גורל לא צפוי – פרק 4 (ארוך..) תגיבו..!

פרק 4:
נקודת מבט זאיין:
היינו בבריכה שיחקנו וצחקנו ולא הפסקתי לשלוח לג׳ניפר נשיקות באוויר. פתאום ראיתי אותה קמה במהירות מסחררת ורצה לא רצה בצעדים כושלים לעבר הבית. הסתכלתי על כולם וכולם הסתכלו עלי. יצאתי מהר ושמתי על עצמי מגבת ורצתי לכיוון הבית. ״ג׳ניפר״ צעקתי אך לא היה מענה. שמעתי קולות בוקעים מהשירותים ורצתי לשם. דפקתי על הדלת אך לא פתחו ושמעתי קולות הקאה. פתחתי מהר את הדלת וראיתי אותה מקיאה את נשמתה. התכופפתי לעברה והרמתי את שיערה בידי. לאחק חצי דקה שהיא לא מפסיקה להקיא היא התרחקה מהאסלה ונשמה עמוק. עזרתי לה לקום ופתחתי את המים ובאנו לעלות למעלה אך כולם עצרו אותנו ושאלו עם הכל בסדר אמרתי שכן ואנחנו הולכים לנוח הם הנהנו וחזרו לבריכה ואנחנו עלינו לחדר. היא הלכה לצחצח שיניים ואני הוצאתי לשנינו בגדים ונכנסנו להתקלח. (למרות שהיא לא נכנסה לבריכה אבל אני יודע שזה ירענן אותה). עזרתי לה להתקלח כי ראו עליה שהיא עייפה. לאחר 10 דקות יצאנו מהמקלחת, התלבשנו ונשכבנו במיטה. הבטתי לכיוונה וראיתי אותה מסתכלת על התקרה במבט אטום. ״מה קרה?״ שאלתי ועטפתי עם זרועי את בטנה הקטנטנה שהחלה לתפוח. היא נאנחה ״אני מפחדת שאני יהיה אמא רעה, שאני לא יצליח להשתלט עליו ולחנך אותו כמו שצריך. שאני יכשל בתור אמא!״ אמרה וראיתי דמעה זולגת על לחיה. ״את תיהיה אמא טובה, אני יעזור לך בכל מה שתצטרכי ותרצי ואני סומך עליך שתתני לבן שלנו את החינוך הכי טוב!״ אמרתי, חייכתי עליה ומשכתי אותה לחיקי. ״אל תדאגי נסיכונת״ מלמלתי לאוזנה וחיוך נפרס על פניה. וכך היא נרדמה. אני נשארתי ער וחשבתי… מה יהיה בעוד 6 חודשים כשהיא תלד? האם באמת נצליח לגדל אותו? כשהיא תלד היא תיהיה בסך הכל בת 18 ואני 20 טוב, גם 20 זה גיל צעיר. ואם היא לא בנויה להיות אמא? או אני לא בנוי להיות אבא? אנחנו עדיין נשאר ביחד? ובגלל שאני היה אבא אני יצטרך להיות יותר זמן איתה ועם הילד מאשר עם הלהקה… ובסוף אני יפרוש? היו לי כל כך הרבה שאלות שאין להן תשובות. אולי היא צודקת במה שהיא אמרה? נאנחתי והסתכלתי על עבר פני היפות וליטפתי אותם. לא משנה מה יקרה אני תמיד יעמוד לצידה בטוב וברע. ונרדמתי במחשבה הזו…
*****
נקודת מבט ליאן:
אחרי שזאיין וג׳ניפר עלו לחדר לישון חזרנו כולנו לבריכה. לאחר חצי שעה של משחקים (תופסת, הפלות, צלילות, השפרצות וכל מיני משחקים) שבהם אני והארי לא מפסיקים להתמזמז…יצאתי להישתזף. ״הארי״ צעקתי ״מה בייב?״ שאל. ״בוא תמרח לי שמן שיזוף על הגב״ עניתי, ״טוב״ אמר וחייך חיוך שובב. נשכבתי על ביטני ולאחר כמה דקות הרגשתי את ידיו מעסות את גבי. יצא לי גניחה קטנה מהפה והוא גיחך. כשסיים הסתובבתי ואמרתי ״תודה חיימ״ וחייכתי עליו. ״אחמ אחמ.. ועכשיו מה שמגיע לי..״׳אמר בשעשוע. ״אה נכון״ גיחכתי וקמתי, הבאתי לו נשיקה בלחי וחזרתי לשכב, החזרתי את משקפי השמש שלי על עיניי. פתאום הרגשתי משהו נשכב עלי ומתחיל לנשק אותי בשפתיים. ״הא..רי קו..ם א…א..תה מו..וחץ או..תי…״ אמרתי חנוקה. ״לכו תמצאו לכם חדר״ שמעתי את ליאם וצועק ומיד לאחר מכן את אמילי גוערת בו ״ליאם סתום״ וכולם התפקעו מצחוק. הארי התנתק ממני ונעמד לידי, נעמדתי גם ״עובדים עליך!״ צעקתי, הוצאתי לו לשון והתחלתי לרוץ לעבר הבית כשאני מתפקעת מצחוק. הוא רץ אחרי וצעק ״חכי חכי כשאני יתפוס אותך״ גיחכתי ופרצתי בצחוק חדש. הגעתי לכיוון החדר ובאתי לנעול את הדלת אבל הארי פתח אותה שניה לפני שסגרתי אותה. ״או – או״ מילמלתי בשקט. הוא חייך חיוך שובב והתקדם לכיווני, על כל צעד שהלכתי אחורה הוא לקח אחד קדימה. ״וואהה״ הוא צעק וקפצתי, והתחלתי לצרוח כמו משוגעת ולרוץ בחדר במעגלים כשהוא רודף אחריי. הוא הצליח לתפוס אותי והפיל אותי על המיטה כשהוא מעליי. הוא התחיל לנשק אותי בפראות אך גם באהבה ואני החזרתי לו באותה מידה (אולי אפילו יותר… חיחי ^.^). לפתע נזכרתי שאנחנו צריכים ללכת לסיימון. ״חיימ״ התנתקתי ממנו. ״מה מאמי?״ שאל ״צריך ללכת לסיימון״ עניתי והוא נאנח בביאוס. ״טוב אני במקלחת״ אמרתי ״לאא אני ראשון״ אמר ״חעחע הצחקת״ אמרתי והתחלתי לצחוק. ״צודקת את ראשונה״ אמר וחייכתי חיוך ניצחון. ״אבל גם אני״ הוסיף וקרץ. ״נעעע..״ אמרתי ורצתי למקלחת. ״נו ליאן..״ אמר ונאנח. ״בפעם הבאה״ אמרתי, קרצתי וסגרתי תדלת. ״ואוווווווווווו!״ שמעתי אותו צועק ואז צוחק. ״אידיוט״ מלמלתי לעצמי ונאנחתי. ׳אבל אידיוט שאת מתה עליו׳ אמרתי לעצמי ׳אוווח תשתקי׳ החזרתי לעצמי. (התחרפנתי סופית !!! *~*) אחרי חצי שעה של מקלחת מרגיעה יצאתי לחדר כשאני לבושה כך: http://www.polyvore.com/יומיום_שחור_ורוד/set?id=75904382 . הארי נכנס מיד אחרי למקלחת. הלכתי לחדרם של זאיין וג׳ניפר. כשנכנסתי הם ישנו כשג׳ניפר עטופה בזרועותיו השריריות של זאיין ופניה קבורים בחזהו. לא יודעת למה אבל זה עשה לי טוב בלב… הערתי אותם וחזרתי לחדר. כשחזרתי ראיתי את הארי משפריץ בושם על צווארו כשהוא לבוש בג׳ינס כחול כהה וחולצת וי לבנה שמדגישה את שריריו. ״חתיך שליייי״ צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק. ״אוווווו כמה אהבה״ אמר וגיחך. ״אוי שתוק״ אמרתי וצחקקתי. התנשקנו עד שהיינו צריכים ללכת הוא עשה לי שק קמח עד למטה שם כולם היו. יצאנו כשאנחנו מלווים בשומרי ראש ובשאלות של עיתונאים וצילומי פאפרצי. פול פתח את דלת הלימוזינה נכנסנו ונסענו. לאחר חצי שעה שבהם כל זוג מתמזמז שאלתי ״מתי מגיעים?״. ״עוד 10 דקות״ ענה פול. ״מה השעה?״ שאלה מיילי. ״ארבע וחצי״ ענתה לורן. לאחר עוד שעתיים וחצי מייגעות שבהם אנחנו מדברם על אלבומינו השני ועל אלבומם הרביעי של הבנים חזרנו הביתה. אני והארי הכנו פאנקייקים עם קצפות וסוכריות וכל מיני דברים טעימים… וישבנו לאכול.