גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 5 ❤❤❤

מהפרק הקודם –

התיישבתי על המיטה, מביטה במה שהוא עושה. הוא הלך לצד של החדר, ועבר לצד השני. כנראה לחדר שירותים. לאחר שתיי דקות הוא הגיע לחדר שלי, ונעל את הדלת המקשרת. הוא הניח מברשת שיניים כחולה ומשחת שיניים על השידה הלבנה. הארי נשכב על המיטה, ליד אלין. הוא הניח את ידו על ביטנה, וליטף אותה בעדינות. חייכתי חיוך קטן אך מאושר. לא יודעת למה, פשוט חייכתי.
״לילה טוב…״ מלמל הארי וקטע את מחשבותיי. ״לילה טוב..״ לחשתי בשקט וכיביתי את מנורת הלילה. הנחתי את ידי על ביטנו של אושר, וליטפתי בעדינות, מעלה ומטה.
כעבור כמה דקות, כבר הייתי בעולם אחר,
במקום אחר,
בחלום אחר…

פרק 5:

נקודת מבט ליאן:
התעוררתי מתזוזות לידי. פקחתי עיניים וראיתי את אלין הקטנה בוכה התיישבתי במיטה, והשכבתי אותה על גבה, על רגליי. עיסיתי בעדינות את ביטנה הקטנה, מסכנונה שלי, יש לה גזים. הבטתי בממיר שמתחת לפלזמה הגדולה והשחורה. 2:47 לפנות בוקר, נאנחתי. איך היא הגיעה לידי ? כנראה אושר עבר ליד הארי… אלין לא הפסיקה לבכות, אז בדקתי את הטיטול שלה. ״לא, אין כלום..״ מלמלתי בלחש. אולי היא רעבה ? אבל היא אכלה לפני 4 שעות ! אוקיי…
הנחתי אותה על המיטה ובדקתי שהיא לא נופלת. הלכתי למיני מקרר שהיה בחדר הגדול ופתחתי אותו. הוצאתי פשטידה קרה. לקחתי מהחדר אוכל, אם באמצע הלילה הילדים יהיו רעבים. חתכתי חתיכה קטנה והחזרתי את הפשטידה למקרר. סגרתי את הדלת הלבנה והסתובבתי.
״הארי ?״ שאלתי ברגע שראיתי אותו מסתובב עם אלין בחדר.
״ממ ?״ המהם בקולו.
״למה אתה ער ?!״ שאלתי בבילבול.
״כי היא בכתה..״ אמר כמובן מאליו.
״סורי, המוח שלי לא פועל בלילה.. זה בסדר, תחזור לישון…״ אמרתי והתיישבתי על המיטה. הארי התיישב לידי ולקח מידי את הפשטידה. הוא האכיל את אלין חתיכה אחר חתיכה. הבטתי בו, בעינייו הירוקות שנצצו כמו פנינים, למרות החושך ששרר בחדר. גופו השרירי נגלה בפניי, הוא ניהיה יותר גברי ממה שהיה פעם.
נאנחתי אנחה עצובה והבטתי באלין הקטנה שנרדמה בזרועותיו.
״מה קרה ?״ לחש בשקט, לא רוצה להעיר את אלין.
״כלום..״ מלמלתי בשקט והסטתי את מבטי מפניו, העיקר לא להביט בעיניו השובות. ״אנחנו צריכים לדבר…״ מלמלתי. רגע.. מה אמרתי עכשיו ?! אין לי מה להגיד לו !
״תשבי בספה, אני ישים אותה לישון..״ אמר וקמתי מהמיטה והתיישבתי בספה. הבטתי במזוודות שלי וראיתי משהו נוצץ מבצבץ. משכתי את זה בעדינות ומולי נגלה תמונה שלי ושל הארי מתנשקים, כשהיינו ביחד…
דמעות עלו לעיניי, אני צריכה ללמוד לסלוח. לא משנה מה יהיה, אני צריכה לסלוח לו בסופו של דבר. כי הוא באמת מתחרט על מה שהוא עשה.
״הם ישנים..״ אמר הארי בלחש. הוא התיישב לידי בספה, והביט בפניי. מה שגרם לי להסמיק, אך הוא לא ראה זאת בגלל החושך ששרר בחדר.
״הארי.. אני חשבתי על זה וא…״ אמרתי אך הארי קטע אותי.
״ליאן אני מ…״ קטע אותי אך מיד השפיל מבט.
״אני זוכרת את הרגעים המאושרים שלנו ביחד, זוכר ?״ לחשתי בביישנות והבאתי לו את התמונה.
״איך אפשר לשכוח…״ מלמל בשקט ונאנח.

~פלאשבק~

״דיייי ! האאריייי !!״ צעקתי. כבר לא היה לי אוויר לנשום.
״אני חתיך או לא ?!״ שאל והמשיך לדגדג אותי בבטן.
״כן, כן ! א..תה חתי…ך הור..ס מוש…לם !!״ צעקתי ולא הפסקתי לצחוק. הוא הפסיק לדגדג אותי ומשך אותי לחיבוק. נשימותיי ניהיו כבדות, לכן ניסתי להסדיר אותן. לקחתי נשימה עמוקה ונשפתי אותה לבחוץ. כך עשיתי כמה פעמים. הארי התחיל לצחוק כמו משוגע. שירבבתי את שפתיי ועשיתי פרצוף חמוץ.
״כפרה על השפתיים האאאלה !״ אמר ומחץ את לחיי בין ידיו הגדולות, כך שיצא לי פרצוף דג.
״דגדג״ אמר וצחק את צחוקו המתגלגל.
״ה..י א…י״ מלמלתי ונסיתי להעיף את ידיו ללא הצלחה. הוא התקדם לפרצופי ונשק לי נשיקה קטנטנה.
״מ…ממ..מ״ מלמלתי והוא צחק. ״נ…ו…ע״ מלמלתי והוא צחק. הוא שיחרר את לחיי ונשק לשפתיי ברכות ואהבה. החזרתי לו נשיקה אוהבת והחלקתי את ידיי אל שיערו הרך. שיחקתי וגילגלתי את התלתלים שלו ומידי פעם חייכתי חיוך קטנטן, מה שהפריע להארי לנשק אותי וגרם לו לנהום. הוא תפס במותניי בחוזקה, מפחד שאני יברח לו.
״מה ?!״ שאלתי מבולבלת לאחר ששמעתי רעש פלאש של מצלמה.
״תמונה יפה..״ מלמל לואי מכניסת החדר וצחק, גורם לי ולהארי להיסחף גם לצחוקו המתגלגל.

~סוף פלאשבק~

נזכרתי גם איך אחרי היום הזה, לקחנו את האייפון של לואי ופיתחנו את התמונה. אני זוכרת איך לואי נלחץ שלא מצא את האייפון שלו. הפלאשבק הזה העלה לי חיוך קטנטן על הפנים.
״אפשר לעשות עוד רגעים כאלה…״ מלמל והביט בעיניי. ״אני אוהב אותך… את לא יודעת כמה. אני באמת מצטער על כל מה שעשיתי, אני יחכה בסבלות, אני יחכה לך כל החיים…״ לחש באוזני והעביר בגופי צמרמורת חזקה. הוא העביק קצוות שיער בלונדינית לאחורי אוזניי ומשך אותי לחיקו, לחיבוק חם ואוהב. הנחתי את ראשי על כתפו השרירית ונאנחתי.
״אני באמת, באמת אוהב אותך, ומצטער על הכל…״ מלמל יותר לעצמו מאשר לי, אך שמעתי זאת. דמעות ניקזו בצידי עיניי אך מיהרתי לנשום כמה נשימות עמוקות כדי לא להתפרץ בבכי קורע לב.
״אני באמת אוהב אותך… תתני לי הזדמנות, אני מבטיח שאני לא יעשה שאת שוב..״ אמר והידק את חיבוקו.
הוא שיחרר את ידיו מגופי והרמתי את מבטי, מביטה בעינייו הזוהרות בשאלה.
״אני אוהבת אותך…״ פלטתי בשקט. לאחר שניה הבנתי מה אמרתי ועיניי נפקחו לרווחה. הרגע אמרתי את זה ? מול הארי ?! אז זה אומר שאני באמת אוהבת אותו, אחרת לא הייתי אומרת זאת סתם. אני באמת אוהבת אותו !
חיוך ענק התפרש על פניי, חיוך שהתפרש באותו הרגע אצל הארי, חיוך מאושר. קפצתי עליו בחיבוק דב ענק. כרחתי את רגליי סביב מותנייו, ואת ידיי סביב צווארו. הוא נעמד וחיבק אותי בחוזקה. הרחקתי מעט את פרצופי ששהיה בשקע צווארו והצמדתי את מצחי למצחו.
״אני אוהב אותך..״ מלמל ונישק את שפתיי נשיקה מלאת תשוקה. כמה חיכיתי לנשיקה הזאת. כנראה אני באמת אוהבת אותו. פאקינג שלוש שנים לא נישקתי את שפתיו. לא טעמתי את טעמו המתוק. לא הרחתי את ריח גופו מקרוב. לא חיבקתי אותו חיבוק אמיתי ואוהב. כנראה שרק עם הארי אני יהיה מאושרת. הרגשת אושר מלאה את ליבי ופרפרים הציפו את ביטני. פיהוק קטנטן הבליח מפי.
״בואי, נלך לישון..״ לחש בשקט והתקדם לכיוון המיטה. הוא השכיב אותי בצד שלי וכיסה אותי בשמיכה החמימה. הוא נשק לשפתיי ונישכב בצד השני של המיטה, כדי שהילדים לא ייפלו בלילה. הוא התכסה בשמיכה והסתובב לצד, מולי. שילבנו ידיים וחייכנו חיוך מאושר, חיוך אוהב. עצמתי את עיניי, ושקעתי בשינה עמוקה. שינה, עם חיוך ענק על הפנים…