בעיר הגדולה עם אהבת חיי ~5~

הגיע יום שני.
באותו יום קמתי אם כאבי ראש.-לא רק זה חסר לי היום!- חשבתי- הרי אני צריכה לפגוש אותו!!
צחצחתי שינים ובאתי למטבח.
ניסיתי להיראות בריאה אבל כנראה לא הצלחתי, כי אמא שלי שלחה אותי לחדר והביא לי תרופה.
-היום את לא יוצאת מהבית.-היא אמרה לי
-לא אמא! יש לי שיעור אני חייבת ללכת…-צעקתי
-לא נורא, לא תבואי, ביום רביעי תגידי שהית חולה!
-אבל זה שיעור ראשון!!!
-לא נורא…
-זה נורא. השיעור חשוב!
-טוב. אם תרגישי יותר טוב תלכי…-נכנעה אמא שלי.
-תודה!-חייכתי אליה
נשכבתי והתחלתי לחפס בפלאפון שלי קליפים של אוסטין. אחרי כמה שירים קייט התקשרה אליי…
-היוש…מה קורה? -היא שאלה
-אני חולה…בקטנה…- עניתי
-את חושבת נוכל ללכת לקניון?
-אני לא בטוחה שאמה שלי תסכים…
-איזה באסא…
-אולי מחר…אם אני ירגיש יותר טוב…
-החלמה מהירה!
– תודה..ביי
-בייייי
ניתקתי. היא ילדה חמודה..מזכירה לי את קרן באופי שלה….

הסתכלתי על השעון, היה 3.
בטח נרדמתי. להפתעתי הרגשתי הרבה יותר טוב. יצאתי למטבח וחייכתי. אמא התקרבה אליי.
-איך את מרגישה?-היא שאלה אם הקול הדאגני המעצבן הזה.
-הרבה יותר טוב…-עניתי-אני יכולה ללכת לשיעור?
-טוב. כן.
-ואפשר לאכול?
-בטח! שבי תוכלי…כבר אכלנו אז תהיה לבד…
-טוב.
אכלתי והתקשרתי לקייט
-היי… אני מרגישה יותר טוב…
-זה טוב…
-יש לי עוד שעתיים עד השיעור רוצה נלך עכשיו?
-כן, משעמם לי
-אז בעוד 20 דק' למטה
-אוקיי
התקלחתי ויצאתי כשאני צועקת לחלל הבית –הלכתי!-
בחוץ קייט ומישל כבר חיכו לי. ביקשתי סליחה אל האיחור וביקשתי ממישל את המס' שלה.
טיילנו בקניון וקנינו ב5:43 נפרדנו ורצתי לבית ספר כולי תיקווה לפגוש אותו שוב…
נכנסתי לחדר 3 בדיוק אותו חדר כמו זה שעשיתי בו מבחן…אבל במקום כמה נשים ישבו ילדים בגילי…לאחר חצי שעה של הסברים ונגינה יצאנו ל5 דקות הפסקה.
יצאתי מהחדר. אוסטין יצא מהחדר שבו היה המבחן והלך לכיוון היציאה.
הייתי צמאה, הלכתי לקולר.
הייתי שקועה במחשבות איך לארגן לעצמי פגישה אם אוסטין, ולא שמתי לב ש..