גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 19 חלק ב׳ ^_^

ראיתם איזה מהר עלה פרק ? ^_^
יאא אני וליאן מזה מתרגשותת ! פרק 25 ?! נגמר הסיפוררר ! /:
עכשיו לא נחפור… פרק ארוךךך מאודד ! תהנו ❤️

מהפרק הקודם –

״אוקיי אני אזמין עכשיו״ אמר הארי, נשק קלות לשפתיי וקם לכיוון המיטה להטעין את האייפון שלו ולהזמין מסטארבקס.

פרק 19 חלק ב׳:

התיישבנו על הספה, אחרי שהזמנו את הארוחה מהסטארבקס.
״אולי נראה סרט ?״ שאל הארי בהתלהבות כשאני מהנהנת קלות בעודי מוציאה סרט מהארון. תמיד ידעתי שהסרט דמדומים הוא הסרט המעודף גם עליי וגם על הבנים.
״אמא אני רוצה את הסרט פו הדב !״ צעק אושר חסר סבלנות כשדמעות נוצצות בין עיניו.
״אז נראה פו הדב ?״ שאל הארי בחיוך גורם לאושר התרגשות קלה ולי לצחקק.
״נו תפעילו לי את הסרט !״ צעק אושר במתיקות בזמן שהארי שיחק עם השלט בניסיון להפעיל את הסרט הנ״ל.
״בייב, תעביר לי את השקית של הסטארבקס…״ מלמלתי בעייפות מסרבת לקום אפילו לשניה אחת, גופי לא אפשר לי. מיד הוא הגיש לי את השקית והוצאתי ממנה את הדונאט והמילקשייק לוגמת ממנו בשקיקה.
״אמא אני רוצה לטעום״ אמר אושר והושיט את ידיו מנסה להעביר לי את המסר, הוא חטף מידיי את המילקשייק מוקה והכניס לפיו את הקשית.
״היי זה לא פייר… גם אני רוצה !״ אמר הארי בקול ילדותי גורם לי לצחקק.
״הצחוק שלך…״ אמר הארי בחולמניות ונשך את שפתו התחתונה.
״שתוק כבר…״ אמרתי בצחקוק ודחפתי אותו מכתפו, גורמת לו למעוד מעט.
״לא רוצה ולא רוצה״ אמר הארי כמו ילד קטן ותפס אותי ממותניי.
״הארי, הילד…״ אמרתי וסימנתי עם ראשי שאושר נמצא לידנו.
״לא נורא…״ אמר הארי תופס את פניי ורופף את שפתיו על שפתיי הקטנות יחסית לשלו.
״הארי…״ מלמלתי שניה לפני ששפתיו התרסקו על שפתיי.
״וואו… כמה זמן לא הרגשתי את מה שאני מרגיש עכשיו״ מלמל הארי ועצם את עיניו בחיוך גורם לבטני להתהפך כשמיליון פרפרים מפרפרים בתוכה.
הגיע החצי של הסרט, אושר כבר מזמן נרדם, נשכבתי על הספה כשהארי מחבק אותי ממותניי כאשר הוא זז באי נוחות בין ידיי.
״בייב תסתדר…״ אמרתי להארי ופתחתי את ידי שאני קמה משכיבה לישיבה, הוא התמתח קלות והסתכל עליי מחויך.
״מה ?״ שאלתי ברגע שהבנתי שהוא בוהה בי מחייך.
״איפה אושר ?״ שאל לאחר כמה שניות ומחק את חיוכו בשניות, פניו הפכו ללחוצות.
״בייב… מרוב שהיית מרותק לסרט ׳פו הדוב׳ לא שמת לב שהוא נרדם״ אמרתי מצחקקת ופניו הפכו רגועות יותר.
״לא בהיתי בסרט… בהיתי בך״ אמר וקרץ לי, הסתכלתי בעיניו קולטת את מבטו הערמומי.
״טוב זה לא מעניין אותי שפו אוכל דבש… באלי סרט טוב ! סרט שנהנה ממנו שתינו״ מלמלתי בחיוך והארי הנהן כהרגל וקם לבחור סרט אחר, קלטתי שהוא לקח מן השולחן את הסרט דמדומים שהוצאתי לפני שאושר רטן על סרט אחר.
״דמדומים ?״ שאל אותי הארי מחכה להסכמתי.
״כן ! אני אוהבת דמדומים !״ אמרתי בהתרגשות והארי השתיק אותי, גורם לי להיזכר שאושר ישן.
״נו תפעיל כבר…״ רטנתי ושילבתי את ידיי, מחכה שהוא ילחץ על הכפתור שיפעיל.
״יאלה תשבי ותאכלי איתי…״ אמר הארי ברגע שהפעיל והתיישב ליידי על הספה שם את ידו על כתפי, הבטתי בו כמה רגעים והחזרתי את פניי אל המסך מרותקת אל הסרט האהוב עליי.
״הארי !״ אמרתי בהיסוס וקססתי את ציפורניי בפחד, הוא הסתכל עליי וחיבק אותי.
״אל תדאגי… אני ישמור עלייך״ לחש לאוזניי גורם לי תחושת בטחון בתוך ליבי, טריקת הדלת הבהילה אותי וקפצתי ממקומי.
״אעאעאע הוא בא אליי הארי !״ צעקתי והגנתי על עצמי עם ידיי, הארי הסתכל עליי מגחך וקם בכדי לבדוק מי פתח הרגע את הדלת. מה שגרם לי להיבהל.
״נשבר לי כבר !״ צעקה ג׳ניפר ונעמדה ליד הדלת בעצבים כשידייה שלובות. הארי התרחק כמה צעדים אחורה מפני שידע כשבזמן שג׳ניפר עצבנית אסור להתעסק איתה.
״ג׳ני ? מה קרה ?״ שאלתי בפתאומיות וניגשתי בכדי לחבק אותה, היא חיבקה אותי בחזרה והתחילה לבכות על כתפיי.
״אוקיי בנות, בואו, אושר יושן״ לחש הארי והצביע על המיטה שלי ושלו.
״אוקיי, ספרו לי מה עובר עליכם ?״ אמר הארי בקול מתנשא וסידר את חולצתו. פסיכולוג שלום ?
״ז..זאי..ין״ גמגמה ג׳ניפר ועצרה את דמעותיה שאיימו לפרוץ כל רגע, הסתכלתי עליה במבט מרחם וליטפתי את גבה מעיפה מבט להארי רומזת לו להיות בשקט.
״מה עם זאיין ?״ שאל הארי בבילבול וגרם לג׳ניפר לפרוץ בבכי. הסתכלתי על הארי במבט רצחני וחיבקתי את ג׳ניפר אשר הרטיבה את חולצתי עם דמעותיה.
״דיי ג׳ני הכל יהיה בסדר…״ אמרתי בניסיון לעודד אותה והיא השפילה את מבטה.
״מה עובר עליו בזמן האחרון ?״ שאלה ג׳ניפר מצפה לתשובה יותר מכל, הארי הסתכל על ג׳ניפר, מתקשה להסתכל בעיניה אפילו.
״ג׳ניפר, עובר על זאיין תקופה לא פשוטה… תביני אותו״ אמר הארי גורם לי ולגניפר להסתכל עליו במבט רציני מתמיד.
הוא יודע משהו, הוא לא מספר…
״טוב בנות… אני אשאיר אתכן לבד, בלי שטויות״ אמר הארי בציניות והלך אל הסלון בשביל לראות את הסרט ולבדוק מה עם אושר.
״ליאן אני דואגת לזאיין… הוא כל היום מסתגר בחדר אחרי החזרות או המשימות ולא יוצא ממנו עד שצריך לאכול או להתקלח״ אמרה ג׳ניפר ברצינות והסתכלה עליי חסרת אונים. הבטתי בעינייה אשר גרמו לי להיזכר בזמנים הקשים שהיו לי, דמעות בצבצו בעיניי.
״ליאן ?״ מלמלה ג׳ניפר חסרת קול והניפה את ידיה בניסיון להעיר אותי מהמצב שהייתי בו.
״גם בי הארי בגד… הוא חודש שלם יצא עם אשלי הזאת ובכלל לא ידעתי מזה..״ אמרתי את מה שהייתי צריכה לשפוך וספגתי בליבי כל הזמן הזה..
״ליאן אני מפחדת… אני לא רוצה שהוא יבגוד בי גם !״ מלמלה ג׳ניפר והוציאה מהקופסא טישו כשהיא מנגבת את עיניה השחורות מהאיפור.
״ג׳ניפר…״ מלמלתי בניחום וחיבקתי אותה בחום.

נקודת מבט הארי:

״טוב בנות… אני אשאיר אתכן לבד, בלי שטויות״ אמרתי להן והלכתי אל הסלון, מתיישב על הספה וממשיך לראות את הסרט. ליטפתי את ראשו של אושר וכיסיתי אותו בשמיכה דקה. מרוב שראיתי את הסרט המון פעמים אני זוכרת כל חלקה מהסרט, אפילו את הטקסט של אדוארד ובלה.
קולות בכי מין המטבח קטעו אותי ממחשבותיי המרובות והלכתי שוב אל כיוון המיטה, קולט את ג׳ניפר וליאן שפניהן שחורות מאיפור וערימת טישו מונחת על השולחן. הם היו נראות נורא, ממש נורא. אם הן היו יוצאות ככה לרחוב הייתי מתפדח בשבילהן.
״אתן רוצות לדבר על זה ?״ שאלתי ונעמדתי מולן כשדממה קלה שררה, ג׳ניפר וליאן הסתכלו עליי וכעבור כמה שניות חזרו למרר בבכי.
׳מצב חירום בנים… מהר לדירה שלי׳ שלחתי S.M.S לבנים ותוך כמה שניות היה דפיקה בדלת, ניגשתי לפתוח אותה והבנים בהו בי מחכים לתגובתי.
״אתם רוצים להיות פה כל היום ? כנסו…״ אמרתי ופתחתי את הדלת טורק אחרי שנכנסו, הם התיישבו על הספה ובהו בטלויזיה.
״זה המצב חירום שלך ? דימדומים ?״ שאל ליאם בציניות והסתכל עליי.
״שקט אושר ישן..״מלמלתי והם הביטו בצידה וראו אותו ישן כשלחיו אדומות מהרגיל. ״תקשיבו בנים… אלה ליאן וג׳ניפר״ אמרתי והסתכלתי עליהם במבט מושר.
״מה יש להן ?״ שאלו נייל ולואי ביחד וצחקו על צירוף המקרים.
״אני לא יודע מה לעשות… הם בוכות במטבח ושאני מנסה לדבר איתן הם בוכות עוש יותר ואני לא מצליח להבין כלום…״ עניתי לבנים חסר אונים והם הסתכלו עליי וקמו מהספה.
״תשאיר את זה לי… אני מבין בענייני נשים״ אמר ליאם בקול מתנשא והסתכל עליי, צחקקתי מקולו המובחר.
״תמיד ידענו שאתה מתחבר לצד הנשי שלך…״ אמר זאיין והניח את ידו מסביב לכתפו של ליאם.
״סתום את הפה זאיין…״ אמר ליאם ונתן לו מכה קטנה בעורפו, גורם לו לצחוק.
הלכנו לכיוון המיטה כשאני, לואי, נייל וזאיין עמדנו ליד הארון שמלפנינו עומד ליאם שגבו מופנה אלינו, הוא התיישב על הקצה של המיטה מול הבנות והביט בעיניהן.
״אוקיי בנות… בואו נדבר על זה״ אמר ליאם וסימן לבנות לדבר.
״אדיוט…״ מלמל זאיין מאחורה גורם לי לצחוק בשקט.
״ז..זה פש…וט ש.. מ..יל… יע״ מלמלה ג׳ניפר תוך כדי בכי, שרק גבר עם הזמן.
״ליאן מה איתך ?״ שאל ליאם בבילבול וברגע שהוא אמר את שמה הרמתי את ראשי והבטתי בה, אולי עכשיו היא נראת נורא עם האיפור המרוח והשיער הנפוח אבל בשבילי ? היא תמיד תיהיה מלכת היופי *שלי*. אני אוהב אותה כמו שהיא, האחת המושלמת שלי.
״ה..חיי…ם של..י נ..ע..חכ…ט..מנ״ מלמלה ליאן כמו ג׳ניפר ובשניה שתיהן חזרו למרר בבכי ולבכות אחת על השניה. מה עובר עליהן ?!
״טוב אני הרמתי ידיים…״ אמר ליאם וקם לעברינו נאנח והתיישב על הריצפה.
״תשאיר את זה לי… אני מבין בענייני נשים״ חיקה זאיין את ליאם וצחק. תוך שניות ליאם קם מין הריצפה ונתן לזאיין מכה חזקה שאפילו החצי השני של העולם הצליח לשמוע.
״אופס ?״ מלמל ליאם כשלחיו מתלהטות בין רגע
״חכה אחרי זה…״ זאיין סינן בין שיניו והלך לכיוון ג׳ניפר, רוקע את רגליו לכיוונה (כמו שמציעים נישואים) והסתכל בעיניה.
״היי… נסיכה שלי מה יש ?״ שאל זאיין ושם את ידו על לחייה, במבט אחד שלו הצליח לגרום לה לבכות.
״תעזוב אותי זאיין״ אמרה ג׳ניפר והעיפה את ידו מהלחי שלה, זאיין הסתכל עליה לא מבין והשפיל את מבטו.
״טוב בנים בואו נראה דמדומים ?״ שאל לואי כשכולם הולכים אחריו לכיוון הסלון שלנו.יש מצב שתיהן בדבר החודשי הזה שלהן ? בנות…
״עכשיו אתן יכולות להגיד לנו מה עובר עליכן ?״ שאלנו אני וזאיין ביחד והסתכלנו עליהן, הן היו ממש שבורות. אני ישבתי מול ליאן וזאיין ישב מול ג׳ניפר.
״הארי אתה יודע למה…״ מלמלה ליאן והסתכלתי עליה מנסה לחשוב למה היא עצובה.
״אבא שלך ?״ פלטתי ברמז וג׳ניפר וזאיין הסתכלו עלינו לא מבינים.
״מה אבא שלה ?״ שאלו ביחד והסתכלו על ליאן מנסים להבין על מה מדובר.
״יופי… תודה רבה לך הארי״ אמרה ליאן ודפקה על השידה שהייתה לידה ורצה לכיוון השירותים.
״נו ליאן לא התכוונתי…״ אמרתי ורצתי אחריה מנסה להשיג אותה אך היא נעלה את השירותים עם המפתח. דפקתי על הדלת ואחרי כמה נסיונות נאנחתי ודפקתי עם ידי על הקיר בעצבים. כנראה שהפעם הצלחתי לפגוע לה בנקודה רגישה, עד שלפתע שמעתי את דבריה של ליאן, המילים שגרמו לליבי להישבר למיליון רסיסים קטנים.
״אני כל כך שונאת אותך על זה…״ היא מלמלה מבעד לדלת. איבדתי את תחושת גופי, היא יודעת שלא התכוונתי. אבל המילים האלה ? צבטו ועשו לי צלקת גדולה בלב.
״הארי הנה הקטע של אדוארד !״ צעק לואי מהסלון ורמז לי לבוא לראות איתם את הסרט, לא שיש לי מצב רוח כרגע.
״בייבי… אני מצטער, חשבתי שאני יודע למה את ככה.. זה נפלט לי, אני יעשה הכל בבקשה תסלחי לי…״ מלמלתי וקיוויתי שהיא תקשיב, אחרי כמה שניות שנראו כמו נצח התחלתי להבין שהיא לא הקשיבה.
״הארולד…״ מלמלה ליאן ופתחה את הדלת מהמנעול, זה לקח כמה שניות מפני שהיא דיי הסתבכה עם המפתח.
״אני מצטער בייבי…״ אמרתי שוב, היא הסתכלה בעיניי ונשקה קלות ללחיי.
״זה בסדר בייב…״ היא אמרה והלכה לכיוון הסלון שאני נגרר אחריה.
״יש עוד משהו קטן שאני חייב לעשות לפני שאת הולכת לסלון…״ אמרתי והסתכלתי בפניה.
״מה אתה חייב לעשות הארי ?״ היא שאלה בצרידות ונגבה את עיניה.
״את זה…״ אמרתי ותפסתי בשיערה, מושך אותו לקוקו גבוה. לקחתי מגבון מהשידה וניגבתי את האיפור שנמרח על פניה. עינייה עדיין נפוחות ואדומות.
״וואו מאיפה אתה יודע לעשות קוקו כל כך יפה ?״ שאלה בפליאה והסתכלה עליי בפה פעור.
״אני מתאמן על אלין… כמעט כל בוקר, מתרגלים״ אמרתי בציניות וגרמתי לה לצחוק.
״תודה הארי… אתה מושלם״ היא אמרה בחיוך והלכנו לכיוון הסלון כשאני מתיישב על הספה וליאן לידי. מלטפת את ראשו של אושר הקטנטן. אשכרה הילד הפך לפינת ליטוף..
״תגידו מה השעה ?״ שאל לואי בפתאומיות והסתכל עלינו.
״עשר וחצי…״ ענה נייל חצי רדום ושם על פניו על אחד מכריות הנוי שנחו להן על הספה.
״רוצים לשחק כדורגל למטה בחצר של המלון ? היום יום ראשון יש חופש…״ אמר לואי וכולם הנהנו חוץ ממני ומליאן.
״כדורגל ?!״ קם נייל מיד והסתכל עלינו מחוייך גורם לנו לצחוק.
״רגע איפה זאיין וג׳ניפר ?״ שאלה ליאן לא מבינה וליאם הצביע על המיטה שהארון הסתיר.
״טוב אנחנו נלך… תודה על האירוח, נבוא אחר כך״ אמר ליאם כשלואי ונייל רצים בהתלהבות שידיהם מונפות באוויר.
״כדורגל !״ צעק לואי כשאני מסמן לו להיות בשקט, אושר ישן.
״ביי לכם״ אמרתי אחרי שיצאו וטרקתי בשקט את הדלת, ליאן הסתכלה עליי, גורמת לי להאנח כשרמזה לי על ג׳ניפר וזאיין, צריך לבדוק מה איתם. הלכנו לכיוון המיטה בצעדים קטנים כשלעינינו נגלה הדבר הכי מביך אי פעם, זאיין וג׳ניפר מתנשקים מולינו.
״אחמ אחמ״ כחכחתי בגרוני מנסה להעיר אותם אל המציאות, אך הם המשיכו בשלהם.
״הארי…״ מלמלה ליאן ורמזה לי להיות בשקט, הסתכלנו עליהם, כל כך חמודים ביחד.
״למה אני לא מקבל נשיקה כזאת ?״ לחשתי לאוזניה גורם לה להסמיק.
״אעאעאע״ פלטה ג׳ניפר צרחה קטנה ברגע שקלטה את הסיטואציה וקמה מהמיטה כשזאיין קם אחריה במהירות.
״ליאן ? הארי ? מה.. מה אתם עושים פה ?״ שאלו ביחד והסתכלו עלינו לא מבינים.
״אם לא שמתם לב… זה החדר שלנו ?״ שאלתי בבילבול ובחנתי את החדר.
״אה… טוב נלך ?״ שאל זאיין כשג׳ניפר מהנהנת והולכת איתו יד ביד.
״נשיקה אחרונה ?״ אמרה ג׳ניפר וזאיין נתן לה נשיקה חטופה.
״ממש רומיאו ויוליה…״ אמרה ליאן בציניות גורמת לי לצחוק.
״רומיאו ויוליה זה טוב…״ אמרתי בחיוך כשהיא מהנהנת עם ראשה בקלילות.
״דמדומים ?״ היא שאלה ברמיזות והלכה לסלון מושכת אותי עם ידיה, היא תפסה בצווארון של חולצתי.
״נגמר הסרט…״ אמרנו ביחד עצובים וקלטנו שהשקיות מהסטארבקס נגמרו גם, רואים שנייל היה פה.
״טוב יש לי רעיון יותר טוב… רק אם את בעד״ אמרתי וחייכתי את חיוכי הערמומי. הרמתי את אושר על ידיי והנחתי אותו בעדינות באמצע המיטה שלי ושל ליאן. נשכבתי בצד אחד בעוד ליאן משכבה בצד השני, לאחר שכיבתה את הטלויזיה. עוד כמה שעות מנוחה לא יזיקו…
״לילה טוב הארי…״ היא מלמלה והניחה את ידה על ביטני של אושר, החיוך לא ירד ממנה.
״לילה טוב לאב…״ מלמלתי וכיוונתי שעון מעורר על השעה שלוש חמישים, צריך להביא את אלין ולתכנן דברים עם ליאם. כיסיתי אותנו בשמיכה והנחתי את ידי על ידה שנחה על ביטנו של אושר. עצמתי את עיניי לכמה שניות ומאז ? נשארו רק החלומות.