בעיר הגדולה עם אהבת חיי ~13~
עליתי לבית, רק נכנסתי לחדר תקתקו בדלת. חזרתי לפתוח.
-אוסטין- פלטתי בחצי צרחה
-היי קארן…-הוא חיבק אותי
-כנס…בו לחדר, אבל תוריד נעלים..
.OK-
-הוא ענה והוריד נעלים. ליוויתי אותו לחדר והתישבתי על המיטה, הוא התקרב וישב לידי.
כמה דקות ישבנו בשקט ואז שברתי את השתיקה…
-אני לא רוצה ליסוע!!!
-את לא רוצה לישראל?!- הוא שאל בהלם
-לא!!! לא רוצה!!! פה יותר טוב!
-ואני חולם לבוא לישראל…
-יש לי רק חברה אחת ופה… כמעט כולם חברים וחברות שלי, וגם…אתה פה!!!
-כן… גם אני לא רוצה להפרד ממך…אבל…
-מה אני יעשה בלעדייך?!
-ניתכתב…ו…מתישהו אני יבוא לישראל, אני יכול להבטיח לך!
-ובאמת אתה חושב שנסתדר ככה?!
-לא!!!- הוא הסתובב לחלון, עניי התמלאו דמעות.
הרגשתי איך הוא שם את ידו על שלי…לא יכולתי להתאפק, ירדה לי דמעה.
-את בוכה?- הוא שאל, ובקול אפשר היה לשמוע שגם הוא מתאפק.
-כן!!! אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיך!!!
-אבל אני מבטיח לך שנפגש.
-אני מבינה….אבל זה כל כך קשה…
כך ישבנו כמעט שעה…
תגובות (0)