!" צעקתי וגבי נפגש בקיר "זה כן,אני אהבתי אותך" הוא צעק,תפס בלחיי ונישק אותי,הוא התנתק ממני ,ניסיתי ללכת והוא לחש "לא לזוז!" ונישק אותי שוב "הארי אתה עם טיילור עכשיו.." לחשתי והרכנתי את ראשי "אני יודע,אני מצטער" הוא אמר "הארי,זה לא ילך בתור ידידים.." אמרתי ונשמעה אכזבה רבה בקולי,הוא נשאר דומם ולא הוציא הגה מפיו "ביי הארי" אמרתי ולקחתי את מזוודותי,יצאתי מהחדר "חכי ג'ולייט" הוא צעק "מה?" לחשתי והסתובבתי אליו "אני מצטער,תישארי,אין לך לאן ללכת" התחלתי לבכות והפלתי את מזוודותי ולאט לאט נפלתי גם אני..
~מנקודת מבט של הארי~
"מה קרה לה?" שאלתי את הפרמדיק בפאניקה "אני רואה שהרופא ביקש ממנה לאכול 3 מנות ביום לפחות,ולפי רמת לחץ הדם שלה ועוד כמה נתונים אחרים ניתן להסיק שהיא לא אכלה כלום במשך היומיים האחרונים.." הוא אמר "היומיים שהייתי עם טיילור" מלמלתי "מה?" שאל הפרמדיק "כלום,יש משהו שתוכל לעשות?" שאלתי "אל תדאג,אנחנו מזריקים לה כעת כמה זריקות ונשחרר אותה" הוא אמר נינוח,הלכתי אליה, "ג'ולייט,איך את מרגישה?" שאלתי בעדינות "בסדר,האזז תבטיח לי שאף אחד לא יוכל להפריד בינינו" היא אמרה בקולה החלוש והשתעלה מדי פעם "מה?" שאלתי "אל תתן לאף אחד להרוס את הידידות הזאת,אני לא אוכל לחיות בלעדייך" היא אמרה "אל תדאגי!" אמרתי.
חזרנו לבית,היא הלכה למיטתה מיד,ישבתי על ידה וליטפתי את שערה ושרתי לה.
"I won't let this little things slip out of my mouth.." היא חייכה,היא לא מבינה שכל מילה בשיר הזה מתאימה לה בדיוק,הנמשים המעטים שיש לה מסביב לאפה,קמט הצחוק המושלם,הידיים הללו שלאחוז בהן זה מושלם,כל חלקיק בגופה מושלם אבל אני,בטיפשותי מתרכז בקריירה ולא בה.
זהו,אני החלטתי,ג'ולייט מעל הכל,ואני יודע בדיוק מה לעשות..