גאליס להחזיר את המתים פרק 5

בפרק הקודם…. "הנוזל הזה היה רעל מסוג נדיר ביותר. הוא גורם למוות בתוך כמה שניות ואם יש לך מזל יקח לו 3 שעות. תפסתי בשני האנשים והעפתי אותם מהביתן. הם נחתו במפתן דלת הביתן ולא זזו. תוך חצי דקה המשטרה והאמבולנס הגיעו. בזמן שהשוטרים נאבקו בשני הפושעים בניסיון להכניס אותם לרכב ניסיתי לקשר בין האירוע הראשון לאירוע השני. בשני האירועים היו לנפגעות מצח חם מאוד אז כנראה שבשני הפעמים השתמשו באותו רעל. הלכתי לבקתה של צוות אולימפוס וראיתי את יונתן ודורי שופכים מים קרים על דני. גם לה היה מצח אדום."חבל שלא נשארתי פה כי אני רואה שגם פה הייתה הרעלה" אמרתי."מה זאת אומרת עוד הרעלה?" שאל דורי. סיפרתי לו מה קרה בבקתה של טורינו. כשסימתי שני חובשים נכנסו לבקתה והעמיסו את דני על אלונקה."בקצב הזה יסגרו את המחנה" אמרה נוי."ואפילו לא התחלתי להנות" אמרה סקיי, שבדיוק נכנסה לבקתה עם עידן. פתאום שמתי לב שגם לסקיי ולנוי יש מצח אדום."כדאי שתרגישו את המצח שלכן בנות" אמרתי. איך שסימתי את המשפט שני הבנות קרסו על הרצפה."תקרא לחובשים מהר!" קראתי. יונתן והוגו מיהרו לקרוא לרופאים. "נראה לי שיש פה מכת הרעלות" אמר דורי."כנראה" אמרתי

~אביעד~ כמה שעות לאחר שהאמבולנסים הסתלקו אני וכל הבנים נאספנו בביתן אולימפוס."עכשיו שמיקה לא פה אין אף אחד שיפקח על המחנה" אמרתי."זו בעיה שאנחנו כבר לא ממש יכולים לפתור" אמר אודי."אנחנו לא יכולים למנות מישהו מאיתנו שיפקח על המחנה הרי אנחנו "קטינים" לפי החוק."אפשר למנות מישהו בלי שהתקשורת או מישהו אחר ידע על זה" אמר עידן והביט ביונתן."כמו שנינה עשתה כאשר ארי הובהל לבית חולים"."רק שאחר כך…" אמר דורי אבל לא המשיך כשקלט שיונתן נועץ בו מבט."טוב, הדבר היחיד שאנחנו כן יכולים לעשות זה למצוא את מעיין הנשמות. זהו מעיין שיכול להעיר אנשים מתים לחיים" אמרתי."יש מישהו שרוצה להעיר צבא של 400 לוחמים צמאי דם ואנחנו צריכים את עזרתכם בלעצור את האיש,שכבר העיר אחת מהם". לאחר שכולם עיכלו את הדברים סיכמנו שנצא כולנו מחר בבוקר לעבר קבר אנוביס בניסיון לגלות מידע לגבי משהו שיעזור לנו למצוא את המעיין.

כשהבוקר הגיע קמנו, הכנו תיקים ויצאנו לדרך לקבר אנוביס. בדרך עברנו באיזה מקום ופתאום התחלתי לשמוע רעש מוזר. גם יונתן והאחרים שמעו את הרעש המוזר."מה זה" שאל אודי."לא יודע" אמר דורי. פתאום הרעש נפסק ובור נפער מתחת לרגליים שלי. נפלתי עד שנחתתי על משטח קשה."אתה בסדר" שמעתי את יונתן."אני בסדר" השבתי לו חזרה."תמשיכו, אני כבר אמצע דרך לעלות. מצאתי סולם שמוביל עד למעלה וניגשתי לטפס בו. פתאום ראיתי חריטה עם סמל ענח' על הקיר. הוצאתי את הטבעת והכנסתי אותה לחריטה. פתאום התרומם מהאדמה כניסה לעוד מערה מסתורית. החלטתי להיכנס לראות מה יש שם. אחרי הליכה של כמה קילומטרים הגעתי לעוד מערה. במערה היה מעיין שהמים שבו זהרו באור כחול. לידו היה גוש סלע עם חריטה של ענח' בדיוק כמו שבטבעת שלי. התקרבתי לגוש הסלע ולפני שהספקתי להניח שמה את הטבעת הידהד קול:"מי מצא את מעיין הנשמות!" הבנתי שני דברים: שמצאתי את המעיין ושהסתבכתי בצרה רצינית. דמות הגיחה מחלל האוויר. גבוהה היה 3 מטרים עם עור שחור, פנים של זאב או כלב ומטה עם סמל של ענח'. "כדאי לך מאוד להתפלל שתצא מכאן בחיים כי אתה עומד פנים אל פנים עם אנוביס, אל השאול המצרי!!". למרות שהבחנתי שהוא פסל של אנוביס הוא נשמע בטוח בעצמו שכנראה יש לו כוחות כמו של אנוביס.