גורל לא צפוי – פרק 5 ארוך!!!

אנשנושים! בגלל שהבטחתי ובגלל שהיו כלכך הרבה תגובות העלתי עוד פרק!
ותדעו שלא היה לי זמן כי היום אני עוברת דירה! אבל בגלל כל התגובות שלכם פיניתי זמן וישבתי לעלות את הפרק אז אני ישמח עם יהיו תגובות!
פרק ארוך... מאווווווווד !!!
יש מתח *~* אני לא יגיד שלא! מה ג׳ניפר אמרה לזאיין שגרם לו להישאר כלכך המום?! רוצים לדעת? חכו לפרק הבא...
אה ועוד משהו בינתיים ישלנו דמות אחת פנויה! רוצים להשתתף? תעלו תיאור ואנחנו נבחר מבין אחת הדמויות המתאימות!
מקוות שתקראו, תדרגו ותגיבו... והכי חשוב תהנו!
לורין וליאן ^_____^

נקודת מבט מיילי:
אחרי כמעט שעה שאכלנו וצחקנו (ליאם ואמילי לא הפסיקו לעשות שטויות…), אני ולואי עלינו לחדר, והתחלנו להתנשק. לואי גדול-הוא בן 22 והוא רוצה ילדים ומשפחה, אבל אני? כולה בת 17 אני לא רוצה להקים משפחה עכשיו. אולי אנחנו לא מתאימים… ״לו..אי״ מלמלתי ״כן יפיופה?״ שאל. נשמתי עמוק ונאנחתי. ״אתה רוצה משפחה ואני? לא, אולי יהיה יותר טוב שתמצא מישהי אחרת ותקים איתה משפ…״ התחלתי לדבר אך לואי קטע אותי ״מה פתאוום!!!״ צעק. ״בחיים על תגידי דבר כזה״ אמר ונשם עמוק. ״אני רוצה אותך, אותך ורק אותך״ אמר והניח את ידו על לחיי, וליטף אותם. הוא נישק אותי נשיקה ארוכה והניח את ידיו מתחת לחולצתי והתחיל ללטף את ביטני. ״מוכנה?״ שאל והביט בעיניי. ״כן…״ עניתי וחייכתי חיוך מתוק והוא התחיל לנשק אותי… אני לא כלכך דואגת כי אנחנו משתמשים באמצעי מניעה…
*****
בבוקר, התעוררתי בתוך זרועותיו החמימות של לואי… אווח הוא כלכך חמווד! הוא אוהב אותי אפילו כשאני לא רוצה את אותם הדברים שהוא רוצה, אבל עדיין הוא מכבד אותי! וזה מה שאני אוהבת בו… ״בוקר מושלם אהובתי״ אמר ופיהק. ״סליחה לו… ובוקר טוב אהובי״ אמרתי וצחקקתי ״על מה סליחה?״ שאל בתימהון. ״על שהערתי אותך טיפשון״ אמרתי והתחלתי לצחוק. קמתי לעבר הארון והוצאתי בגדים ואחרי לואי… נכנסנו למקלחת ביחד, ולאחר 10 דקות של התרעננות במקלחת יצאנו. לבשתי את זה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=76503253 לואי התלבש גם הוא וירדנו למטה. ״בוקר אור״ אמרתי לכולם שאכלו ארוחת בוקר-יותר נכון טחנו… O_O מלחיץ… ״בוקר טוב״ החזירו, התיישבנו לאכול גם אנחנו. כרגיל הארוחה עברה בצחוקים על ליאם ואמילי (אין אין זה מפחיד כמה שהם דומים !!!) ועל נייל (אמממא כמה הוא אווכל?!) ״לאן היום הולכים?״ שאלה לפתע ליאן. ״לאן באלך?״ שאל הארי. כל הבנות הסתכלו אחת על השניה. ״אוי לא אני מכיר תמבט הזה״ אמר ליאם. וכולנו צעקנו ״שווופינננג!!!״ (הבנות) נראלי שברנו תחלונות… ״אווויי לאא!!! זה לוקח שעוות״ התחיל ליאם לצעוק ״לא, זה לוקח שנים…״ אמרה אמילי וגיחכה. ״לאאאלאלאלאללאלאלאללאאא!!! אני צעיר מדיי מכדי למווות!״ צעק בטראומה. ״אוויש, אתה זקן מדי בשביל לחיות!!!״ אמרה אמילי וכולם התחילו לצחוק.

נקודת מבט ליאן:
לאחר רבע של צחוקים (אמילי וליאם עושים תחרות ירידות אחד על השני…) אמרתי ״טוב, אני והארי עולים להתארגן״ כי רק שנינו היינו עם פיג׳מה. עלינו לחדרנו והתארגנו. אני לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=76502377 הארי לבש ג׳ינס בהיר וחולצה שחורה מקושקשת ונעלי ספורט. הלכתי למראה להתאפר ופתאום הרגשתי שתי זרועות חובקות את מותניי, הסתכלתי במראה וראיתי את הארי, חייכתי והנחתי את ראשי על כתפו. כעבור כמה שניות הוא שאל ״לא שחכת משהו?״ וחייך חיוך כובש עם גומה שבצבצה בלחיו השמאלית. התנתקתי מחיבוקו ״מה שחכתי?״ שאלתי והוא החליף את חיוכו בחיוך שובב וריפרף את שפתיו על שפתי וניסה לפתות אותי. לא עמדתי בפיתוי ונשקתי אותו באהבה. הוא חייך והתחיל לנשק אותי בחזרה. התנתקתי ממנו וחזרתי להתאפר. הארי הלך ונשכב במיטה. סיימתי לאחר רבע שעה והלכתי להארי והערתי אותו. (שנירדם מהשיעמום XD). ״בוא מחכים לנו״ הוא קם וירדנו למטה. ״נו כמה זמן?״ שאל זאיין עם חיוך מטופש על הפנים. ״נו אתם יודעים איך זה שהארי נרדם…״ אמרתי וכולם צחקו והארי חייך חיוך מבוייש. נשקתי קלות לשפתיו. ״היינו פה?״ שאל ליאם ״היינו פה״ אמרה אמילי וליאם חיבק אותה חיבוק מוחץ. כמובן שכשיצאנו חתמנו למלמלא מעריצות וענינו לעיתונאים על שאלות. לאחר רבע שעה התקדמנו ונכנסנו ללימוזינה ישבנו כך:
הארי , זאיין , נייל , ליאם , לואי.
ליאן , ג׳ניפר , לורן , אמילי , מיילי.
כעבור 10 דקות הגענו לקניון ענננק !!! הסתכלתי על ג׳ניפר והיא הסתכלה עלי. ״את חושבת על מה שאני חושבת?״ שאלה ״תיהיה בטוחה שכן…״ אמרתי ושנינו צעקנו שוב ״שווווווופיינג !!!״ רצנו חנות חנות, לא פיספסנו כלוום! ״אני רעב!״ לפתע נייל ״למה זה לא מפתיע אותי?!״ אמרה לורן בגיחוך ״חעחע ואני גם עייף!״ אמר ״עייף? אבל לפני כמה שעות רק התעוררת!״ אמרה בתימהון. ״לע באמת? תסחבי את תשקיות האלה ונראה עם לא תיהיה עייפה״ אמר וחייך חיוך מנצח ולורן הסמיקה. ״ננדוס?״ שאלה אמילי ״ננדווווווווס !!!״ צעק נייל ורץ לכיוון היציאה. כשיצאנו מהאוטו מלא מעריצות התנפלו עלינו וחתמנו להם והצלמנו איתם… (כמו תמיד). לאחר 10 דקות נכנסנו לננדוס וישבנו כל אחד מול השני:
הארי , זאיין , נייל , ליאם , לואי.
ליאן , ג׳ניפר , לורן , אמילי , מיילי.
והזמנו לאכול…
כל הארוחה הייתה מלווה בצחוקים. ״נו לואי איך היה?״ שאל ליאם ״היה מה?״ שאל לואי, לא מבין. ״נו אתה לא רוצה שאני יפרט נכון? מיילי, אולי תספרי לנו…״ אמר ליאם עם חיוך משועשע על הפנים ״מה לספר?!״ שאל לואי בתימהון ״אתמול, בלילה, זוכר?״ שאל ליאם והתחיל לצחוק, מיילי הפסיקה לאכול והפכה להיות אדומה יותר מעגבניה. גם לואי החל להסמיק ״מה אכפת לך?״ שאל לואי נבוך. ״סתם, אני אוהב לעצבן אותך…״ אמר ליאם והמשיך לצחוק. לואי הלך למלצרית וחזר עם כפית. הוא עמד מאחורי ליאם ושם לו את הכפית מול הפנים. ״אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע !!!״ ליאם צרח. לואי התחיל לצחוק כשהוא מתקפל על הרצפה. ליאם גיחך והלך גם הוא למצרית וחזר עם גזר. ״לואי…״ אמר וגיחך. ״מה? אה…תודה!״ קם לואי מהרצפה ובא לקחת את הגזר אבל ליאם עצר אותו. ״נעעע נראלך?! קלוט משהו מגניב״ אמר ליאם, הוא לקח סכין ומזלג והחל לחתוך את הגזר (אבל לא לחתוך רגיל אלא..) ״הגזר שליייי, אתה רוצח אותו פסיכווופטט!!!״ צרח לואי וקפץ על ליאם… כך עבר הארוחה בצחוקים של שני משוגעים… (יותר נכון חולי נפש! משוגע לידם זה בנאדם נורמאלי!!!) שילמנו למלצר ונסענו חזרה הביתה. בדרך נייל ולורן נרדמו מחובקים, איזה חמודים הם ביחד ^___^. כעבור 10 דקות ניסינו להעיר אותם, ללא הצלחה.

נקודת מבט לואי:
כולם יצאו מהרכב ורק אני, ליאם, לורן ונייל נשארנו בלימוזינה. חייכתי וצעקתי ״נייייל, לוורן מתננשקתת עם לייייאם!!!״ נייל קם בבהלה ומרוב שהוא קם מהר הוא העיף את לורן. ״אעאעאע״ צרחה ״מה נראה לך שאתה עושה?!?!״ צרחה עליו. ״אני?! אניי?!?! מה את מתנשקת עם ליאם???״ צרח עליה בחזרה. ״מי התנשק איתו?! חתיכת פווזל!!!״ צרחה עליו בחזרה. ״אאאאת..״ והוא השתתק כי הוא ראה אותי ואת ליאם מתפוצצים מצחוק. ״מה מצחיק??״ שאל בתימהון. ״איך הוא אוכל כל דבר שאומרים לו! זה הנייל שאני מכיר״ אמר לי ליאם ושנינו התחלנו בפרץ צחוק חדש… ״אעאעאע מטומטמים אני יהרוג אווותתכםם!!״ צרח עלינו נייל והתחיל לרוץ אחרי שנינו לעבר הבית. אני רצתי ראשון ולא שמתי לב להארי ונתקלתי בו ונפלתי עליו ואחרי ליאם ונייל. ״קומו יששמניים!!! אעאעאע…״ צרח הארי נחנק. לורן בידיוק נכנסה הביתה והתחילה לצחוק כמו משוגעת. ״נוווו קומווו!!!״ צרח הארי שוב. זאיין בידיוק הגיע מהמטבח וצעק ״ערימת דיירקשנים״ וקפץ על נייל…

נקודת מבט ג׳ניפר:
צחקנו וצחקנו בלי סוווף! פתאום הרגשתי סחרחורת חלשה אך היא התחזקה כל כמה שניות. שניה לפני שנפלתי ראיתי את זאיין קופץ מה׳ערימה׳ ורץ לכיווני… הוא תפס אותי שניה לפני שפגעתי בריצפה. ״את בסדר?״ שאל וראיתי את כולם נאספים סביבי ״כ..ן״ אמרתי מתנשפת. ״מה קרה? איך נפלת?״ שמעתי את ליאן שואלת. זאיין עזר לי לקום ולואי הביא לי כוס מים, שתיתי והרגשתי מעולה. ״לא יודעת, כנראה התייבשתי…״ אמרתי וחייכתי. ״ואיך את מרגישה עכשיו?״ שאל זאיין והייה אפשר לשמוע את הדאגה בקולו. ״מעולה, אמרתי לך כנראה התייבשתי, אבל עכשיו אני בסדר״ אמרתי וחיבקתי אותו. ״תודה״ לחשתי לאוזנו והוא חייך. ״טוב עלינו לחדר…״ אמר זאיין ועזר לי לעלות למעלה… נשכבתי במיטה וזאיין נעל את הדלת וחייך חיוך שובב. איך אני מתה על החיוך הזה, החיוך המושלם! שחושף שיניים לבנות וצחורות כשלג רעער *~* הוא עלה מעלי והתחיל לנשק אותי באהבה… החזרתי לו נשיקה ולאחר שניות ספורות הייתי רק בחזיה ותחתונים כשזאיין בבוקסר בלבד, מלטף את בטני שהחלה לתפוח. אני לא מאמינה אני עוד כמה ימים תחילת רביעי! לפתע יצאה לי שאלה מוזרה שהשאירה את זאיין עם עיניים פקוחות לרווחה ופה פתוח עוד יותר…